שורשי יצרנית האופנועים הרוסייה אוראל (Ural) הממוקמת בסיביר טמונים בכיבוש גרמניה בסיום מלחה"ע ה-2, עת נלקח כשלל מה שנותר ממפעלי ההרכבה של אופנועי ב.מ.וו ששירתו את ה'וורמאכט' הגרמני. לרוסים חסר היה הידע והיכולת לייצר אופנועים ברמה שב.מ.וו ייצרו בשעתו, וכך הוקם מפעל אופנועים בסיביר שייצר העתקים כמעט מדויקים של דגמי ב.מ.וו, בראשם ה-750 סמ"ק המוצלח אליו חוברה צינת צד ('סירה') עם הינע לגלגל באמצעות גל הינע שהגיע מהגלגל האחורי.
צילום: מנהל
בגדול, העסק לא ממש התפתח מבחינה טכנולוגית מאז סיום המלחמה, ולאחר שנים ארוכות כיצרן אופנועים עלום שם שייצר בעיקר לשוק הרוסי והגוש הקומוניסטי את אותם אופנועים עתיקים, החלה להעלות המודעות ל"כמעט ב.מ.וו קלאסיות, חדשות מהמפעל" במערב אירופה. הפרימיטיביות של דגמי אוראל הפכה ליתרון (בדומה, אגב, לאופנועי אנפילד ההודיים באירופה) ולא שמדובר היה באיום על ימאהה, הונדה או סוזוקי, אך עוד ועוד יבואנים החלו לשווק את גרסאות אוראל במערב אירופה, חלקם שיפרו והרכיבו אותם מחדש, מועדוני אוראל קמו וגרסאות מיוחדות הוצעו מעת לעת.
צילום: מנהל
אחד הדגמים הפופולאריים הוא דגם ה-750 סמ"ק, המצויד – בדומה למקור הגרמני משנות ה-30'-40' – במנוע 'בוקסר' דו-צילינדרי מקורר אויר המייצר 40 כוח-סוס. הכוח מועבר אל הגלגל האחורי ולרוב הדגם משווק עם צינת צד שהנעת הגלגל שלה יצר כלי רכב ייחודי בעל יכולת עבירות יוצאת דופן, ולפיכך מבוקש ואהוד בקרב טיילים ואנשי שטח.
צילום: מנהל
באוקטובר – ובאקטובר בלבד – יציע היבואן למערב אירופה (הממוקם בגרמניה) סדרה מיוחדת וממוספרת בת 30 יחידות של דגם ה-750 עם צינת צד מונעת, באדום בוהק שתיקרא 'אוקטובר האדום' על שם אותה הפיכה קומוניסטית מפורסמת ועל שם הספר המפורסם של טום קלנסי ("המרוץ אחר אוקטובר האדום") על צוללת רוסייה נעלמת בתקופת המלחמה הקרה. המפרט הטכני כולל חישוקים בקוטר 18 אינץ', תפעול הילוכים מצד מיכל הדלק, כולל הילוך אחורי, מנשאי ציוד ותאי אחסון מיוחדים וכמובן – הצביעה באדום "קומוניסטי". המחיר טרם נקבע, למרות זאת רוב האופנועים כבר הוזמנו...