בדיון שנערך באחת מרשתות הטלויזיה בארצות הברית, נשאלו מומחים מתחומים שונים איך ניתן להסביר את ניתוריו המדהימים לגובה של שחקן הכדורסל מייקל ג'ורדן. אחד מברי הסמכא הללו, זואולוג אם אינני טועה, ענה בתורו ואמר ביבושת את המשפט הבא:
"מה שעושה מיסטר ג'ורדן אין בו שום דבר חדש: ציפורים ומטוסים עושים את זה כל הזמן".

כנראה שיש אנשים שנולדו לעוף. אחד כזה הוא אריאל דדיה, 23, שנולד בתחושת החמצה על כי איננו ציפור, והוא משתדל כל הזמן. אני עוקב אחריו בהתמדה בעניין זה, להביא אופנועים מנקודה אחת לשניה מבלי שגלגליהם יגעו בקרקע. לאיש יש יותר זמן אויר מאשר לי יש שעות מקלדת...
לפני כשנה הוא התייאש ממוסדות הספורט, ההתאחדויות, העמותות וממלחמות היהודים והקים לעצמו שדה מוטוקרוס פרטי. שעות שופל רבות הוא העביר שם והרים מסלול מקצועי לתפארת. זה גם עלה לא מעט. חברים תאבי מוטוקרוס חלקו איתו בהוצאות ההקמה והם טיפחו את התלוליות הללו בדאגת תחזוקה יומיומית כמעט.

מזה כמה חודשים הוא שקד עם דודו ששון על בניית רמפת מתכת שתשגר אותו לעבר שיא אישי וארצי. הוא גם הרים ממול למזנקה הזו רמפה גבוהה לנחיתה. האופנוע עצמו כמעט ולא עבר כל שינוי לקראת המבצע למעט החלפת השמן בבולמים לסמיך יותר על מנת לספוג ולשכך את זעזועי הנחיתה מגובה רב.

התאריך: 4.7.09. המקום: מגרש המוטוקרוס של דדיה (לא נגלה את מקומו מחשש לעינא בישא). לבאים ציפתה הפתעה מושלמת: אוהלים, חניון רכב מסודר, סס"לים ששילטו ומידרו את המקום, מערכת הגברה עם מוזיקת רקע, מקרר עם שתיה קרה וגריל ברביקיו להסעדת כל הנוכחים בבשר משובח על חשבון אריאל. אמבולנס גם הוזמן על כל מקרה שלא יבוא. כך, בצורה מכובדת ונאותה, כשהוא דואג לכל פרט ופרט, עלה אריאל בשעה שלוש ושלושים אחר הצהריים על האופנוע – ימאהה YZ250F – ויצא אל המסלול לקבוע את השיא הישראלי הראשון בקפיצה למרחק.
אריאל דדיה קפץ ארבע פעמים: הקפיצה הראשונה למרחק של 47.5 מטר הנחיתה אותו בקצה הרחוק והנמוך של רמפת הנחיתה. בעקבות כך הוזזה רמפת הזינוק לאחור בשני מטר.
הקפיצה השניה היתה בדיקת התאמה והיא היתה חלשה יותר: 43 מטר. רמפת הזינוק הוזזה בשני מטרים נוספים לאחור.
הקפיצה השלישית היתה קפיצת השיא: 52.4 מטר.
אריאל הנרגש ביקש הזדמנות נוספת והרמפה הוזזה לאחור במטר וחצי נוספים. הקפיצה הזו היתה חלשה בעליל ולא נמדדה. רוח צידית חזקה הסיטה אותו מהנתיב והוא עמל לייצב את האופנוע והחמיץ את הריכוז הדרוש לניתור. לאחר קפיצה זו הוא סימן לשני חברים את מה שסוכם מראש: "לכו תהפכו את הרמפה על צידה לבל אתפתה לקפוץ שוב!".
עד שהמדינה תחליט שגם לה יש עניין בהפקות של ארועים ושיאים, כנראה שזה ימשיך להיות המודל: אדם אחד פרטי יוזם ומרים לבד אירוע, משקיע 6 עד 7 אלף שקל מכיסו הפרטי וגורם להרבה אנשים לצאת משם עם חיוך גדול.
צילום: שלו ליטמן, שימי בר
צילום: שלו ליטמן, שימי בר
צילום: שלו ליטמן, שימי בר
צילום: שלו ליטמן, שימי בר
צילום: שלו ליטמן, שימי בר
צילום: שלו ליטמן, שימי בר
אריאל – אנחנו מסירים בפניך את הכובע! יצאת ענק!


לגלרית התמונות המלאה לחץ כאן...
לאתר פול גז