המחיר הטיפוסי של "מכונית מנהלים" חדשה בישראל זהה כמעט למחיר שלה בשאר העולם: 150-200 אלף שקל. זהו סכום הגיוני, שכל חברה יכולה להכניס לסעיף "הוצאות ההנהלה" ללא קושי. אבל בכל זאת קיים הבדל קטן בינינו לבין שאר העולם. ברוב מדינות העולם המיסוי הממוצע על רכב נע סביב 20%. לפיכך, במחיר לצרכן, שנע סביב 50 אלף דולר ל-38 אלף אירו, יכולים מנהלי העולם החופשי להצטייד במכונית מנהלים אמיתית מתוצרת מותג פרימיום. מדובר במכוניות שתוכננו להעניק לבעליהם ייצוגיות וגם, ואולי בעיקר, הנדסת רכב עילית, שיכולה להפחית את המתח והעייפות בנסיעות של מאות קילומטרים ביום במזג אוויר משתנה.
בישראל לעומת זאת, שבה המיסוי המצטבר על רכב נע סביב 120%, משתייכות לקטגוריה "מכוניות מנהלים", בטווח מחיר של 40-50 אלף דולר, מכוניות משפחתיות רגילות, שההבדל ביניהן לבין המשפחתיות העממיות הוא לרוב עוד 400 סמ"ק במנוע וכמה סנטימטרים לאורך. מכוניות המנהלים האמיתיות ממריאות אצלנו להגדרה של "מכוניות פאר", ולפיכך הן נכנסות בעל-כורחן להגדרה של מוצר מותרות נהנתני.
מזמין צבעים כבדים
דוגמה טובה מספקת המרצדס E קלאס, שבמדינות רבות משמשת כרכב עבודה למנהלים, ומהווה העדפה מסורתית של ציים בארגונים גדולים. את הייעוד של "כלי עבודה" משקף היטב העיצוב החדש. היא לא מתהדרת בנוצות ספורטיביות ולא מנסה להמם בקווים עתידניים, אלא נראית כמו חליפת עסקים מחויטת מבית ארמני: הדוקה, שמרנית מאוד, ומשדרת עוצמה שקטה. עיצוב שגם מזמין צבעים מטאליים כבדים. ברחוב הישראלי, רק מביני עניין הבדילו בין הדור החדש ליוצא של ה-E, והאמת היא שזה לא משנה: E קלאס, מכל דור שהוא, מקבלת הרבה כבוד.
גם עיצוב הפנים צועד בנתיב השמרני והבטוח, עמדת הפיקוד מעוצבת בקווים מוצקים וידידותיים לעין, לוח המחוונים האנלוגי-דיגיטלי מספק מידע חיוני בהצצה אחת, ותפעול עשרות פונקציות המשנה באמצעות "עכבר" רב-כיווני ומסך שליטה הוא כורח שאפשר לחיות איתו.
מרצדס עדיין מתעקשת לדבוק בכמה אלמנטים טורדניים של הנדסת אנוש כמו מוט הילוכים קצרצר שצמוד להגה, מוט שליטה בודד ומרוכז למגבים, למאותתים ולמתיזי השמשות, ו"בלם יד" שמופעל ברגל במקום במתג אלקטרוני.
מרווח הפנים שופר מעט לעומת המכונית היוצאת, במיוחד בתחום מרווח הברכיים מאחור. עיצוב המושבים הקדמיים מצוין ומפזר היטב את העומס על השרירים. איכות הייצור מרשימה כתמיד, ובידוד הרעשים מצליח לטפס לרף חדש. המכונית מנטרלת לחלוטין את רעשי החוץ והמנוע, למעט בהאצה, וב-150 קמ"ש היא גולשת על הכביש המהיר בשקט כמעט לא טבעי. מי שרגיש לצפירות עצבניות ולזעם המשתולל בכבישי ישראל, יגלה שנסיעה ב-E החדשה היא תרפיה יעילה יותר משיעורי יוגה במדבר.
ללא יומרות ספורט-סאלון
עיון במפרט הטכני מגלה רכיבים שכבר פגשנו בדגמים שונים של מרצדס: מתלים עם שיכוך נשלט אלקטרונית, תיבה אוטומטית בת 7 מהירויות, מנוע V6 ותיק ועוד. אבל, בדרך ממאגר החלפים אל הכביש עברו כל הרכיבים הללו תהליך מיומן ומוצלח של אינטגרציה, שמעניק תחושה של שלמות זורמת והרמונית.
המתלים, בולמי הזעזועים והשלדה הסופר קשיחה, מעניקים ספיגה רכה ואלגנטית של כל סוגי הבורות והמהמורות בכל המהירויות, מבלי להקריב מאום באחיזת הכביש או בריסון נטיית המרכב בפניות. היציבות הכיוונית של השלדה טוטלית במהירויות של כביש 6 פלוס, ואם יש לנו ביקורת הרי שהיא נוגעת לרמת הערנות שנדרשת מהנהג: שילוב של שלדה נטועה בכביש, נוחות נסיעה מפנקת ובידוד רעשים מושלם ב-160 קמ"ש וצפונה, הופך אותה לצולחת מרחקים אידיאלית.
עד כמה טובה השלדה ניתן ללמוד מכך שאפילו מנוע ה-V6 בנפח 3.5 ליטר של מכונית המבחן, עם 272 כ"ס, הרגיש קטן עליה. הביצועים האבסולוטיים מכובדים בהחלט, אפס למאה קמ"ש ב-6.5 שניות ומהירות מרבית של 250 קמ"ש. אך, המעטפת הדינמית כל-כך רחבה עד שהנהג מרגיש כאילו חסרים לו עוד כמה עשרות כוחות סוס.
באגף הדינמי אין למכונית יומרות של ספורט-סאלון נוסח ב.מ.וו, אינפיניטי ושות'. ההגה שלה מדויק אך לא חד, ולמרות שזו מכונית הנעה אחורית, הנהג מוגן על-ידי מערך ערכות שמרטף אלקטרוניות ששומרות עליו מלעשות שטויות.
המרצדס E החדשה מתאימה בצורה אידיאלית להגדרה של "משרד על גלגלים". היא לא מנקרת עיניים, היא מבודדת את הנהג לחלוטין מכל מחדלי התשתית, החברה והחינוך של ישראל, והיא הופכת נסיעות ארוכות בקיץ הישראלי למשימה מענגת ולא מאיימת.
אבל בטווח מחירים שנע בין 385 אלף שקל לדגם ה-E250 לבין 455 אלף שקל לדגם ה-E350, ועם סטטוס-מוכתב-מיסוי של "מוצר ראווה", המכונית נשארת מחוץ לרשימת האופציות של רוב הלקוחות הטבעיים שלה בישראל - וזה עוד לפני קפיצה של כמה עשרות אלפי שקלים במחיר שצפויה לאחר המיסוי הירוק באוגוסט. אבל גם למי שרכישת מרצדס לא ניצבת בסולם העדיפויות שלו בעתיד הקרוב, נמליץ בחום להתחזות ללקוח ולהזמין נסיעת מבחן, רק כדי להבין איך מכונית מנהלים אמיתית צריכה להיות בשלהי העשור הראשון של המאה ה-21.
מתחרות
מה יכולים אזרחי אירופה וארה"ב לרכוש במחיר של E350 בישראל?
אאודי A8
בכ-82 אלף אירו אחרי מסים אפשר לרכוש בבלגיה, למשל, את לימוזינת הדגל של אאודי, A8 בגרסה עם מנוע בנזין V8 בנפח 4.2 ליטר, הנעת "קוואטרו" לכל הגלגלים וחבילת פאר מקיפה. חובבי הריגושים יכולים במחיר דומה להזמין ה-S6, שקטנה יותר במידותיה אך מצוידת במנוע V10 מסעיר מבית למבורגיני, עם 435 כ"ס וזינוק מ-0 ל-100 קמ"ש ב-5.2 שניות.
מרצדס CLS500
מי שרוצה להישאר עם המותג אבל לקבל קצת יותר ערך מוסף, יכול לרכוש בבלגיה ב-82 אלף אירו את מכונית הקופה-ארבע-דלתות CLS בגרסת ה-500. במחיר הזה מוותרים על מושב אחד מאחור, אבל מקבלים עיצוב מלבב, שלדה חדה יותר לנהיגה נמרצת, נוחות נסיעה טובה, ומנוע V8 בהספק 380 כ"ס שמעניק למכונית ביצועים שהולמים את המראה.
פורשה פנאמרה
במחיר שיתחיל ב-93 אלף דולר יוכלו אזרחי ארה"ב לרכוש החל מאוקטובר את הגרסה ההתחלתית של הפורשה פנאמרה החדשה, עם הנעה כפולה, ארבעה מושבים, ארבע דלתות וכל הפאר והשיק שאפשר לצפות ממכונית ספורט-מנהלים. ב-132 אלף דולר, לא הרבה יותר ממחיר ה-E בארץ, ניתן יהיה להצטייד בגרסת הטורבו של המכונית, שמאיצה מ-0 ל-100 ב-5 שניות ומגיעה ל-300 קמ"ש.
