מבחן דרכים: רנו טראפיק

במבט ראשון הטראפיק המתוחה אינה שונה בהרבה מהדגם המוחלף, ומה לעשות – יופי הוא עניין של טעם, ולמרות מראה גמלוני ורבוע משהו יש לה חן וקסם מיוחדים. הפנסים הראשיים גדולים במיוחד ונמתחים לכיוון קורות השמשה הקדמית באופן המזכיר טיפות גשם ענקיות. השבכה הקדמית מגלה את הקרבה לאחיות – המאסטר מצד אחד ו... הקליאו החדשה מצד שני; גם כאן נחצה הגריל על ידי הסמל המעוין, יוצר מעין חיוך קטן וממזרי (נחמד, כבר אמרנו?). משם לאחור אין הרבה שינויים והמרכב נותר נאמן לקווין הרבועים במתכוון, עם הבליטה הייחודית מעל תא הנהג. המראות בעלות הצורה המיוחדת יחד עם שטח החלונות הגדול מאפשרים שדה ראיה מצוין – נתון חשוב ברכב גדול יחסית שאמור לנוע גם בתנועה צפופה ובמקומות שאינם מרווחים במיוחד.  עיצובה הפנימי של הטראפיק אינו נבדל מהותית מהדגם המוחלף או מהמאסטר החדש; גם כאן עברו הצרפתים לשימוש בחומרים משובחים מבעבר ובפלסטיק בעל מראה ומגע נעים. יחד עם ההרכבה שעושה רושם מוצק (במיוחד אם מתחשבים בעינויים שעבר רכב המבחן ובמספר הק"מ הגבוה שהיו על מד המרחק) מתקבל הרושם שהאיכות הכוללת שופרה, בעוד ההקפדה על ההתאמה בין החלקים ומלאכת ההרכבה עצמה ראויים למחמאות. מנופי הפיקוד נגישים ולוח השעונים כולל בתוכו מחשב דרך ואת כל הנתונים הנחוצים. תפעול המזגן פשוט למדי, בקרת אקלים וגאדג'דטים נוספים אינם כלולים בתפריט הטראפיק, אך איכות המתגים מעידה על חסינות בפני השימוש היומיומי בידיהם של נהגי ההובלה. במרכז קונסולת הפיקוד מתנוססת ידית ההילוכים הרובוטית, שמשום מה צומחת לגובה באופן מוזר במקצת ואותו הדין לגבי כיסוי הפלסטיק העוטף את בית הידית; הוא רחב מדי והיה נחמד אם ניתן היה לצמצם את גודלו, כמו גם את גובהה של הידית למשהו קטן יותר ונוח. סידור המושבים בטראפיק כולל שלישיה בספסל האחורי (הניתנת לקיפול מהיר לטובת נפח תא מטען גדול יותר), שלישייה באמצע (גם כן מתקפלת, כאשר ניתן לקפל בקלות רק את המושב הימני לטובת כניסה ויציאה נוחות לאחור) והזוג הקדמי (שמונה מושבים בסך הכל), שלמרות המראה המחשיד התבררו כמרווחים ונוחים דיים, בין היתר הודות לרצפה השטוחה וידית ההילוכים היוצאת מהקונסולה.

 

הטראפיק כבד למדי – בכל זאת זהו וואן מסחרי ולא מיניוואן עם שגעון גדלות – ולפיכך לא ציפיתי לגדולות ונצורות ממנוע ה-2.0 ליטר טורבו-דיזל הצנוע. לאחר ההתנעה השקט נשמר ולא היה נראה לעין שהטראפיק ידע לשחזר את הספקי הכוח המרשימים שהתוודעתי אליהם במאסטר. אולם, ציפיות לחוד ומעשים לחוד: הטראפיק מתנהג בדיוק כמו רכב בעל נפח מנוע של 2.0 ל' ו-115 כ"ס, רק כזה ששוקל חצי ממנו... אני לא יודע אם "להאשים" את הגיר הרובוטי המצוין שלו, אבל הרכב המגודל הזה מרגיש חזק, זריז ויעיל – יחסית כמובן – ובאופן מפתיע. ראוי לציין שהטראפיק בעל תיבת ההילוכים הידנית מספק ביצועים טובים, אך באמת שאין סיבה לבחור בה כשמוצעת תיבה רובוטית כה מוצלחת ויעילה. גם כאן – כמו במאסטר – תוכנת המחשב השולטת בגיר עושה עבודה מצוינת ומצמצמת למינימום את זמן ההעברה בין ההילוכים, נתון חשוב מאוד בתיבות מסוג זה שמונע איבודי כוח בין הילוכים. החל מ-1600 סל"ד מקבלים את מלוא המומנט – כמעט 30 קג"מ – והטראפיק מספק זמינות כוח החל מהזינוק המפתיע, דרך תאוצות הביניים, זמני עקיפה ולמעשה כמעט בכל תחום סל"ד בו המנוע פועל. בהחלט מרשים – די להזכיר שאת העליות מים-המלח עשיתי כאילו שהרכב משייט בניחותא בכביש 6... ובזכות ההילוך השישי הטראפיק מתייצב בנוחות באיזור ה-2000 סל"ד במהירות צפונית בהרבה מהמותר בחוק, מה שמסייע לה להציע צריכת דלק של מעל 11 ק"מ לליטר – נתון מצוין לכל הדעות. יעילותו של וואן נמדדת לא-פעם גם ביכולת להתנהג – למרות המשקל, הממדים וייעודו בחיים (סחיבת מטען) – באופן בטוח, יציב, יעיל ומבלי לענות את הנוהג בו. את זה עושה הטראפיק בהצטיינות, עם אחיזה ויציבות גבוהות מאוד, ויכולת שינוי כיוון מפתיעה לגודלו. בנוסף, הוא נוח מאוד לנסיעה והשקט שנשמר בתוך תא הנוסעים משאיר גם את מפגעי הכביש לטיפולם המסור של בולמי הזעזועים המצוינים. סיכום מגוון הוואנים בישראל גודל בקצב מסחרר ומגוון הגרסאות והמחירים מקשה לעיתים על הבחירה הנכונה. הטראפיק המחודש נוחת בנישה עם מיעוט יחסי של מתחרים. אבל בסופו של יום הוא מתברר כרכישה מצוינת בפני עצמו (עם ובלי קשר למתחרים), וכאופציה ראויה בתחרות על תואר הקניה המשתלמת בקטגוריה. מנועו החזק והיעיל, התנהגות הכביש מצוינת, נוחות הנסיעה המרשימה והעיצוב ש... טוב, את זה נשאיר לכם – כל אלו הם בדיוק מה שאנו מחפשים בסוג מכוניות שכזה.