אנחנו חיים בעולם הנשלט על ידי מותגים, בתרבות צרכנית בה אתה שווה מה שאתה
לובש ובה אנשים נמדדים לפי המוצרים שהם רוכשים. חלק גדול מהאנשים לא יחשבו
בכלל לבדוק מוצר מסוים רק בגלל שאין לו את התג הנכון – ולא משנה מה המחיר
שלו, מה הטיב שלו ואפילו אם הם קראו במדור מכונות הכביסה ש-AEG פחות טובים
מאלקטרה במייבשי כביסה (ותודה לד"ר אבוחצירא על המידע). בשבילם? רק
מגרמניה, אפילו אם זה מיוצר בפולין כבר כמה שנים טובות...
בתעשיית הרכב, בדומה להרבה מקרים אחרים, תג היצרן שווה הרבה מאוד בלי
קשר לאיכותו של הרכב עצמו – ושתי המתמודדות שלנו כאן הן דוגמא קלאסית לכך.
שתיהן יכולות להתחרות ראש-בראש בדגמי ה"פרימיום" של המותגים הנחשבים ביותר
בקטגורית המשפחתיות-הגדולות (שכמו בהרבה מוצרים, גם כאן אלו המותגים
הגרמניים), אולם הרוכשים של אותם מותגים לא ישקלו אותן בכלל כאופציה. הרוב
הגדול של הלקוחות הפוטנציאליים יעדיף באופן מיידי את המשפחתית-הגדולה
היוקרתית עם המפרט הבסיסי על פני
פורד מונדיאו או
סקודה סופרב
מאובזרות עד האוזן.
לכן גם הפגשנו אותן יחדיו: המונדיאו, "אוטו השנה 2008"
שלנו, אשר מחזיקה במשך כשנה וחצי את כתר המשפחתית הגדולה הנבחרת, והסופרב,
הטוענת לכתר שמגיעה עם יותר נשק מאי-פעם. את שתיהן אנו כבר מכירים ממפגשים
קודמים וממבחנים בחו"ל, ואין טעם לקרבות מקדימים. ברור לנו מראש שאלו שתי
המכוניות הטובות ביותר שמוצעות היום בקטגוריה, וכל שנותר לברר הוא מי טובה
יותר.
צילום: תומר פדר
סקודה סופרב – מרווח הברכיים הוא הטוב בקטגוריה באופן מוחלט
ברוכה הבאה
הפגישה הראשונה שלנו עם הסופרב החדשה היתה לפני כשנה. אז רק ראינו אותה במפגש אישי בצ'כיה (שקדמה לו חשיפה יחצ"נית מעיקה ובלתי נגמרת של רסיסי מידע ברשת) ושלושה חודשים לאחר מכן נהגנו בה בהשקה (גיליון 268).
הדור השני של הסופרב גדל בחלק מהממדים בהשוואה לדור הראשון (המגודל בפני עצמו), כאשר לאורך התווספו 4 ס"מ (484 ס"מ) והרוחב צמח ב-8 ס"מ (182 ס"מ). הגובה נותר זהה על 146 ס"מ, ורק בסיס הגלגלים הצטמק ב-4 ס"מ ועומד עכשיו על 276 ס"מ. עם זאת, סקודה טוענת למרווח פנים עדיף מבעבר, בזכות מעבר למבנה מנוע רוחבי ולא אורכי (שהגיע אז בירושה מהפאסאט הקודמת).
היצע המנועים המקומי כולל מגוון מנועי בנזין ודיזל כאשר מנוע הבנזין הבכיר מוצע בארץ עם הנעה כפולה (בלבד) וכל האחרים עם הנעה קדמית (בחו"ל מוצעים גם חלק מהם עם אופציה להנעה כפולה). כל גרסאות הסופרב משווקות כסטנדרט עם ארבע וחמש דלתות בו זמנית (פרטים בהמשך).
את המונדיאו אתם בוודאי כבר מכירים: היא מוצעת בארץ עם שני מנועים, בנזין 2.3 ל' (161 כ"ס) ודיזל 2.0 ל' (130 כ"ס) כאשר הכוח מועבר לגלגלים הקדמיים. המונדיאו גם מוצעת בתצורת סדאן, האצ'בק וסטיישן – כולן, אגב, באותו המחיר.
שתי המכוניות בעלות ציון ריסוק של 5 כוכבים במבחן E-NCAP והן מוצעות עם שלל כריות אוויר (שבע כריות כסטנדרט בסופרב, שתיים נוספות בתוספת תשלום; שבע כריות במונדיאו) ובקרת יציבות תקנית.
מפגש אישי
הדור השני של הסופרב נראה מרשים מקודמו, גם אם לא בהכרח נאה יותר. לחזית יש נוכחות חזקה בזכות הממדים וגודל השבכה, אך שם בערך זה נגמר. עיצוב שאר המרכב עדיין לא אחיד, וכמו בעבר, היא נראית קצת כמו מתיחה של רכב אחר (בגלל הדלתות האחוריות הארוכות וה"משיכה" של קצה הגג לאחור, שנעשתה לטובת מרווח הראש). החלק האחורי מוזר למראה עוד יותר ובעל קווים כבדים וגסים. לחלק מהבוחנים זה הזכיר רכבי שרד רוסיים – וזו לא מחמאה.
מה שכן, הצבע השחור של רכב המבחן בהחלט הולם את תחושת השרד שמשדרת הסופרב (אחרי הכל, זהו רכב השרים הבא...), שהושלמה עם וילונות מקוריים-נגללים לחלונות הצד ולשמשה האחורית (רק בגרסה המאובזרת). ואם מבחוץ היא מרשימה אך בפירוש לא-נאה, בפנים הסופרב כבר לא צריכה הסברים או תירוצים: עם הכניסה לתא הנוסעים קשה שלא להתרשם מהאיכות ומהתחושה היוקרתית, כזו שמתאימה גם לסמל של פולקסווגן או אודי. האווירה בתא מצוינת ושילובי הצבעים בין שחור לבהיר נאים לעין. הכל מרגיש נכון ועשוי בטוב טעם. עוד יצוין כי במרכז הקונסולה יש צג גדול ונאה שאחראי על מערכת השמע והמיזוג ורוב הבוחנים מצאו אותו כנוח למדי להפעלה, ורק כפתורי המזגן מעט נמוכים מהרצוי.
צילום: תומר פדר
אחרי הסופרב, המושב האחורי המאוד-מרווח של המונדיאו
מרגיש בגודל ממוצע
רכב המבחן הוא מרמת גימור "אלגנס" המאובזרת, אשר מוסיפה למחיר כ-15 אלף שקלים הוגנים בהתחשב בתמורה: תוספת של נגיעות עץ בתא הנוסעים, פנסי קסנון, מושבים חשמליים עם ריפודי עור מלאים או משולבי אלקנטרה (לבחירת הלקוח, המחיר זהה), מערכת חניה עצמית, בקרת שיוט ועוד. התוספת היחידה מעבר לחבילה היתה גג שמש מקורי (7,000 שקלים), כך שבסופו של דבר שוויו של רכב המבחן עמד על 180 אלף שקלים (וביחס לאבזור הנדיב, זה בהחלט מחיר תחרותי). החוסר היחידי שנרשם הוא בתפעול למערכת הקול מגלגל ההגה, שבאופן מוזר איננו נוכח (עוד 2,000 שקלים, או 3,500 אם תרצו גם תפעול מההגה לתיבת ההילוכים).
המרווח מלפנים טוב ולא חסר מקום לשום איבר, אבל חתן השמחה הוא המרווח מאחור, שבדומה לדור הקודם הינו יוצא דופן לטובה בכל קנה מידה. מדובר בחלל פנים בסדר גודל של מכונית פאר כדוגמת אודי A8, וגם מאחורי נהג גבוה במיוחד יכול לשבת בקלות מישהו בעל גובה מופרך. נקודת החוסר היחידה נרשמת במרווח הראש (אבל הדבר יפריע רק לגבוהים מאוד) ואילו מרווח הברכיים הוא הטוב בקטגוריה באופן מוחלט.
המושב עצמו פחות נוח מזה שבמונדיאו ובסיסו מעט קצר, אבל זה בהחלט מקום נעים מאוד לשהייה, כאשר הנוסעים מאחור נהנים גם מנקודות מיזוג בקורות הצד בתוספת צג המספר על הטמפרטורה החיצונית והשעה.
המונדיאו שהתייצבה למבחן היתה מהגרסה הבסיסית ביותר, מכיוון שזה מה שהצלחנו למצוא באופן פרטי (היבואן סירב להעמיד מכונית מטעמו למבחן מול הסופרב). ההבדלים בין הגרסאות הם בעיקר ברמת האבזור ובמידות הצמיגים – כך שלמרות פערי המחיר בהחלט ניתן להשוות בין הדגמים. ובהשוואה לסקודה, תא הנוסעים של המונדיאו מרגיש ונראה פשוט, ובעיקר פחות עדכני (גם ברמת גימור "טיטאניום" היקרה, אותה דגמנו במהלך המבחן באולם התצוגה). עוד יצוין כי בפורד הזולה-יותר, פער המחיר בין גרסאות האבזור גדול יותר – הגרסה הבסיסית עולה 147 אלף שקלים והבכירה 179 אלף שקלים – פער כפול בהשוואה לסופרב (שגם מתהדרת ברשימת אבזור ארוכה משמעותית).
ועם זאת, המונדיאו מחזיקה כמה קלפים לטובתה: הראשון הוא נושא הרוחב. התחושה במונדיאו היא של רכב רחב ואוורירי והנוסעים יושבים רחוק יותר אחד מהשני. המספרים מאששים את התחושה עם פער של כמעט 7 ס"מ פלסטיקה מיותרים (בסקודה נרשם רק קרקוש קל ועקבי מאזור הדלתות). מה שכן נשמע הוא רעשי כביש בפורד ורעשי רוח מ לטובתה של המונדיאו. גם לנהג לא חסר מקום באף ממד, ותנוחת הנהיגה עדיפה
על זו שבסקודה. אולם אחרי הסופרב, המושב האחורי המאוד-מרווח של המונדיאו
מרגיש בגודל ממוצע, אם כי בהשוואה מדויקת הפער פחות גדול ממה שנראה לעין.
המושב בפורד נוח יותר כאמור, ונרשם חוסר בפתחי מיזוג לאחור (שכן מוצעים
בגרסה המאובזרת).
צילום: תומר פדר
בשתי המכוניות איכות הייצור טובה וכמעט ולא נשמעו קולות
בסופרב (בשני המקרים יותר מהרצוי), כאשר המונדיאו מוסיפה גם רעש מנוע נוכח מדי (בעיקר בהאצה, ובעיקר בגלל שמנוע הסקודה שקט באופן קיצוני). בסופו של דבר יוצאת הסופרב כשידה על העליונה בנושא תא הנוסעים, אך הפער בין הגרסאות המקבילות איננו גדול (אבל קיים).
תא המטען של הפורד לא מבריק בגרסת הסדאן (פתח הטענה צר ומבנה עמוק), וגרסת ההאצ'בק מציעה תא עדיף משמעותית ושימושי יותר (במחיר זהה). בהשוואת תא מטען של סדאן מול סדאן הסופרב מעט יותר טובה מהמונדיאו – אבל יש כאן טריק ייחודי, מסוג הדברים שתוהים איך לא חשבו עליהם קודם. בלחיצת כפתור נוספת ניתן לפתוח את תא המטען יחד עם החלון האחורי (כאילו מדובר בגרסת 5 דלתות לכל דבר ועניין), ואז פתח ההטענה של הסופרב משתפר באופן משמעותי. נהדר. חבל שלאחר כל פתיחה המערכת חוזרת באופן אוטומטי למצב "סדאן" הפחות שימושי.
יחידות כוח
הסופרב התייצבה למבחן עם מנוע ה-1.8 ל' 160כ"ס (TSI) החדש של קבוצת VW, והוא משודך לתיבת ה-DSG החדשה בעלת 7 יחסי העברה. יש אופציה לתפעול ידני (חסר עצמאות) ומצב "ספורט" שעובד מצוין. זה לא נשמע הרבה למכונית כה גדולה, אולם בפועל המנוע מזיז בקלות את 1,471 קילוגרמיה של הסופרב, אפילו בקלות יתרה. היא ללא ספק תהיה מהירה מכל מתחרה עם מנוע 2.0 ל' ממוצע.
תיבת ה-DSG מתפקדת כשותפה נאמנה ופועלת באופן חלק ויעיל – ההחלפות מהירות והתגובות מצוינות. רק ביציאה מהמקום נרשמת תגובה לא-אחידה וקופצנית לפרקים, בשל שילוב מצמד-פנימי לא מספיק עדין. המונדיאו משתמשת במנוע 2.3 ל' (161 כ"ס), אשר משודך לתיבת הילוכים אוטומטית בעלת 6 יחסי העברה, אופציה לתפעול ידני (שמעניק לנהג עצמאות מלאה) ומצב "ספורט" (פחות ספורטיבי מזה של הסופרב). ולמרות יתרון הנפח, ובזכות ההגדשה, ידה של הסופרב על העליונה בכל הקשור לתאוצות וכוח זמין. יש תחליף לסמ"קים – קוראים לזה קג"מים.
המונדיאו מצידה מציעה יתרון בשימוש יום-יומי: התיבה האוטומטית הקונבנציונלית שלה עובדת בצורה נעימה יותר מהתיבה הרובוטית של הסקודה, ולמרות נחיתות הכוח, היא מציעה תגובות יותר חלקות, אחידות ונינוחות כמכלול.
צילום: תומר פדר
בצריכת הדלק רושמת (כצפוי) הסופרב עדיפות: בשיוט נינוח ורציף במהירות של 100 קמ"ש עמדה הסקודה על 14.5 ק"מ לליטר בעוד המונדיאו הסתפקה ב-12.8 ק"מ לליטר; בממוצע המצטבר דרשה הסופרב כ-8.5 ק"מ לליטר בעוד המונדיאו מבקשת כ-7.5 ק"מ לליטר, ואילו בפרק הדינאמי הצריכה ירדה ל-6.1 ק"מ לליטר בצ'כית ו-6.5 בגרמניה (שרק בפרק הזה רשמה יתרון צפוי – מנועי טורבו פשוט אינם חסכוניים בעומס גבוה).
נוחות והתנהגות
לא-פעם אנו נתקלים במכוניות מבית
סקודה שמכוילות טוב יותר מאחיותיהן לבית פולקסווגן – וגם הסופרב נכנסת להכללה המחמיאה הזו. היא מציעה נוחות נסיעה עדיפה על זו של הפאסאט וטובה בפני עצמה, ורושמת קושי רק במעבר על שיבושים קטנים ורצופים (שיוצרים ויברציות קלות בתא הנוסעים). במהירות גבוהה המרכב מרוסן היטב והסופרב נמצאת בצד הנוקשה יותר של הסקאלה, עם תנודות קצת יותר חדות מאלו שמייצרת המונדיאו במעבר על בורות וגבנונים. גם בעיר לא מצליחה הסקודה להשתוות לפורד באספקת נוחות, והמונדיאו שומרת על שיכוך מהמורות טוב יותר וריסון מרכב עדיף בכל מהירות וברוב התנאים.
גם בכל הקשור להנאה מנהיגה הסופרב מציעה תמורה עדיפה על זו שמציעה אחותה הגרמנייה (הפאסאט), אך עדיין לא משתווה לרמתה הגבוהה של המונדיאו. אחיזת הכביש של הסקודה טובה מאוד ויש אפילו נכונות להיכנס לפנייה ולהדק ישבן באופן (חיובי) שממש אינו הולם את גודלה. רק ההגה הפולקסווגני וחסר תקשורת מפריע, וסובל ממשקל קל ומערפול במרכז.
שילוב המנוע-גיר מתפקד היטב (בעיקר במצב "ספורט") וכל המכלולים הדינאמיים (פרט להגה) – בלמים, מתלים ושלדה – מאוד מאוזנים. ועם זאת, מיד עם המעבר למונדיאו מורגש ההבדל הקיצוני בתחושות – מההגה כמו גם מהשלדה. להגה ההידראולי (אלקטרו-הידראולי בסופרב) משקל מצוין, רמת דיוק עדיפה והוא מציע הרבה יותר פידבק מהגלגלים. אחיזת הכביש אומנם פחות גבוהה מזו של הסקודה, אבל המונדיאו הרבה יותר גמישה ונכונה למשחקים, הרבה יותר מתקשרת ומהנה. גם היא מרגישה קצת גמלונית וכבדה (בכל זאת, מדובר בממדים של מכוניות סלון), אך יותר ממפצה על כך בזכות התנהגותה הרהוטה.
הביקורת העיקרית נוגעת למכונית הנבחנת – גרסת ליסינג עם 25,000 ק"מ. ככזו, הבלמים שלה ראו ימים יפים יותר ולא הבריקו בעוצמת בלימה ובתחושה (בוודאי בהשוואה לבלמים הנשכניים של הסקודה), והצמיגים הצנועים שלה נכנעו מוקדם מהצפוי לתת היגוי. גרסת ה"טיטאניום" (היותר-נכונה להשוואה הזו) שבחנו בעבר, עוד יותר מאוזנת ואוחזת.
צילום: תומר פדר
קרב פסגות
הדבר הראשון שעלה בסוף המבחן כמו גם בתחילתו, הוא שמדובר, נכון להיום, בשתי המכוניות המובילות בקטגוריה – ובפער ניכר מהאחרות. הן מרווחות, איכותיות, עשויות טוב, בטיחותיות, המחיר של שתיהן תחרותי מאוד – והן קרובות אחת לשנייה יותר משציפינו. כאן צריך להוריד את הכובע בפני סקודה, שיצרה מכונית שמתעלה על אחותה היוקרתית מבית – ועל הרבה מכוניות מבתים ממותגים ונחשבים. לפני כשנה וחצי, כשהפורד הגדולה פשוט רמסה את סובארו B4 ופולקסווגן פאסאט במבחן ההשוואתי הראשון שלה, כתבנו ש"המונדיאו פתחה פער אדיר מכל מתחרות הקטגוריה, פער שייאלץ את שאר היצרנים לחזור לשולחנות השרטוט בכדי לנסות וליישר קו". והנה, לא עבר זמן והיא מתקשה לנער מזנבה את הסקודה העקשנית, ומנצחת את המבחן ההשוואתי ביניהן רק בנקודות.
אבל היא בפירוש מנצחת, כי בנושאים בהם המונדיאו פחות טובה מהסופרב – כמו תא הנוסעים וביצועי המנוע – היא מציעה חבילה טובה מאוד בפני עצמה, וברוב תחומי הנסיעה והנהיגה היא עדיין יותר טובה. הנוחות העדיפה בעיר ומחוצה, היכולת הדינאמית וההיגוי המצוין, יחידת ההנעה הנעימה והמחיר האטרקטיבי, מותירים את המונדיאו לקדנציה נוספת בראש הקבוצה – רק שהפעם יש לה סגנית שנושפת בעורפה.
