עידו כהן בדרך לנצחוןשבת בבוקר. ענני הסערה שכיסו את השמיים בשבוע האחרון המשיכו הלאה, משאירים אחריהם רק צעיף של עננות גבוהה, אבל הקור עדיין חריף וצורב בדרך לאזור התעשייה "חבל מודיעין" שליד שוהם, משם זינקו 22 צוותים – כולל, בפעם הראשונה, צוותי טרקטורונים – לתחרות העבירות בחסות ניופאן.
אומנם הפעם, עם מארגן חדש – אריה פאהן – המסלול לא תפר את כל ערוצי הנחלים באזור, אך עדיין עמד סימן שאלה מעל עבירות המסלול לאחר הגשם הכבד שהספיג את אדמת האזור. ואכן, בוץ עמוק לא נרשם במהלך היום (לאכזבת הצלמים – רכב ונהגו המצופים בוץ עבה ואחיד הם אובייקט נהדר לצילומים, שגם לא זז מהר), אבל כבר במכשול הראשון אפקט הגשם הורגש גם הורגש. עליה תלולה אך נטולת מדרגות סלע אימתניות, שנצלחת בלי בעיה בימים יבשים על ידי רכב שטח סטנדרטי, הפכה לאתגר גם עבור רכבי האקסטרים. איציק מיני, מאחורי ההגה של קבוצת פרויקטים 4X4 הסתער ראשון, מבלי לשים לב לפנצ'ר בגלגל הקדמי ימני, ונאלץ לרדת למטה כדי לתקן. שני ניסה רפי, ב"ראשן" של ברוך טולדנו, עד שהגיע למשטח סלע חלקלק, איבד אחיזה וגלש אחורה והצידה לשיפוע צד בעייתי, ועצר לפתוח כננת. בשלב הזה החליט גיא רפאל, אחרי סיור מקדים של איש הקרקע שלו, שגם הוא עושה ניסיון לטפס ללא כננת. כמה ליטרים טובים של דלק אח"כ ועשרות ק"ג של בוץ שהועף לכל הכיוונים הוא גם הצליח להגיע למעלה, לא לפני כמה "כמעטים" כשהרכב התדרדר לזוויות מפחידות שגם הביאו אותו למפגש עם רפי שהמתין לפרישת הכננת.

איגוף סטייל עידו

בשלב הזה התחילו להגיע רכבי קטגורית האדוונצ'ר המובילים – צוות כל גדר-גתוס עם שי שמעוני התמידי, אנשי יוסי במות בראשות שי האילתי והקל"בניקים ירון ואמנון מ"רדיאטור מודיעין". כל צוות טיפס הכי גבוה שיכל בכוח המנוע והצמיגים, ואז פנה לפרוש כננות, רק כדי לגלות שהבעיה העיקרית היא מציאת נקודת עיגון יציבה מספיק. פקק תנועה אמיתי נוצר בעליה, עם מרוץ חלזונות לצלילי כננות. וכשהנתיב העיקרי חסום, אנשים נעשים יצירתיים, בעיקר אם יש להם מעט מאוד סבלנות כמו לעידו כהן, שהגיע בזיבאר II, שנבחן בגיליון "שטח" 49, ולא ברכב היעודי שבנה לליגת האקסטרים בזמנו. כיאה להיותו רכב ביצור עצמי הזיבאר שובץ בקטגורית האקסטרים, למרות שלא נבנה כרכב עבירות פר-אקסלנס, ואפילו הגיע עם צמיגי שבילים צנועי פרופיל בניגוד לצמיגים האגרסיביים שנעלו המתחרים.
אמרנו יצירתיים? עידו החליט שאין לו סבלנות לחכות לפינוי הנתיב ואיגף את הפקק משמאל, מטפס בתוואי בלתי אפשרי לחלוטין. אלא שכשהגיע למעלה התבשר על ידי המרשלים שהוא מחויב לעבור בין שני השלטים שהוצבו בחצי גובהה של העלייה – ולכן ירד חצי דרך בחזרה, וטיפס שוב מהמקום הנכון...
בקרב האדוונצ'רים הוכרע בינתיים קרב הכננות כששי "יוסי במות" מקדים את שני האחרים
כשגם הוא מנצח את המעלה החלקלק בשילוב של גז, אטרף ונהיגה מרהיבה, כשרדיאטור מודיעין וכל גדר לא הרבה מאחוריו. ואנחנו דילגנו למכשול השלישי והעיקרי, זה שגם יועד לקהל.

היה מה לראות

ואכן, הרבה קהל חיכה לנו בנקודה הזו, ממתין למתחרים מול שיפוע סלע תלול ועתיר מדרגות שהיווה אתגר מכובד גם להולכי הרגל. הרבה קהל והמפלץ של פרוג'יפ, שנעצר בשליש העלייה לתקן בעיה טכנית. הבעיה סודרה וגיא חזר לדרוס את העלייה בכוח המנוע המוגדש וצמיגי הענק, מפגין את מהלכי הגלגל שהופכים את הליגה הזו לתאווה לעיני הצופים, גם אם הם לא אנשי שטח שרופים ומעורים. ואחרי גיא מגיע צוות יוסי במות בסופה הכתומה, רק כדי לגלות כי כבל הכננת הסתבך על התוף, מה שעולה להם בבכורה בעודם מסדרים את הבעיה. שי שמעוני מנצל את ההזדמנות ומטיל את הדיסקו החבוט שלו לקרב מול מדרגות הסלע הבלתי אפשריות. כננת נפרשת, רצועות נמתחות וסלעים נרתמים לתפקיד העוגן, והתיש העקשן מותח גלגלים ומצליח לטפס לאט לאט למעלה. בדרך למטה אנו זוכים לתצוגת תכלית יפהפייה משי הוותיק, שמצליח להציל את הדיסקו הקצר מהתהפכות פעם אחר פעם בתגובות מהירות ומדויקות וזוג 'וובוס' מטיטניום. אחריו נכנסים למכשול הסופה הירוקה ממודיעין והצוות האילתי, שסידר את הכננת. אלא שבאמצע הדרך למעלה מתברר ששוב יש לנו פקק, כשאחת אחרי השנייה קורסות הכננות של שי, ירון וגם עידו, שהצטרף בינתיים לחגיגה. בסוף, אחרי מיני אלתורים ותיקונים (עידו, למשל, מפרק את הכננת האחורית ורותם אותה לחרטום הרכב בעזרת רצועת גרירה. נשמע מפחיד, אבל עובד) מצליחים כולם להגיע למעלה. הדרך למטה פשוטה יותר, אבל גם היא לא חפה מסיבוכים – ועידו מצליח לצקת את הסרן הקדמי על סלע מגודל, וצריך שוב להעביר את הכננת מקום כדי לחלץ לאחור.
אבל הפקק המאסיבי והנייח (עד שתוקנו הכננות) גורם לשופטים לקבל החלטה ולהפנות את כל המתחרים, למכשול הקל יותר שיועד לקטגוריה הסטנדרטית – לא שזה משחק ילדים, כמו שמתברר במהרה, עם מדרגת בעייתית במיוחד לקראת קצה העלייה ותמרון הדוק במיוחד בקצה – חלק מהמתמודדים מחליטים פשוט לוותר על התמרון, ויורדים ברברס!

החגיגה נגמרת...

וכאן מתחילות בעיות שלא קשורות לבוץ וסלעים. בגלל המצב בעזה החליט הצבא להכריז על כל שטחי האש כפעילים גם בשבת, ושלח חיילים וסיירי רשות שמורות הטבע לסגור את הכניסות לשטחי האש – וחלק גדול מהמסלול הרי עובר בשטחי אש. אריה, המארגן, יצר מיד קשר עם האחראים ויחד הם ישבו לנסות ולהשאיר כמה שיותר מהמסלול פתוח כדי לא לפגוע בתחרות – ועל כך כל הכבוד לכל הצדדים. אולם צוותי הסיוע, ואנחנו בכללם, התקשו להמשיך ולעקוב אחר המתחרים. כך שהדירוג הסופי בקטגורית האקסטרים הבכירה הגיע כהפתעה – גיא מפרוג'יפ נדחק למקום השני, אל מאחורי עידו בזיבאר II. יותר ממפתיע לאור הבדל היכולות בין הכלים והביטוי שהוא מצא בחצי הראשון של המסלול. מתברר שבעיות מנוע במכשול הרביעי יחד עם תכנון דלק לא נכון (גיא רגיל כנראה לתחרויות היונדאי אקסטרים במסלולים הסגורים, ולא למסלול פתוח באורך של 40 ק"מ) עיכבו אותו למשך זמן רב ואפשרו לעידו להשיגו בסיכום הזמנים. היינו אומרים משהו על צב וארנב, אבל "עידו" ו"צב" פשוט מסרבים להתחבר אצלנו בתודעה...

תוצאות:
קטגורית אקסטרים
עידו ויוחאי כהן, צוות IRT
גיא רפאל ומשה ברוך, צוות פרוג'יפ
רפי כהן וזהר קופרברג, צוות ברוך טולידאנו

קטגורית אדוונצ'ר
שי שמעוני ויואב גבע, צוות גתוס – כל גדר
שי משה וחזי בצלאל , צוות יוסי הובלות
ירון כהן ואמנון שטרנגלס, צוות רדיאטור מודיעין – בשן

קטגורית סטנדרט
בני פרץ וניר אזולאי, צוות ניר
אבי ואור גולן, צוות ביטחה – שומרה