אתר מבחני הרכב ב-Mortefonaine הסמוך לפריז ארח לאחרונה מאות עתונאים, שהגיעו מכל קצוות הגלובוס להשקה של הדגמים החדשים של רנו טראפיק ורנו מאסטר. עשרות מכוניות הועמדו לרשות העתונאים שיכלו לבחור לנסוע במסלול היקפי ארוך (45 ק^מ) או ^לחפף^ ולבחור במסלול הקצר יותר (23 ק^מ). שני המסלולים עברו בנוף הכפרי של צרפת, על כבישים צרים ומפותלים ובין בתים ציוריים. לא פחות חשוב לנו הישראלים – חלק מהכבישים היו סלולים ברמה נמוכה, סימולציה נאמנה לכבישי ארץ הקודש. השקת הדגמים החדשים היא חלק מאסטרטגית השיווק של רנו המעוניינת להגדיל את חלקה בנתח הרכב המסחרי. הנתונים שסופקו על ידי רנו אומרים כי בשמונה השנים האחרונות היא תפסה, באירופה, בנתח שוק של 14.6 אחוז מכלל הרכב המסחרי. רנו מקווה כי הדגמים החדשים יגדילו את חלקה בשוק הרכב המסחרי להובלת נוסעים ולהובלת מטען. העיצוב החיצוני והפנימי של הטראפיק והמאסטר לא עבר מהפכה גדולה. אולם יחידות ההנעה עברו רענון מהותי וההיצע כולל עתה מנועי דיזל המפיקים 115 ו-150 כ^ס, המותאמים לתקן יורו 4, עם תיבות הילוכים ידניות ורובוטיות (ששה הילוכים). ההיצע כולל את המבחר הרגיל של אורכים, גבהים ותצורות מרכב (כולל גרסת קרוואן עם מיטה מתקפלת), מה שמאפשר לבעל הרכב להתאים את הרכב לצרכיו המיוחדים. עיצובו של הטראפיק מבחינתי הוא מורכב, מסובך וקשה לשיפוט. מהצד המושך היפה, החזית הדינמית המודרנית עם קווי המיתאר הנמשכים לאחור שבמרכז חלון ענק ובחזית גריל סולידי ופנסים אלכסוניים המושכים את העין. מהצד המשעמם הנמצא מעבר לקו הקבינה, עיצוב הטראפיק הופך למשהו סתמי, גוף מלבני, דמוי מקרר מיושן (נו, טוב. בכל זאת רכב מסחרי). השפה העיצובית שאינה אחידה, כפי שאני תופס אותה, הופכת את הטראפיק למשהו שהוא בין יפה לסתמי, בין מודרני עכשווי לטעות עיצובית. אבל עיצוב הוא עניין סוביקטיבי ושמעתי במקום גם דעות שונות של כאלה שדווקא אהבו את השילוב הזה. המאסטר, לעומתו, ברור יותר בעיצובו. רכב עבודה, שאינו מתחפש לשום דבר אחר וכבר מרחוק הוא מצהיר ^אני לעבודה נולדתי^. גם כאן יש שינויים קלים, והחזות הכללית מציירת קווי מיתאר מעוגלים במתינות שהופכים את המאסטר לרכב סולידי ונעים לעין. המאסטר הוא אולי ההוכחה לכך שלא תמיד עיצוב שמרני הוא בהכרח נסיגה לאחור. דווקא כאן השינוי הזעיר מייצר מראה שלם יותר. נסיעת ההתרשמות טמנה בחובה מסקנה מיידית. החיבור שהוצג בין הטראפיק והמאסטר אינו ממש טבעי. בעוד שהטראפיק החדשה היא מכונית נוחה, מותאמת לנהג ולנוסע, שקטה ונעימה בנסיעה גם בכבישים משובשים; במאסטר הרעש חדר לתא הנהג ללא כל קשר לסוג הכביש ובנוסף סבלה המאסטר מספיגת שיבושים לקויה בכבישים משובשים (אם כי יתכן מאוד שטון מטען או שניים היו משפרים את המצב). הקבינה שמקבלת את פני הנהג בטראפיק מזכירה מאוד את המגאן, ולא במקרה – רנו רוצים להביא אווירה ^פאטית^ לעולם ה^מסחרי^. מה שיהיה זר לנהג המגאן הישראלי הוא מוט תיבת ההילוכים. התיבה הידנית עדיין פופולרית באירופה, ולכן מגיעות הטראפיק והמאסטר כשהן מצוידות בתיבה ידנית ששה הילוכים או בתיבה רובוטית, בעלת ששה הילוכים אף היא. ידית ההילוכים ממוקמת במקום מצוין ונופלת בטבעיות לתוך היד. אל המיקום המוצלח מצטרפת פעולה חלקה וברורה, שיחד עם מנוע גמיש משלימה יחידת הנעה נוחה מאוד לתפעול. לעומתה, התיבה הרובוטית קצת מאכזבת, בעיקר בלוגיקה השולטת בהחלפות ההילוכים. גם בשיוט במהירות של 90-100 קמ^ש התעקש הרובוט להשאיר את התיבה תקועה במהלך רביעי (ולפעמים הואילה להעביר לחמישי, ברב טובה). אם זאת, תפעול ידני של התיבה הביא לתגובה מיידית. גם הטראפיק וגם המאסטר מצויידים כציוד סטנדרטי בשתי כריות אוויר, מערכת ABS, מערכת סיוע לבלימת חירום, ניתוק כריות אויר במושב הנוסע (לטובת הובלה בטוחה של תינוקות וילדים) ואופציה למערכת ESP. רנו גם מציעה כאופציה מגוון רחב של אביזרי בטיחות נוספים. לארץ יגיעו הדגמים החדשים בחודש דצמבר.