אחרי לא פחות משלושה ביטולים קודמים, הצליחו מארגני ליגה ^יונדאי אקסטרים^ לערוך ביום ו' את הסיבוב הרביעי, האחרון והמסכם, של הליגה. מעורבות ותמיכה של ראש מועצת גדרה, ירון בן-נון, אפשרו את קיום הסיבוב המסכם והכתרת האלופים, קרוב לחמישה חודשים אחרי המועד המתוכנן המקורי. הסיבוב הפעם נערך במתחם של מאגר-מים ענקי, אשר סיפק אמפיתיאטרון טבעי לצופים – שלמרבה הצער נכנעו למזג האויר הלוהט (ואולי לחשדנות מובנת, אחרי הביטולים הקודמים) ומיעטו לבוא. התחרות נערכה במתכונת שונה מהרגיל – במקום חמישה מכשולים שונים, הוכן למעשה מכשול אחד אותו עברו המתחרים חמש פעמים, עם דגש על מירוץ נגד השעון. עבור רכבי קטגוריית האקסטרים היה המסלול משחק ילדים, וכולם עברו אותו ללא כל בעיות במהירות גבוהה תוך הפגנת ביצועים מרשימים שסיפקו Show ואקשן לקהל. רק עשרות נקודות הפרידו בין הצוותים בקטגוריה זו, כשהתוצאות נקבעות על פי פערים של שניות ספורות. למעשה, הוכרע הנצחון בקטגוריה זו רק במקצה האחרון, בו שיטת הניקוד היתה שונה: במקום צבירת נקודות רגילה, הוענקו 300 נקודות למתחרה המהיר ביותר, 150 לסגנו וכן הלאה. מלכתחילה היה ברור כי עידו כהן, שהגיע לסיבוב עם פיגור של 5 נקודות לעומת מובילת האליפות, קבוצת ^ב. ינוביץ' פרוייקטים 4x4^, יתייצב לתחרות עם רצח בעיניים – וכך היה. ה^טראקאן אקסטרים^ טרף את המסלול, כמעט והתהפך על חרטומו פעם אחת, והיה באופן ניכר המהיר מכולם תוך שהוא מנצל את המשקל הקל ומרכז הכובד הנמוך. הוא ניצח בשני מקצים, סיים ראשון במשותף מקצה נוסף, שני באחר – וזינק אחרון למקצה החמישי והקובע, כשהוא מוביל בפער לא גדול. איציק מיני, לפניו, כבר קבע בשלב זה את התוצאה המהירה ביותר מבין המתחרים האחרים, 2:06 דקות דבר אשר הבטיח לו לכל הפחות את המקום השני בסיבוב הנוכחי – ואת האליפות בליגה. אבל את עידו זה לא עניין. לאחר שקודם לכן כבר קבע תוצאה של 2:02, הוא נהג הפעם בצורה רגועה וחלקה שלא כהרגלו, וקבע את התוצאה המהירה ביותר של היום כולו, יורד לראשונה מגבול 2 הדקות לביצוע המכשול כולו – 1:55 ד'. נצחון בקרב... אבל אליפות הליגה שייכת ל^ב. ינוביץ' פרוייקטים 4x4^. בקטגוריית אקסטרים הלכו העניינים קשה יותר. העליות התלולת מיד אחרי אמבטיית בוץ חייבו, לפחות במספר מקרים, פריסת אמצעי חילוץ ומאבקים ארוכים ומתישים בחום הכבד. מקצי הקטגוריה נמשכו זמן רב, כשרק צוות אספיר המיומן, עם סופות שהוכנו לראלי קרואטיה, צולח פעם אחר פעם את המסלול ללא בעיות מיוחדות. אספיר פשוט נראו כשייכים לליגה אחרת, צברו את הניקוד הגבוה ביותר בכל הפעמים בקלילות, ניצחו באופן משכנע – ונטלו גם את האליפות, דבר שממילא לא היה מוטל בספק רב לאחר שנהנו מיתרון בן 5 נקודות טרם התחרות. הקבוצה היחידה הנוספת שהצליחה לסיים בעקביות את המכשול ללא חריגה מזמן המקסימום וללא תקלות טכניות משביתות היתה ^ד. נ. כל גדר^: רכבי הדיסקברי האולטרא-מקוצרים של שי שמעוני ושמעון ראובן (האחרון, נושא צלקות קרב פרי התהפכות בראלי קרואטיה – הרכב, לא הנהג) הוכיחו התאמה יפה לתנאים הבוציים ודורגו במקום השני בסיום, מוכיחים כי הם ראויים למקום השני גם בליגה כולה. שני הצוותים האחרים בתחרות, ^צוות ניר^ וקבוצה משולבת של ^שנפ^ ו^ניר-מגדל^, סבלו מתקלות חוזרות ונשנות, וסיימו את רוב המכשולים ללא נקודות. בטקס הסיום נכחו ראש מועצת גדרה ירון בן נון ומנכ^ל יונדאי דני שביט, יחד עם המארקנים והמפיקים מיקי יוחאי ובועז מאירי. ולאחר הענקת הגביעים וריסוס השמפניה נותרנו עם סימני שאלה לגבי העונה הבאה של הליגה...