הודעת דובר משרד התחבורה שנשלחה אלינו פותחת בהכרזה ההחלטית כי ^שיטת הניקוד החדשה* תופסת^. מסוקרנים, המשכנו לקרוא, מצפים לראות נתונים, הוכחות ותימוכין להשפעתה המבורכת של השיטה החדשה על עקומת תאונות הדרכים ו/או על כמות הנפגעים. אך מתברר שהבנתנו, מן הסתם, לוקה בחסר. עיון בתוכן ההודעה מגלה כי הגדרת משרד התחבורה להצלחת שיטת ניקוד מתייחסת אך ורק לעובדה כי נהגים אכן מקבלים נקודות על עבירות התנועה שלהם ונענשים בהתאם. לא רק שאין בהודעה ולו בדל הוכחה כי שיטת הניקוד החדשה יוצרת בידול ברור בין עברות מסוכנות יותר ופחות, אין גם שום התייחסות לגורל אותם נהגים שנענשו, לו הייתה נהוגה עדיין שיטת הניקוד הישנה. בודאי ובודאי שאף אחד לא חולם אפילו לקשר בין השיטה החדשה למצב הבטיחות בכבישים. מופתעים? לא ממש. כבר מזמן נראה כי ההגדרה של חלק מהגופים האחראים למלחמה בתאונות הדרכים (אם לא כולם) להצלחה הוא מספר הדו^חות שנרשמו/עונשים שהוטלו, ולא מספר הנפגעים. ובענין זה, מדוע להתפלא? הרי מדינה שלמה שמעה אתמול שוב ושוב, בפריים-טיים, שמי שעונה נכון לאוסף שאלות תיאורטיות הוא נהג טוב יותר ובטוח יותר... אז בואו ונראה. אם אני יודע שצריך להפנות את הגלגלים לכיוון הכביש בעת חניה בעליה, זה הופך אותי לנהג טוב יותר על הכביש – או אולי זה אומר שהתכוננתי היטב למבחן התיאוריה, גם אם אין לי מושג מה עושים מאחורי ההגה? ואם אני יודע בדיוק באיזה מידה מחזיר אור משפר את הנראות של הולך רגל, זה אומר שאני שולט טוב יותר ברכב? נזהר יותר? נותן זכות קדימה לאותו הולך רגל כשצריך? ^מבחן נהיגה^ זה בודאי לא היה. ובעיה היא שעכשיו, מי ששולט היטב בחומר תיאורטי עלול לחשוב שהוא יודע לנהוג... *שיטת הנקודות כוללת קנס נקודות לכל עבירת תנועה. לאחר שנצבר סכום נקודות מסוים ננקטות נגד הנהג פעולות עונשין מעבר לאלו שננקטו בגין כל עבירה בנפרד. השיטה החדשה כוללת, בעיקר, ניקוד שונה מבעבר לעבירות ותקופת צבירה ממושכת יותר מבעבר.