שיפור מהאגדות - אוטו

שיפור מהאגדות

בלט מודרני: נסיכה יפהפייה ואנמית מוצאת אהבה ויחס חם מנסיך, וכך הם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה

גם האגדה עם הסוף הטוב עליו כולנו חולמים, מתחילה עם מציאות עגומה. בת המלך חולה, היפהפייה שרויה בעצב עמוק ובן המלך החסון אינו מאושר. זה הבסיס עליו נבנות אגדות, ועליו באים תהפוכות הגורל ומעשי הקסמים ועושים את העולם טוב יותר. ואם לא לכולם, לפחות לבן המלך ולנסיכה.
מאזדה מיאטה היא אגדה מודרנית. כמה עשורים אחרי שהעולם שכח מהי מכונית ספורט טהורה ובסיסית, באו דווקא היפנים והראו לתעשיית הרכב בערש התרבות איך עושים אוטו שכזה - שוב. העולם הישן, שהתרגל כבר להגיר אדרנלין בעזרת GTI ו-WRX, קיבל לפתע את החומר האמיתי, בשיא פשטותו, דווקא מארץ השמש העולה. והשחר שהפציע היה יפה, מרגש ומושך, משום שהזכיר לעולם שמכונית ספורט אמיתית היא רודסטר נקייה ולא משפחתית מוסבת, ומשום שהראה לחובבי הז‘אנר שאפשר להיות מהנה ומרגש ממש כשם שהוא אמין ובנוי היטב.

החומר
המון כתרים נקשרו לראשי המיאטה ומתכנניה, ובזכות, אך יחד עם זאת המיאטה הייתה ועודנה רחוקה משלמות. ממש כמו באגדות. נכון, מיאטה הוכרה עם לידתה כמכונית קלאסית על ידי FIVA, ארגון המכוניות הקלאסיות הבינלאומי, אך עדיין משהו היה חסר. עם קצת יותר ממאה סוסים שמושכים עגלה ששוקלת יותר מטון, המיאטה ביצעה כמו רודסטר קלאסית, ולא כמו אותן משפחתיות מוסבות. נכון, העיקר זה הרוח בשיער וריח הפרחים מסביב, אך מה אם רוצים היגוי יתר תחת כוח, For crying out loud? אין, אזל. למיאטה היה היגוי מבריק, שלדה מתקשרת, אחיזת כביש טובה, Turn-In נפלא ובעיקר התנהגות מנומסת וצפויה, שמאוד התאימה לעידן התקינות הפוליטית. כנראה שאי שם לאורך הדרך שכחו אלו שייצרו אותה כי מכונית ספורט צריכה גם לנשוך, לדעת להפחיד, לא עד מוות, אלא מספיק כדי להשפריץ את מנת האדרנלין (וגם קצת לגרום לנהג לכבד את האוטו עליו הוא נוהג). ממש הסיפור הקלאסי על היפה אבל בלי החיה.

ממנו
ובמציאות כמו באגדה. אם יש נסיכה מיוסרת צריך גם נסיך שייקח את הנסיכה לעבר השקיעה. הנסיכה הלבנה שמציצה אליכם מהתמונות קיבלה באגדה שלנו את גיא. הנסיך לעת מצוא שלנו מגדיר עצמו כחובב רכב עוד מלפני שלמד ללכת ובהיסטוריה המוטורית שלו רשימה ארוכה של מכוניות ספורטיביות, אשר רובן זכו למקצה שיפורים תחת ידיו האוהבות.
לאחר ששמעתי את הסקירה ההיסטורית של כל אהובותיו בעבר, היה ברור לי שהשאלה שהכנתי מבעוד מועד, אודות הכדאיות הכלכלית של פרויקט שמגיע קרוב למחיר של הונדה S2000, הייתה לא רלבנטית. מי שנהנה לנבור בקרבי מכוניתו ולבנות אותה בעצמו, ובדיוק לפי העדפתו, אינו מודד את יחס העלות לתמורה, אלא נהנה מאיכות עבודתו. אגב, כאשר בכל זאת העליתי את השאלה נעניתי כי S2000 באמת נמצאת ברשימת החלומות של גיא, אבל כמובן שגם אותה הוא ירצה לשפר.
הכרכרה הלבנה הגיעה לידיו של גיא לפני מספר שנים, לאחר יותר מדי שנים בקומפקטיות ספורטיביות למיניהן. בתור מי שמחזיק בדעה שכל מכונית היא בסיס טוב לשיפורים, פנה גיא לגיבוש הקונספציה של עבודת השיפור. הכיוון שנבחר הוא תוספת כוח למנוע שתתבטא בעיקר בטווח הביניים של עבודת המנוע, אבל עם מספיק כוח גם בקצה הסקלה. במילים אחרות: ^מנוע משופר עם איכות חיים טובה ביום יום, אבל משהו שייתן גם הרגשה של אקסטרים כשרוצים^ וצריך לראות את העווית בקצה החיוך של גיא כשהוא אומר את זה.
שיטוט בקטלוגים שונים, ויש המון אופציות לשיפור הנסיכה האימפוטנטית, הפנה את גיא ליפן, שם נבחר קיט של מגדש טורבו בלחץ נמוך, אינטרקולר גדול מידות, גלגל תנופה קל וקצת שיפורי שאיפה ונשיפה. הסיפור הזה אמור להביא את המנוע ל- 200 כ^ס. הקיט הותקן על ידי גיא וחבר מכונאי, המלווה אותו לאורך כל ההיסטוריה המוטורית שלו.
לא על המנוע לבדו תחיה המיאטה, וגיא רצה שיפור שיביא את כל האוטו לרמה גבוהה. בתחום המתלים נבחרו יחידות בולם וקפיץ של קוני, המאפשרות הנמכת הרכב בעד 7 ס^מ וגם שליטה בכיוון השיכוך. הבולמים מקושרים עם מוטות חיזוק, כדי להוסיף קשיחות, הנדרשת ברכב פתוח. הדיפרנציאל הוחלף למוגבל החלקה מסוג טורסן, בתחום הבלמים הותקנו דיסקים מחוררים ומחורצים ורפידות איכותיות.
הפרויקט לא היה שלם בעיני גיא ללא התייחסות לצד האסתטי. גיא בחר באביזרי ניקל כדי להקנות למיאטה מראה רטרו לפי טעמו. הרשימה כוללת מכסה דלק, כיסוי לידית ההילוכים, מסגרות למחוונים, ידיות דלתות ועוד כל מיני מטעמים שמצליחים, יחד עם מושבי עור, להפוך את הפנים מדמוי לנטיס למכונית ספורט אמיתית. התוצאה הכוללת מרהיבה.
איני אוהב לדבר על מכונית הרבה לפני שנהגתי בה, יותר מדי עובדות וטכנולוגיה עלולים לחסום את החושים, והמכונית שלפני משוועת לגרות לי את כולם. אני ממהר להשתחל לתוך מושב הנהג ומייד מרגיש בבית. הישבן כמעט מתחבר עם הכביש, הרגליים באותו גובה והרחק לפנים, לידיים אין מקום פרט להגה המזמין וידית ההילוכים הקצרצרה. הסאונד הראשוני נשמע נורמלי לחלוטין, כמעט לנטיס. רגע, תיכף זה ישתנה.
ראשון, קלאצ‘ וגז. המופע מתחיל. צלילי האגזוז מקבל יותר בסים ואליו מצטרפת השריקה, יחד עם הקלאצ‘ לשני מגיע העיטוש המקסים של שסתום הפריקה מהטורבו. אני מתחיל לחייך. יחד עם החיוך הרגל דורכת חזק יותר והגב שנדבק לכסא מבהיר לי שלמרות הלחץ הנמוך, המגדש בהחלט יודע את העבודה. כבר בקילומטר הראשון מבהירה המיאטה שמבוקשה ניתן לה – יש לדבר הזה כוח ומגבלת המהירות היחידה היא רעש הרוח.
בקטע המנהלתי שלפנינו אפשר גם להבין את הקיצוניות אליה נלקחה מערכת המתלים. המהלך הקצר ונוקשות הבולמים הופכים את הנסיעה לרצף של קפצוצים, אשר פוגע ביציבות הכיוונית במהירות גבוהה. אני מתלונן בפני גיא והוא רק מחייך ואומר שהוא דווקא מסתדר עם זה. אחרי שנהניתי מהפירות של הכיול הזה ובעיקר מאפס זווית גלגול בכל תנאי, אני מסכים עם גיא בלב שלם. זאת מכונית ספורט, לעזאזל, ולא סיטרואן C5, נכון?

עשויות
הגענו לארץ החלומות, ואני מתעלם מהרוחות האימתניות ומהאובך המסמא ופותח את הגג. הכביש הזה נולד בשביל רודסטר, וכאשר יש לה מספיק כוח הסיבה למסיבה כפולה ומכופלת. סיבוב רודף סיבוב והדבר המתוק הזה פשוט זורם לו (לא לאיטו) מפנייה לפנייה. מספיק למצמץ ליד ההגה כדי שהחרטום ישנה כיוון ויביט היישר לעבר הפנייה. כעת, לחיצה על הגז, השהיית טורבו קלה ביותר וההגה מפסיק להנהיג, אלא הופך ליועץ לענייני כיוון לגלגלים האחוריים.
איזו תחושה נפלאה זו להפעיל את דוושת הגז כדי להכתיב את כיוון הנסיעה. שנים של הנעה קדמית כמעט סירסו והשמידו את התחושה הזו. ולא צריך להשליך את האוטו לרוחב הכביש כדי להתרגש, אלא רק להרגיש את הפסיעה הקלה של האחוריים שמיישרת את האוטו ומראה לו את הדרך החוצה מהפניה. כמה פשוט ונפלא. וכל זאת בליטוף עדין למדי של הדוושה.
לא ממש צריך להשליך את הזנב החוצה, אבל כאשר העונג נמצא במרחק של ס^מ עמוק יותר במהלך הדוושה וגיא יושב ומחייך למראה ההתענגות שלי על יצירתו, זה כמעט מתחייב. וכשחייבים אז חייבים. סיבוב הדוק, הילוך שני, קצת הגה, מעט גז ומפצח האגוזים בהפקת הבולשוי בלט מתחיל. הצמיגים מודיעים לך על כל אפשרות לשינוי ברמת האחיזה, ההגה משוחח באופן שוטף ואת רמת הסבסוב אתה מרגיש בגזע המוח. וכל זאת נעשה באופן חלק, נעים ומתורבת, ללא שמץ של פרובוקציה, או אגרסיביות. הנאה צרופה.

אגדות
המיאטה של גיא היא הדבר המקסים ביותר שנהגתי בו זה תקופה ארוכה. מדי. ולא צריך לנהוג בה כדי ליהנות. אני עומד על צוק מעל הכביש ורואה את גיא והמיאטה רוקדים להנאתם מול העדשה של תומר. הם מאוד קטנים בפריים שלי, המורכב בעיקר מנופי המדבר, עד שהם נעלמים להם בתוך האובך הסמיך. ואם זה לא סיום הולם לאגדה, אז אני מאזדה לנטיס.

נתונים עיקריים
מנוע 4 צילינדרים בטור, 1840 סמ^ק, מגדש-טורבו, מצנן-ביניים
הספק כ-200 כ^ס
הנעה אחורית
הילוכים ידני, 5
מתלים ק/א עצמות עצה כפולות, בולמי קוני מתכווננים, מוטות חיזוק (Struts)
בלמים ק/א
דיסקים מאווררים/דיסקים
צמיגים 195/50-15
בסיס גלגלים
226.5 ס^מ
ממדים
395x167.5x123 ס^מ
משקל
כ-1000 ק^ג
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות