טעות,טועים טעינו – טעיות בדו"ח תנועה - אוטו

טעות,טועים טעינו – טעיות בדו"ח תנועה

שוטר ממלא עשרות דו"חות תנועה (ולא חס וחלילה כדי למלא איזושהי מכסה) ביום, לפיכך, קיים סיכוי סביר שבעת מילוי דו"ח התנועה שלך הוא יעשה טעות, אשר תוכל להפוך את הדו"ח לחסר ערך עבור התביעה

שוטר ממלא עשרות דו"חות תנועה (ולא חס וחלילה כדי למלא איזושהי מכסה) ביום, לפיכך, קיים סיכוי סביר שבעת מילוי דו"ח התנועה שלך הוא יעשה טעות, אשר תוכל להפוך את הדו"ח לחסר ערך עבור התביעה. מצד שני, גם אם השוטר עשה טעות מהותית בעת מילוי הדו"ח, אין כל ערבות שהשופט יקבל את טענתכם לביטול הדו"ח בגין אותה טעות.
בדו"ח תנועה ממלא השוטר כ- 30 פרטים הקשורים בנהג, בעבירה ועליו עצמו. עליו למלא שתי פסקאות ובהן תיאור המקרה בפרוט, אחת מפסקאות אלה נשארת בידי השוטר, ולא תימסר לידכם, למעט במקרה בו תבקשו להישפט. גם לכם חלק במילוי הדו"ח שלכם, תחת הכותרת "דברי הנהג", זהו אחד החלקים החשובים ביותר בדו"ח.במאמר זה נסקור את החלקים המהותיים יותר במילוי הדו"ח, ונביא דוגמאות ממקרים אמיתיים בהם נהגים טענו בבית המשפט לטעות בדו"ח. שמות הנהגים הינם שמותיהם האמיתיים, כמו גם מס' התיקן, זאת על מנת לאפשר לכם לחפש את פסק הדין המלא, באם תחפצו.

החלק הראשון והקריטי ביותר הוא "דברי הנהג"
יואל ברזני (009371/04) נתפס נוהג במהירות 125 קמ"ש בכביש בו מותרת מהירות של 90 קמ"ש. כאשר שאל אותו השוטר לדבר מהירותו השיב שלהערכתו נסע 110 קמ"ש, והשוטר כתב מהירות זו בדו"ח ב"דברי הנהג".
כאשר הגיע יואל לבית המשפט הוא טען כי לדעתו נהג במהירות של 100 קמ"ש, השופט לא קיבל עדות זו, ועל סמך הודאתו לשוטר בעת מילוי הדו"ח הוא הורשע על נהיגה במהירות 110 קמ"ש.
חנן ליטמן (011090/02) נלכד ע"י ממל"ז בנהיגה במהירות של 147 קמ"ש (במקום 90 קמ"ש), בתגובתו הראשונית מיהר והודה "אני מפחד בכביש הזה, לא יכול להיות שזו המהירות שלי, נסעתי בערך 120, זה העבודה שלי, יפטרו אותי".
השופט הרשיע את חנן בנהיגה במהירות של 40 קמ"ש מעל המותר על סמך הודאתו בטענה כי לא יתכן שנסע במהירות נמוכה מזו שהצהיר בפני השוטר שהרי מה לו להפליל עצמו בפני השוטר ?

טעות בפרטי הרכב של הנאשם
אור גוטמן (037064/03) נלכדה ע"י ממל"ז בנהיגה במהירות 77 קמ"ש במקום 50 קמ"ש. אור נהגה ברכב מסוג סוזוקי דו שימושי. בדו"ח התנועה כתב השוטר כי הרכב הינו מאזדה מסחרי. אור טענה כי נפלה טעות במילוי הדו"ח, והשוטר כנראה לא מדד את מהירות רכבה אלא של רכב אחר מסוג מאזדה מסחרי. אור זוכתה במשפט.

טעות בפרטי האירוע ומצב התנועה
שושנה אסא ( 002012/02) קבלה דו"ח מהירות משוטר, שלא הקפיד לפרט בדו"ח את הנסיבות ביחס לשדה הראיה וביחס למספר כלי הרכב בכביש בעת שנסע אחרי רכבה של שושנה. דבר זה עמד לרעתו, כאשר טענה שושנה בדבר שמירת קשר עין רצוף של השוטר עם רכבה.
השוטר לא ציין אם הרכב הנמדד נסע במצב בודד כאשר לא מפריד ביניהם רכב נוסף, ואם הרכב הנמדד נעצר אחרי עקומה שהייתה בכביש. השופט קבע כי העדר עובדות כה מהותיות מהרישום בדו"ח פוגע פגיעה של ממש במשקל שיש לייחס לגרסת השוטר לעניין זיהוי רכב הנאשמת, כרכב שנמדד, ולכן שושנה זוכתה.

הפעלת האמצעים ע"י השוטר
אלימלך אורן (ת )006771/03. השוטר שלכד את אורן העיד כי כיוון את קרן הלייזר למרכז בין הפנסים לעבר אזור לוחית הרישוי, ואישר כי לא זכור לו אם כיוון ללוחית הרישוי עצמה. כמו כן, אישר כי ייתכן וקלט גם כלי רכב שנסעו לפני הנאשם, אף שבמקרה זה לא עצר אותם כי מהירותם לא הייתה גבוהה.
השוטר טעה וכתב בדו"ח כי אורן נהג בנתיב האמצעי, והכחיש שמשמעות הטעות כי קלט רכב אחר, או כי לא שמר על קשר עין עם הרכב הנקלט. אולם, מדובר בעדות יחידה המתבססת כולה על הדו"ח, ובדו"ח קיימת סתירה מהותית. השופטת החליטה שבסתירה זו יש להעלות ספק סביר לגבי מהירות נהיגתו של אורן שהייתה 102 קמ"ש במקום 50 קמ"ש.
עם זאת, היות ואורן בתגובתו בעת המקרה הודה, שנסע 70 קמ"ש במקום 50 קמ"ש, הרשיעה אותו השופטת במהירות זו, ולא במהירות הרשומה בדו"ח, על סמך הודאתו זו.

רונן בידרמן (020480/04). השוטר שתפס את רונן וקטנועו נוהג במהירות, לא ציין בדו"ח להיכן בדיוק כיוון את הנקודה האדומה בממל"ז. כל מה שנרשם בדו"ח היה שהשוטר כיוון את הנקודה האדומה אל מרכז הרכב. משנשאל על כך ע"י השופט השיב, כי כיוון את הנקודה האדומה לפנס הרכב, שזה בניגוד להוראות המדידה. השוטר העיד גם שאחרי רכב הנאשם נסעו כלי רכב נוספים, ושרכב הנאשם היה ראשון בשיירה.
השופט קבע כי היות ופנס הרכב אינו ישר, הוא עשוי היה לשמש כראי קעור, מה שבהחלט יכול לגרום לסטייה במדידה. לאור העובדה, כי מדובר בעצם צר מאד (הקטנוע), קיימת אפשרות סבירה, שהקרן פגעה ברכב שנסע מאחורי רכב הנאשם, וכי במקביל לקטנוע הנידון נסע קטנוע נוסף. לכן, מאחר ונראה כי היה עומס תנועה רב במקום, קימת אפשרות כי הרכב הנמדד אינו רכב הנאשם.

טעות ברישום סעיף תקנת התעבורה
פנחס וולר (009512/04) כיסה את לוחית הרישוי שלו באופן כזה שלא ניתן היה לקרוא את המספר. בוחן תנועה מצא את הכיסוי, והחליט כי הרכב אינו תקין, וסימן בדו"ח עבירה בניגוד לתקנה 306 לת"ת (תקינות רכב). תקנה זו קובעת כי, "רכב וכל החלקים, האביזרים והציוד המורכבים עליו או המותקנים בו יהיו בכל עת במצב תקין ובמצב שאין בו כדי לגרום רעש, הפרעה, נזק או סכנה לנמצאים עליו, בתוכו או על ידו, לעוברי דרך או לרכוש".
השופט קבע כי כיסוי לוחית הרישוי אינו מעיד על ביצוע עבירה על האמור בתקנה 306 לת"ת. ומאחר ופנחס לא הועמד לדין על עבירה בניגוד לתקנה 165 לת"ת, זיכה אותו בכתב האישום.

טעות ברישום כתובת
עופר נעים (022946/04) נתפס נוהג במהירות של 96 קמ"ש במקום 50 קמ"ש ברחוב שי עגנון בתל אביב. השוטרת כתבה בדו"ח כי עמדה מול בית מס' 51 . מסיור בשטח ושאר הרישומים של אותה שוטרת עלה כי היא עמדה על המדרכה בצד בו נמצאים הבתים האי זוגיים, כלומר, מולה נמצאו הבתים הזוגיים. לפיכך, לא יכול להיות שהשוטרת עמדה מול בית מס' 51, כפי שכתבה בדו"ח. יתרה מכך, מול מקום עמידתה של השוטרת לא היה כל מס' בית, אלא אך ורק שלט של הקבלן שבנה את הבניין. השופט זיכה את עופר מחמת הספק.

מסקנות:
טעות במילוי הדו"ח בהחלט יכולה להביא לזיכוי מהיר במשפט תעבורה, וזהו הדבר העדיף מבחינת הנהג הנאשם, להבדיל ממשפטים העוסקים בדיוק המכמונת ואמינות המדידה שלה. עם זאת, גם את הטעות צריך לדעת כיצד להציג בבית המשפט ומתי.
יאמר עתה, לא דין פרוטה כדין מאה, ולא כל טעות תביא לתוצאה המיוחלת. צריך שהטעות תהיה מהותית, ושיהיה בה כדי לגרום לשופט טרם יכריע את הדין.
כך למשל, טעות באחת הספרות במספר הרישוי של רכב, שנמלט ממקום ביצוע העבירה, הינה מהותית חסרת משמעות שעה שהרכב נעצר ע"י השוטר ,הוגש דו"ח כנגד הנהג אשר ביצע העבירה כן שלמעשה מדובר לא יותר מאשר טעות קולמוס.
על הנאשם לשקול טענת הטעות טרם הדיון, שכן טענה שאין בה ממש או שאין בה כדי להביא תועלת רק תקומם את השופט ותביא לתוצאה הפוכה מהתוצאה הרצויה.
נהג שיעמוד בודד מול השופט, ויטען כי השוטר טעה, מסתכן בכך שהשופט יקבע שזו הייתה טעות קולמוס תמימה וללא השפעה מהותית, ואז מה יעשה הנהג ? יתווכח עם השופט ? הדרך מכאן להרשעה קצרה.
דברי הנהג יכולים לעזור אך יכולים גם לפגוע לפחות באותה מידה. שוטר שהנהג ביקש ממנו לכתוב בדו"ח כי הוא לא היה לבד על הכביש, יכול בקלות למלא בחלק שלו בדו"ח ביתר פרוט, שאכן הנהג היה לבד, ואז בבית המשפט כאשר השופט מתמודד עם מילה של שוטר מול מילה של נהג, ידו של השוטר תהיה על העליונה. לכן במקרה כזה, אם יש לנהג עדים ברכב טוב יעשה אם לא ינדב לשוטר מידע מיותר, ויבקש מהשוטר לציין רק כי אלו הם עדיו.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות