טויוטה פריוס - מבחן דרכים (וידאו) - אוטו

טויוטה פריוס - מבחן דרכים (וידאו)

הדור הרביעי של טויוטה פריוס מביא את היתרונות המוכרים לנו מהדורות הקודמים של הדגם במהדורה משופרת – וגם הרבה מעבר לכך

לטויוטה פריוס ולי יש יחסים מעט מורכבים. אני לא התחברתי לעיצוב שלה, אם נהייה עדינים, כבר עם הגעתה לישראל בדור השני שלה. גם הדור השלישי של הפריוס לא היה נאה במיוחד לטעמי.
ועכשיו מתייצב כאן הדור הרביעי, ועיצובו נע בין בסדר (מלפנים) למעט מוזר (מהצד) לממש מוזר (מאחור, במיוחד ב-45 מעלות). מבט בזוויות מסוימות מעלה את התהייה האם הודיעו למעצב במהלך הפרויקט שהוא מפוטר בסופו, וזה הגיב ב"אין בעיה, אני רק מסיים לעצב את קורה C והולך". גם אחרי יומיים במחיצתה, לא הצלחתי להתרגל לעיצוב, אבל באותו פרק זמן הפגינה הפריוס שיש בה הרבה יותר ממה שהעין יכולה לראות.
יופי פנימי
בניגוד לעבר, עיצוב תא הנוסעים כבר אינו מנסה להיות שונה מהרגיל, והוא מציג שיפורים נאים במרבית הסעיפים. מה שבולט לעין היא העובדה שחלקים נרחבים מסביבת הנהג צבועים בלבן. זה נראה שונה ומעניין, אבל קשה שלא לתהות איך כל זה "יזדקן" מול הלכלוך, בייחוד בתאים שבין המושבים שמתלכלכים מהר. אבל למעט בוחן אחד, הרוב חשב שזה נראה טוב, ובהחלט עדיף על השחור-משחור הרגיל.
איכות החומרים טובה בחלק העליון, ובסדר בשאר. במרכז הקונסולה העליונה בולט מסך מגע גדול כשבצדיו כפתורי מגע ומעליו פתחי המיזוג. למעלה, במרכז, נמצא צביר מידע הכולל שני מסכים קטנים עם גרפיקה חביבה ומידע נוסף (ראו בוקסת אבזור).
המרחב מלפנים טוב בכל המדדים, תנוחת הנהיגה מצוינת ורק בסיס המושב מעט קצר. המרחב מאחור דומה לזה שבמשפחתיות הממוצעות בקטגוריה; מרווח ברכיים סביר ומרווח ראש מעט חסר לגבוהים. תא המטען גבוה יחסית ושימושי למדי. אולם, הכיסוי שנועד להסתיר את התכולה אינו רחוק מספיק מתחתית התא, מה שיוצר נפח קטן מדי ושימושיות חסרה, כאשר הוא מונח במקומו.
תנועה חיצונית
הפריוס מקבלת את פני עם תצוגה משעשעת שמראה את הרכב בנסיעה ואז התצוגה (אחת מבין מאה [!] אפשרויות תצוגה שונות) עוברת למסך שמספר את הסיפור של האוטו הזה – צריכת הדלק. המחשב דיווח על למעלה מ-500 ק"מ שהרכב גמע בארבעה הימים שקדמו להגעתו אליי. צריכת הדלק נעה בין 19.6 ק"מ/ליטר עד ל-21.2 ק"מ/ליטר – וזה נתון מעולה בעולם האמיתי.
כמו בכל פריוס גם כאן מנוע בנזין, במקרה שלנו 1.8 ליטר המספק 98 כ"ס, אליו מצטרף מנוע חשמלי המייצר 71 כ"ס ושני אלה מציעים יחד 122.4 כ"ס. הפריוס מתעוררת לחיים בדממה, ואני יוצא לדרך עם המנוע החשמלי לבדו, בשקט. בהמשך מצטרף מנוע הבנזין, חוזר לתנומה וכך חוזר חלילה עשרות פעמים, ולרוב בצורה לא ממש מורגשת. קולו יורגש כאשר המערכת תניע אותו בעמידה כדי שיטען את הסוללה, אבל לרוב העסק פשוט עובד טוב – ובעיקר הרבה יותר טוב מאשר קודם. המנוע מבודד טוב יותר, וגם אם בעומס קולו נשמע, התופעה פחות מציקה; רק בעליות ארוכות הוא התחיל, קצת, לעצבן.
הכח זמין ולא פעם מפתיע לטובה. התגובות לפקודת דוושה מיידיות וחסרות מאמץ, ועל חצי-גז, הודות למנוע החשמלי, העלייה בקמ"שים נעשית בצורה שקטה, נעימה וזריזה. מצב הספורט מביא לתגובות מעט טובות יותר, אבל בפועל לא מצאתי בו צורך. בקיק דאון, במיוחד במהירויות נמוכות יותר, הפריוס יכולה להפתיע לטובה עם תגובה קלילה, אם כי זו לא מכונית חזקה לחובבי הביצועים.
ומה לגבי הדלק? אני די בטוח שקבעתי עם הפריוס הזו שיא אישי, הפעם חיובי, בכל הקשור לצריכת דלק במבחן, עם ממוצע של 19.2 ק"מ/ליטר בפועל. נכון שנהגתי באופן רגוע לא פעם, אבל היו לא מעט קטעים שנהגתי בהם באופן אגרסיבי, וזו תוצאה פשוט מעולה. בשיוט נינוח, סביב 110 קמ"ש, נרשמה צריכת דלק 22.7 ק"מ/ליטר, נתון מעולה גם כן.
שונה. לחלוטין
טויוטה דיברה על כך שהפריוס הזו היא משהו חדש, בגישה, במתלים, בביצוע. שום דבר שאנחנו לא רגילים לשמוע חדשות לבקרים מיצרנים על מכוניות חדשות. זה כמו לתת לסבתא לספר על הנכד שלה, הוא תמיד יהיה טוב בהכל.
אבל כבר עם תחילת הנסיעה, הפריוס הזו הבהירה לי שגם אם לא התחברתי לדורות הקודמים שלה בכל הקשור לנהיגה, שאצלה זה יהיה אחרת. המתלים כאן פשוט עובדים היטב, וזו מחמאה שאני לא ממהר לחלק. למעשה, כל מי שנהג בפריוס יצא ממנה מופתע לטובה, ואם זו המכונית שמראה את הכיוון אליו פונה טויוטה בכל הקשור לכיול מתלים, אז בהחלט יש למה לצפות.
זו מכונית שפשוט נעים לנהוג בה. המתלים עובדים נכון, נוחות הנסיעה מחוץ לעיר היא טובה עד טובה מאוד; מרגישים, מעט, את השיבושים הקטנים, והיא מעולה על שיבושים גדולים. בעיר היא עדיין מרשימה גם אם מעט פחות, כאשר היא קצת זזה על שיבושים, ומעט מעבירה פנימה שיבושים רעים כגון בורות. אבל, ובעיקר, הפריוס תמיד מוציאה את העוקץ מהמהמורה התורנית שמנסה להטריד את בעליה.
בכל הקשור להנאה מנהיגה, הפריוס פחות מרשימה. ההגה שמשקלו טוב ונעים ביום-יום אילם, הבלמים התעייפו וגם הסריחו והמנוע שותף פחות טוב לנהג שרוצה לנהוג מהר בכביש מפותל; היא בסדר, לא יותר. אבל בנהיגה רגילה, קצת רגועה יותר, יש בה משהו שפוגע בול, יחד עם השקט ויחידת ההנעה היעילה. בצד הרעשים נציין שאחד הבוחנים, טוב נו, זה אני, מצא שרעשי האוורור של היחידה החשמלית שהגיעו מהמושב האחורי הפריעו לו (כלומר לי). בנוסף, בשיוט מהיר מורגשים גם רעשי כביש, אבל לרוב די נעים כאן.
לנשק צפרדע
הפריוס החדשה מציעה אותם מאפיינים המוכרים לטובה בדורות הקודמים: עיצוב נבדל ושונה (אולי מדי, הפעם), ובעיקר חיסכון בדלק, כמעט בכל תוואי נסיעה. זה טוב אם אתם חובבי-סביבה ירוקים – אבל בפועל זה טוב לכל אחד, כי זה פשוט חוסך כסף, והפעם הפריוס חסכונית מאי פעם.
המחיר, ללא שינוי, הוא 149,000 שקלים. זה מעט יקר למשפחתית, אבל הפריוס מאובזרת למדי ותמיד ההיברידיות מעט יקרות יותר לרכישה, אבל זולות יותר בהמשך הדרך. עד כאן – מה שציפינו למצוא בדגם חדש של פריוס.
אבל הפעם היא מציעה גם בונוס, גדול, בדמות מתלים שפשוט עובדים מצוין. המכונית נוחה, נעימה לנהיגה, ומצליחה לשדר רוגע מהסוג שלרוב פוגשים במכוניות יקרות יותר. מי שיסתכל מעבר לעיצוב השונה, יגלה שמאחורי הצפרדע-פריוס, מסתתרת נסיכה-פריוס – הטובה ביותר עד היום.
אלא שהפעם, טויוטה פריוס מוצלחת מאי פעם ויכולה לקסום דווקא לאלו שבכלל לא חשבו עליה כאופציה עבורם. עבורם החיסכון בדלק יהיה רק בונוס שני לנסיעה במכונית שפשוט נעים להיות בה.

אחת
הפריוס מוצעת בארץ ברמת אבזור אחת ב–149,000 שקלים. האבזור כולל כניסה והתנעה ללא מפתח, פנסי לד מלאים, שמשות כהות, חישוקים קלים (עם כיסוי של צלחות פלסטיק, כמו בעבר), מסך מגע מקורי עם קישוריות בלוטות', מצלמה אחורית, תצוגה עילית (שעובדת פשוט נהדר), בקרת שיוט, בקרת אקלים מפוצלת וחימום למושבים הקדמיים. חבל שהרכב אינו מצויד במערכות בטיחות אקטיביות מקוריות, אבל היבואן מתקין, ללא תוספת עלות, מערכת מובילאיי.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות