חוויות מבעד למשקף - אוטו

חוויות מבעד למשקף

דני פרל מספר את סיפור ראלי יוון מנקודת המבט של מתחרה

ההחלטה לצאת גם השנה לראלי בינלאומי התגבשה מהר מאוד לאחר החזרה שלנו מראלי יוון 2015. החוויה היא פשוט מהסוג הממכר, כזו שברגע שטעמת, קשה להשאיר מאחור.
ככל ששעת הזינוק לראלי יוון 2016 התקרבה, ההתרגשות הלכה וגברה... לאחר שהכלי עבר בדיקות טכניות ואיתי מולדבסקי, הנווט, קיבל את ספר הדרך - הפרפרים התחילו לרוץ לי בבטן. הגיע רגע האמת. אנחנו מוזנקים לפרולוג, קטע מירוץ קצר המדרג את המתחרים לקראת הזינוק למירוץ האמיתי, איתי ואני נכנסים לכלי לקראת הזינוק, ומחכים. לפנינו 850 ק״מ, שכל אחד מהם מצריך ריכוז גבוה, עבודת צוות מדויקת ומיומנות נהיגה גבוהה. מזל שאיתי ואני מכירים אחד את השני ממירוצי ראלי קודמים, וכבר מבינים אחד את השני בשפת גוף ובמבטי עיניים.
מימין - דני פרל, משמאל - איתי מולדבסקי
שניה לפני שהדגל עולה ואני מוזנק לפרולוג, רמת המתח והריכוז שלי גבוהים במיוחד. במהלך היום אני חולף בשבילים צרים בתוך היערות הסבוכים, חוצה מעברי מים ומטפס בעליות ארוכות להרים הגבוהים. אבל בתוך הסטייג' אין לי זמן לחשוב על החוויה. חייבים להיות מרוכזים ואי אפשר להתלהב מהנופים מסביב. רק בחציית קו הסיום בסופו של כל יום הריכוז מתחלף בהתלהבות עצומה מהדרכים הארוכות, היפיפיות והמהירות אותן חצינו במהלך היום.
אל רחבת הטיפולים אנחנו מגיעים בערב ופוגשים את צוות הסיוע, זה שמאפשר לנו לנוח בערב בעוד הוא מטפל בכלי ומכין אותו ליום המחר. והמנוחה הזו חשובה מאוד לתוצאה הסופית. המחשבה כאילו ניתן לקום בוקר אחד להיכנס לכלי ולסיים 850 ק״מ ללא בעיה היא מחשבה מוטעית. הריכוז המתמשך, המאמץ שבייצוב הגוף מול עומסי התאוצה, הפניה והקפיצות - כל אלו מתישים, מנטאלית וגופנית. כך שסיבולת גבוהה היא הכרח במירוץ כזה, וצוות סיוע שמוריד מהנהג והנווט חלק מהעומס הוא ברכה. וכמו שצריך לדאוג לרכב לפני המירוץ אבל גם במהלכו, כך גם לגוף - וזה נכון במיוחד בגילי (לא נסגיר כמה - אבל העובדה שלבן שלי יש רשיון כבר הרבה שנים יכולה לתת לכם רמז...). במהלך השנה, כהכנה למירוץ, אני מקפיד על תזונה נכונה ופעילות גופנית כדי להיות בכושר טוב. במהלך המירוץ אנו דואגים לשתות הרבה לפני כל סטייג' ובמהלכו, לחטוף חטיפי אנרגיה בכל הזדמנות, ומקפידים על שעות שינה בערב.
אבל לא רק על הגוף צריך לשמור, אלא גם על הראש - ואולי במיוחד עליו. הלחץ הקיים על הצוות במהלך המירוץ הוא גבוה מאוד. עוקפים, נעקפים ובשום שלב לא ברור מה בדיוק מצבך בתמונה הכללית. צריך לתכנן ולהיצמד לתוכנית, לא להתפתות לרדיפה אחר צוותים אחרים, לא להילחץ ממי שאולי נמצא מאחור ולנהוג מהר יותר מיכולותיך. ובסוף כל סטייג' בודקים את מיקום כל המתחרים, מי התרחק, מי התקרב. מי מאיים ואת מי אולי אפשר לעקוף - וקובעים את האסטרטגיה ליום הבא. ויש גם קרבות פסיכולוגיים - למשל לשבת למתחרה אחר על הזנב כדי להלחיץ אותו, ואולי לגרום לו לעשות טעויות.
המיקום השלישי אליו הגענו בסיום המירוץ מהווה עבורנו הישג משמעותי. הצוותים הבולגרים מולם התחרינו בראלי הם צוותים חזקים ומיומנים, אשר מתחרים במהלך השנה בכמות מכובדת של מירוצים באיזור הבלקן ולכן הגיעו למירוץ עם הרבה יותר ניסיון מאיתנו. מבחינתנו, כבוד הוא לנו, צוות 'פנגו+' לעמוד איתם עם דגל ישראל על הפודיום ביוון.

ברצוני להודות לנותני החסות שמאמינים בנחישות ובהתמדה של הצוות ותומכים בו לאורך כל הדרך, תודה ל'פנגו+' ,מוסך 'פולריס ניצני עוז', 'מוטוספורט' יבואנית פולריס, גרון סנטר ומובילי רותם.
נתראה במירוץ הבא...
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות