עשרה דברים שאולי לא ידעתם על הינו.
 
1. החברה התחילה את הקריירה שלה ב-1910 כחלק מ"תעשיית הגז של טוקיו". ב-1917 נוצרה המשאית "מודל A".
2. השם "הינו" היה למותג של יצרנית משאיות ב-1942.
3. בשנות החמישים והשישים החלה הינו לייצר גם משאיות כבדות.
4. הינו ייצרה גם מכוניות נוסעים – ודגמים שלה הורכבו בישראל, בשנות השישים (68'-63'); לא פחות מ-8000 יחידות של קונטסה 900 ו-1300 וגם הטנדר בריסקה ירדו מפס ההרכבה של קייזר-אילין בחיפה.
5. הינו מייצרת מאז 69' רק משאיות ואוטובוסים, נשלטת על-ידי טויוטה, היא הגדולה מסוגה ביפן, ויש לה מפעלי הרכבה בצפון אמריקה ובדרומה, באירופה וגם באסיה.
6. להינו שלושה דגמי משאיות: 300 (קל), 500 (בינוני), 700 (כבד).
7. הינו מייצרת אוטובוסים: לקווים עירוניים ובין-עירוניים, גם להולכת תיירים – ובמספר גדלים.
8. הינו אינה פעילה במיוחד בשוק המשאיות העולמי, בייחוד בצד הכבד של הסקלה, אבל היא מתכוונת לשנות את זה.
9. דגם אחד שלה, 300 – משאית חלוקה במשקל כולל 7.5 טון – מיובא לישראל מאז תחילת העשור.
10. דגם זה צויד לאחרונה במנוע העומד בתקן יורו 6, ובאותה הזדמנות חגיגית זכה גם לתיבה אוטומטית.
 
 
 

משאית חלוקה
דגם 300, הקל בהיצע של הינו, הושק ב-1999, הדור השני ב-2011, והוא מיועד בעיקר לעבודות חלוקה. הדגם מוצע עם תא נהג רגיל או תא צוות, ויש לו גרסאות ייעודיות לשימושים שונים (כולל הולכת נוסעים). ה-300 מוצע במספר אורכי שלדה ומרכב, ומגוון מנועים ותיבות הילוכים.
 
לישראל מגיע ה-300 רק במשקל כולל של 7.5 טון ועם שלושה בסיסי גלגלים – 350, 380 ו-440 ס"מ – לאורך מרכב של 485-635 ס"מ ואורך כללי המשתרע בין 673 ל-811 ס"מ. דגם זה מוצע כאן עם תא נהג רגיל, או תא צוות לעוד שישה נוסעים פרט לנהג; מאחור מקום לארבעה.
 
המנוע הוא 4.5 ליטר של הינו והוא מייצר 189 כ"ס (ב-2600 סל"ד) ו-51 קג"מ (ב-1500 סל"ד) כאשר הוא משודך לתיבה הידנית שיש לה 6 הילוכים.
 
כאשר המנוע משתלב עם התיבה האוטומטית-פלנטרית – של איסין, עם 6 הילוכים – ההספק הנקוב הוא 205 כ"ס (2600 סל"ד) והמומנט הרשום הוא 61 קג"מ (ב-1500 סל"ד). לתיבה זו כפתור לביטול הילוך היתר (השישי), ODO, ולבורר תחנה נוספת בהילוך 4 ובהילוכים 1-3. המנוע מוגבל ל-2900 סל"ד ולרכב מצב להגבלת מהירות (60-120 קמ"ש).
 
 
 
עוד יצוינו: מערכת חשמל 24 וולט; אופציה לשני מיכלי דלק (לסך של 170 ליטר; 100 ליטר במיכל יחיד); אפשרות למפרש-כח; עמידה ביורו 6 באמצעות מערכת SCR הפועלת עם אוראה, וכוללת מנגנון לניקוי המערכת; בלם פליטה; כרית אוויר לנהג.
הינו 300 משווק בארץ עם מערכת מולטימדיה (של JVC) הכוללת מערך ניווט של וויז, בלוטות' וגם שלט רחוק.    

חולון, התארגנות
הכניסה לתא הנהג קלה למדי, עניין חשוב לנהג החלוקה העובר מחנות מכולת אחת למינימרקט אחר. גם ההתארגנות בפנים פשוטה. קל לכוון את המושב ההידראולי – הכולל שליטה על ההתנגדות-לפי-משקל, וגם תמיכה לגב התחתון – ואת ההגה. יש לציין לחיוב טווח תנועה גדול מאוד וגם את העובדה כי ההגה מתכוונן בשני הצירים.
 
למראות כוונון ידני בלבד; לאחר שמסדרים אותן מגלים כושר כיסוי נאה מאוד – טוב בהרבה מאשר בדגם הקודם. בצג המולטימדיה אותיות וסמלים קטנים, הוא אינו ברור במיוחד וכפתורי התפעול שלו קטנים מאוד; השלט מציל את המצב עם תפעול סביר. מצלמת הרברס לא טובה; איכות התמונה בינונית באור טוב, גרועה בתאורה בעייתית. ב-300 לא מעט תאי אחסון, הן בצד הקרוב לנהג, והן בחלק הימני של תא הנהג.
 
איכות הביצוע וההרכבה טובים מאוד, וגם בנסיעה על חורבות אספלט אופייניות, לא נשמעו כל צקצוקים. העיצוב מיושן, הפקדים בסיסיים וחיוויים מסוימים בלוח המחוונים, כמו תצוגת חיסכון, פשוט קטנים מדי.
 
 
 
מהים ועד הירדן (ובחזרה)
החום היה מהסוג ההוא שמספרים עליו סיפורי אימים, אבל על המזגן הסופר-יעיל זה לא עשה כל רושם. שתי משאיות עמדו ליד השער, מעמיסות מלגזות, ותמרון לא ידידותי נדרש – ולא הייתה כל בעיה לנתב את הרכב החוצה. גם באזור התעשייה של חולון ובכמה חניונים צפופים הפגינה המשאית כושר תמרון משובח, תוצאה של זווית הפניית גלגלים מכובדת מאוד. אבל ההגה ארוך מאוד, 5.25 סיבובים מנעילה לנעילה, וזה מחייב לא מעט עבודת ידיים. בנוסף, בעמידה ההגה אינו קל, או בקיצור: בשביל תמרון מהסוג העירוני-המאוד-צפוף, צריך לעבוד.
 
וכמובן, התיבה האוטומטית עושה את כל עניין התנועה/תמרון לעניין פשוט מאוד ובמצבים אלה היא תפקדה היטב: העבירה הילוכים בחלקות, עם תפעול נוח של הבורר המגודל למצבי D ו-R; מיקום הבורר עצמו טוב מאוד.
 
בולמי הזעזועים של ההינו מכוילים לצד הרך יחסית. כתוצאה מכך, נוחות הנסיעה באותו אזור תעשייה במהירות 40-50 קמ"ש טובה והמשאית אינה חובטת בשום מצב. והיא הייתה ללא משקל.
 
וכך, לאחר סיבוב הופעות ברחבי אזור התעשייה של חולון, אפשר היה להפנות את ההינו מזרחה. הרכב לא היה עמוס, ובכל זאת הזריזות שהפגין ראויה לציון. תחת עומס הוא לא שקט במיוחד ומשמיע קול נהמה; בשיוט רמת השקט בתא הנוסעים סבירה ולא נרשמו בעיות בשיחה סלולרית – דרך המיקרופון המובנה ומערכת הרמקולים של המשאית.
 
 
 
בנסיעה בין עירונית, ההגה לא מתעלה. יש לו "שטח מת" גדול למדי, והמעבר מאותו "שטח מת" למצב הפניה אמנם הדרגתי אך אינו ברור, והמשקל הקל שלו בנסיעה בין עירונית אינו מוסיף. המתלים המשיכו להפגין אותה רכות, ונוחות הנסיעה הייתה טובה בכל סוגי השיבושים/כבישים, פרט לגלי כביש, שם הריסון לא היה מספיק. סביר מאוד שעם משקל המצב ישתפר. המושב משתתף אף הוא בשיכוך המהמורות, אבל גם הוא, תחת עומס, מגיע לקצה יכולתו. בנוסף, לאחר נהיגה ממושכת, יש שימצאו כי חלקו האחורי של בסיס המושב, שאינו מרופד בנדיבות, לא נוח.
 
שיא המומנט, 1500 סל"ד, הוא הגבול העליון למצב "אקו", והוא עוזר מאוד למי שמעוניין בנהיגה חסכנית. בסל"ד זה, בהילוך שישי, המהירות היא 80 קמ"ש. ההינו שמרה על קצב מצוין בעלייה לירושלים, אפשרה עקיפות יעילות גם בטיפוס ולא התרגשה גם כאשר הדוושה נלחצה ממש עד הרצפה.
 
לאחר קפיצה הכרחית לתוך ירושלים, כולל ביקור מעמיק באזור התעשייה שבמערבה, התרשמות נוספת לטובה מהנוחות וכושר התמרון בעיר – אפשר היה להמשיך הלאה, מזרחה.
 
בירידה לכיוון ים המלח בלטה היעילות הרבה מאוד של כפתור ODO, שהיה בן לוויה מצוין גם בטיפוס לבירה. היעילות שלו במורד גבוהה יותר מזאת של בלם הפליטה שנדרש ל-2600 סל"ד כדי להפגין פעילות. בכל אופן, ניתן היה לרדת את כל הדרך מירושלים ועד צומת יריחו בלי נגיעה אחת בדוושת הבלם, עם מעבר בין ההילוכים 4-6 ושימוש בבלם הפליטה.
 
מכבים מנוע
הדרך חזרה הייתה מוכת פקקים – אחר צהריים רגיל, יום ירושלים לא רגיל – ואת המשאית כיביתי לאחר לא מעט שעות נהיגה. התרשמות נהיגה ממשאית לא עמוסה תספר כי הינו 300 היא משאית חלוקה נוחה לנסיעה, מוצלחת לתפעל עירוני תודות לתיבה אוטומטית יעילה, בעלת כושר תמרון טוב מאוד ועשויה היטב בתא הנהג.
 
לחובתה רמת שקט בינונית, התנהלות הגה בכביש הבין עירוני, מושב נהג בסיסי מדי וסביבת נהג מפעם. צריכת הדלק הממוצעת, בתוואי תובעני למדי, עמדה על 5 ק"מ לליטר.
 
בזכות התיבה האוטומטית, כושר התמרון ומוניטין האמינות, ראויה הינו 300 לעיונו של כל מי שצריך משאית חלוקה יעילה.