שרירים ומכונות – אוטו לכבוד אולימפיאדת ריו - אוטו

שרירים ומכונות – אוטו לכבוד אולימפיאדת ריו

מהר יותר, רחוק יותר, חזק יותר – המוטו האולימפי מבטא את שאיפת האדם לשיפור מתמיד. תעשיית הרכב, שיצאה לדרכה עשר שנים לפני חידוש מסורת האולימפיאדה, הלכה באותו כיוון. איפה היינו ומה עשינו

ב-1896, באתונה, נפתחה האולימפיאדה הראשונה של העת החדשה, מחדשת מסורת שנמשכה 1163 שנים; המשחקים האולימפיים החלו ביוון ב-776 לפני הספירה, ונערכו עד 393 אחר הספירה. ב-1894, לאחר הפסקה בת 1501 שנים, הצליח הברון הצרפתי פייר דה קוברטן להביא לכך שוועידה בינלאומית שהתכנסה בפריז תפעל לחידושם.
ב-1886, בגרמניה, קיבל קרל בנץ את האישור לפטנט שביקש להוציא לרכב אותו בנה שנה קודם: Motorwagen. זה היה דגם ראשון לרכב שנבנה מלכתחילה כמכונית עם מנוע בעירה פנימית; כרכרה ראשונה עם מנוע קיטור נבנתה על-ידי ניקולה קוגנו הצרפתי ב-1769.

Motorwagen
מאז השתפרו, מאוד, ההישגים של הספורטאים, ממש כמו יכולתן של המכוניות. לכבוד פתיחת האולימפיאדה ה-31 בריו, הרינו להביא את השיאים של אז ושל היום, של הספורטאים ושל המכוניות – והכל לפי המוטו האולימפי: מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר. אך מכיוון שלגבוה אין באמת משמעות במכוניות, החלפנו אותו ב"רחוק", תחום בו יש שפע של שיאים, גם באולימפיאדה, גם עם מכוניות.
וכדי להיכנס לאווירה: באולימפיאדת אתונה השתתפו 14 מדינות ששלחו 245 ספורטאים שהתחרו ב-43 אירועים ב-9 ענפי ספורט. באולימפיאדת ריו אמורות להשתתף 207 מדינות ששלחו 10,500 ספורטאים שיתחרו ב-306 אירועים ב-28 ענפי ספורט.
ב-1886 נוצרה יחידה אחת של הרכב של בנץ, ועוד אחת של דיימלר, שפעל קרוב ובמקביל (בלי שידע על כך) – והייצור הגיע עד סוף העשור לכמה עשרות יחידות; 130 שנים אחרי, ובעולם מיוצרות כ-90 מיליון מכוניות בשנה, והצי העולמי עומד על כמיליארד כלי רכב.

פתיחת המשחקים האולימפיים אי-אז בשנת 1896
יריית פתיחה
השיא האולימפי בריצת 100 מטרים שנקבע לפני 120 שנים על-ידי האמריקאי תומאס ברקר עמד על 12 שניות. רוברט גרנט הדף כדור ברזל ל-11.22 מטרים, וגם זרק את הדיסקוס ל-29.15 מטרים. בקפיצות לגובה נרשמו 1.81 מטר ברגילה ו-3.30 מטרים במוט, ואלו בקפיצות לרוחק הגיעו ל-6.35 מטר ברגילה ול-13.71 במשולשת. ריצת המרתון הסתיימה לאחר 2:58.50 – וכיאה, המנצח היה יווני, ספירידון לואיס. הדני ויגו ינסן דחק 115 ק"ג.
גם אז, התוצאות הטובות ביותר לא הושגו דווקא באולימפיאדה. כבר ב-1891, למשל, קבע האמריקאי קרי הישג של 10.8 שניות ל-100 מטרים בפריז, ו-10 שנים לאחר מכן קפץ אוקונור האירי למרחק של 7.61 מטרים.

פריז-רואן 1894
גם המכונית של בנץ לא הייתה משהו, והביצועים לא התחרו באלה של מרכבות: 954 סמ"ק, צילינדר יחיד, 0.66 כ"ס ב-250 סל"ד. דגם 3, שהוצג ב-1888, ייצר 2 כ"ס והגיע ל-16 קמ"ש (נתונים אחרים מדברים על 2.5 כ"ס ועד 40 קמ"ש).
המכונית במירוץ הביצועים
בעשור האחרון של המאה ה-19 החלו כבר להירשם שיאים - ולהישבר. ב-1898 נקבע שיא של 63 קמ"ש במכונית של ז'נטוד עם מנוע חשמלי(!), כשהיא נהוגה בידי נהג המירוצים והאציל הצרפתי שאסלופ-לובה. באותו אירוע ממש, נקבע שיא נוסף, כאשר אותו נהג וברכב של אותו יצרן קבע 93 קמ"ש – וזה היה הרכב ראשון שנועד לשבור שיאים. ב-1899 נשבר השיא לראשונה וגם עבר רף משמעותי: 105 קמ"ש (ושיא אחרון עם מנוע קיטור).
המסע הראשון במכונית נעשה על-ידי בנץ, אלא שכאן הייתה זו ברטה, המממנת, שותפתו לעסקים ואשתו של קרל. ב-1888 נהגה ברטה בנץ במוטורוואגן – במסע שהשפיע רבות על הבאתה של המכונית לקדמת הבמה – למרחק של 106 ק"מ, ממנהיים לפורצהיים.

ברטה בנץ
שש שנים אחרי, ב-1894,התקיים המירוץ הבין עירוני הראשון: מפריז לרואן, במסלול שאורכו עמד על 126 ק"מ. ג'ול-אלברט, הרוזן מדיון, סיים ראשון, כשהוא נוהג בדה-דיון בוטון מונעת קיטור שייצרה 3 כ"ס ונסעה במהירות ממוצעת של 19 קמ"ש. ב-1895 התקיים מירוץ ממש – פריז-בורדו-פריז: 1178 ק"מ, 48 שעות, והמנצח, המהנדס אמיל לבאזור, קבע מהירות ממוצעת של 25.5 קמ"ש עם פנהרד; פיג'ו זכתה בארבעת המקומות הבאים. ב-1903 ולאחר מספר מירוצים דומים (מפריז ל-), התקיים מירוץ שאפתני מאוד: פריז-מדריד לאורך 1300 ק"מ עם 225 משתתפים, והמהירות שבמכוניות הגיעו ל-140 קמ"ש. עכשיו, המכונית הייתה מהירה גם מרכבת.

פריז מדריד 1903
ב-1907 התקיים אירוע מוטורי שהיה בלתי נתפש רק עשרים שנים קודם: מירוץ פקינג-פריז; לאחר 15,000 ק"מ ו-60 ימים, הגיע ראשון הנסיך סקיפיון בורגזה וזכה בפרס למנצח: בקבוק שמפניה בגודל מגנום.
שיר השרירים
120 שנים לאחר פתיחת המשחקים האולימפיים באתונה, ההישגים באתלטיקה והשיאים הצמודים להם הם מסוג אחר. השיא האולימפי בריצת 100 מטרים נקבע בלונדון 2012 על-ידי הג'מייקני יוסין בולט וזה עומד על 9.63 שניות. טימרמן הדף כדור ברזל ל-22.47 מטרים (סיאול, 88'), ואלקנה זרק את הדיסקוס ל-69.89 מטרים (אתונה, 2004). בקפיצות לגובה 2.39 מטר ברגילה (הריסון, אטלנטה, 96') ו-5.97 מטרים במוט (לווילני, לונדון, 12'), ובאלו לרוחק הגיעו ל-8.90 מטר (בוב בימון, מקסיקו, 1968) ברגילה, ול-18.09 במשולשת (הריסון, אטלנטה, 96'). התוצאה הטובה באולימפיאדה במרתון היא של סמואל ונירו מקניה: 2:06.32 (בייג'ינג, 2008). האירני חוסיין רזאזדה דחק (אתונה, 2004) 263 ק"ג – וזה גם שיא העולם.

אולימפיאדת לונדון 2012. גמר 100 מטר גברים
ופרט להרמת משקולות, שיאי העולם העכשוויים, באותם ענפי ספורט שהובילו את ענף האתלטיקה באולימפיאדה הראשונה, טובים מהשיאים האולימפיים; 100 מטר, יוסין בולט, 9.59 שניות (2009); כדור ברזל, ברנס, 23.12 מטרים (1990); דיסקוס, שולט, 74.09 מטרים (1986); גובה, סוטומאיור, 2.45 מטר (93'); מוט, לוויליני, 6.16 מטר (14'); רוחק, פאול, 8.95 מטר (91'); משולשת, ריצ'רדס, 18.29 מטר (95'); מרתון, קימטו, 2:02.57 (14').
עידן המכונות
גם המכוניות עברו מאז כברת דרך (סליחה, אבל זה חזק ממני), והשיאים העכשוויים רחוקים מאוד מנקודת הזינוק (אופס, שוב) של המכוניות לפני 130 שנים.

אמיל לבאזור בפנהרד
נכון להיום, שיא המהירות למכונית בייצור סדרתי – שנמדד בנסיעה הלוך וחזור – היא בוגאטי ויירון: 434.5 קמ"ש; הנסי ונום GT נסעה מעט מהר יותר, אבל מכיוון שמדובר רק בכיוון אחד, ההישג של 435.5 קמ"ש אינו מוכר כשיא רשמי. מכוניות(?) דראגסטר טופ-פיול מאיצות ל-305 מטרים (ולא 400 מטרים) – והמהירה שבהם קבעה 535 קמ"ש. הרכב המהיר ביבשה הוא לא ממש מכונית, למעשה רקטה; ThrustSSC קבע ב-1997 1228 קמ"ש – ובאותה הזדמנות היה לראשון (והיחיד) ששבר גם את מחסום הקול. צפוי: דגם המשך שיגיע ל-1000 מייל בשעה (1610 קמ"ש).
הרכב שקבע את זמן התאוצה הטוב ביותר למאה קמ"ש, מחזיר אותנו לראשית ימי השיאים; מכונית שבנו סטודנטים האיצה ל-100 קמ"ש ב-1.513 שניות – ויש לה מנוע חשמלי. משהו מסחרי יותר היא אריאל אטום 500 שהאיצה ל-60 מייל בשעה (96 קמ"ש) ב-2.3 שניות (מה שנקרא "נתוני יצרן").

ThrustSSC
ב-2014 קבע אירווין גורדון בוולוו 1800S שיא מרחק מצטבר במכונית אחת: מעל 3 מיליון מייל (כ-4.9 מיליון ק"מ). שיא מרחק אחר הוא בנהיגה אחת לטובת צריכת דלק. פאסאט דיזל 2.0 ליטר ידנית עברה – עם מיכל דלק אחד – מרחק של 2617 ק"מ, ממוצע של 35.8 ק"מ לליטר;
המסע הארוך ביותר הסתיים ביולי 2014; אמיל וליליאנה שמיד משוויץ סיימו מסע עם אותה טויוטה לנד קרוזר שהחל 30 שנים קודם(!): 180 מדינות, 692,227 ק"מ. משהו רצוף יותר נמשך רק חודש (11.3-14.4-2016): 36,000 ק"מ, שלושה נהגים, ארץ אחת: הודו.
הרכב הסדרתי החזק ביותר כיום הוא בוגאטי שירון, עם נתון עגול ומרשים של 1500 כ"ס. רכבי דראג עם 10,000 כ"ס או משאיות מונעות-רקטה עם 60,000 כ"ס ימתינו ליום אחר, ממש כמו שיא (מ-2006) של משקל/אורך/יחידות שקבעה "רכבת דרכים" אוסטרלית: 1300 טון, 1474 מטר, 112 נגררים.
בוגאטי שירון

בוגאטי שירון
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות