יתכן ובין קוראי הצעירים יותר, יש כאלו שבטוחים שמכוניות אספנות הן כאלו שנוצרו מלכתחילה במיוחד עבור אספנים מטורללים. "אי אפשר לנסוע בקיץ במכונית ללא מזגן" פסק דרדק עול ימים כששנינו צפינו בענתיקה הנמצאת פחות שנים ממני על הכביש.
לך ספר לו שבסוף שנות השישים, רק במכוניות אמריקאיות ואולי במרצדסים היו מותקנים מזגנים - ולא בכולן. אני כבר הרבה שנים על הכביש. אני זוכר מכוניות ללא מזגנים וגם ללא הגה כוח, בלמים מתוגברים או צמיגים רדיאליים היי, אני זוכר אפילו שלצמיגים היו פנימיות ושצמיג ללא פנימית (tubeless), היה דבר שהתגאו בו. וברור שלא היו חגורות בטיחות, כריות אוויר, מערכות יציבות, ABS וכולי. אז איך נהגנו, אתם אולי שואלים? במקום לענות אומר לכם שיש דור שלם היום שלא מבין איך ניתן לנהוג במכונית עם תיבת הילוכים ידנית. לך ונסה להסביר להם שזה הדבר האמיתי...
קחו לסיבוב מכונית ישנה, כזו עם הנעה אחורית, אולי תמצאו אחת מהקטנות ההן שגם המנוע הורכב מאחור. בשנות השבעים היו לא מעט כאלה: NSU פרינץ, סימקה 1000, פיאט 600, אם כי סביר שתמצאו דווקא חיפושית ולא אחת מהאחרות שצוינו כאן; היא שרדה טוב מהן. המנוע שלה, כשהיה חדש, סיפק בסביבות 35 כ"ס. נראה לכם ש"אי אפשר לנסוע עם כל כך מעט כוח"? תתפלאו.
קחו אותה, בגשם, לסיבוב מסביב לבלוק, היכנסו לסיבוב במהירות לה אתם רגילים במכונית של היום, ואני מבטיח לכם שהצמיגים האחוריים יאבדו אחיזה ואתם כבר בדרך לצלחת ספקטקולרית - ובלי גלגל הצלה בצורת מערכת בקרת יציבות. זה יקרה לכם בוודאות בכביש רטוב, ועל כביש יבש תצטרכו להתאמץ קצת יותר, אבל רק קצת - ואז זה יקרה. אגב, אם לא תיבהלו, תתקנו עם ההגה, ותשאירו את רגל ימין לחוצה עד הסוף - תבצעו דריפט מהסרטים! אם תצליחו, יהיה מאוד קשה להפריד ביניכם לבין החיוך האידיוטי שיימרח על פרצופכם. שימו לב, אתם תחייכו מאוזן לאוזן במכונית נטולת כוח, ללא חלונות חשמליים, או מזגן.
צילום: מנהל
אסטון מרטין DB11 והגרסה השראלית לג'יימס בונד - דני פרומצ'נקו
המכונית של היום, נעימה יותר, מאובזרת יותר חזקה ובטוחה הרבה יותר מהמכוניות של פעם - אבל, מה לעשות, גם מאתגרת ומהנה פחות. לנהגים שאהבו לשלוט במכונית, להכריח אותה לעשות את מה שהם רצו, המכוניות של פעם היו יותר מאתגרות.
ואולי, אני פשוט מזדקן, הופך לנוסטלגי, כזה שמתגעגע לאתמול, למשחקי המחבואים והתופסת ששיחקנו בשכונה. אולי. כן ולא. אני בכל זאת מעדיף בהרבה לנהוג במכוניות של היום. אני אוהב את הכוח שיש למנועים היום, שיחד עם אחיזה והתנהגות כביש, מאפשר לי לנוע במהירויות שנחשבו בזמנו לדמיוניות. אני אוהב את הבלמים שעוצרים ועוצרים אפילו אם התחממו, ומעריך את המכוניות שלא רותחות בעליות מטבריה בימי חמסין. אבל גם גיר ידני והגה מתוגבר - אבל לא חשמלי.
חשבתי על כל זה כשנהגתי באסטון מרטין DB11 החדשה. כנער התלהבתי מה–DB5 שכיכבה יחד עם שון קונרי בסרט גולדפינגר. מה זה התלהבתי, חזרתי וראיתי את הסרט פעמיים נוספות לפחות. חלמתי על הנהיגה בה שם בהרי האלפים. והנה אני עם האחרונה בסדרת ה–DB. מדהימה ביופייה, אדירה בכוחה, קלה ובטוחה לנהיגה כמו המשפחתית שלכם. אני מניח שגם היום הייתי בנסיעות מאוד מסוימות מעדיף להיאבק עם ההגה הקשוח וההתנהגות התזזיתית של מכונית מסוגה של ה–DB5, אבל ביום–יום? מי יכול לנהוג במכונית בלי הגה כוח ומזגן?
צילום: מנהל
זה כבר שון קונרי. אסטון מרטין DB5
ואם כבר אני מדבר על ישן מול חדש, ממש ברגע זה אני חוזר ממסיבת עיתונאים בה הוצגה המכונית הכל–חשמלית הראשונה של מותג פרמיום - והרבה יותר. עד שתקראו את הטור, כבר תדעו שמדובר בדלק מוטורס, יבואן ב.מ.וו שחנך בארץ את מותג i החשמלי של היצרן, והשיק בארץ את i3. הסופרמיני הכל–חשמלית הזו אינה זולה, מחירה 250,000 שקלים ולא נראה אותה בכל בית. אבל, זו בשורה של ממש: ב.מ.וו מייבאת לישראל מכוניות חשמליות, ומוסיפה לה דגם נוסף מתת המותג הזה, i8, ושתי גרסאות היברידיות/נטענות–רשת של דגמים מוכרים (סדרה 3 ו–X5) - וכולם במחירים שמייצגים את הנחות המס שמוענקות היום בישראל למכוניות כאלו.
אני סבור שאחרי הצעד הנועז שעשתה דלק מוטורס, יבואנים נוספים, שהיצרנים אותם הם מייצגים מייצרים מכוניות חשמליות, ילכו בדרך זו.
אני מאוד מקווה, שלא אתבדה - כי בנשימתנו הדבר. וזו אינה טעות הקלדה - בנשימתנו.
צילום: מנהל
ב.מ.וו i3
