בולגריה, בולגריה. איזה זיכרונות יש לי מבולגריה. כל פעם ששואלים אותי על החופשה בווארנה אני אומר שזה די דומה לחופשה בטבריה. בחורף. לכן הופתעתי שרונן, מנכ"ל סקידיל, דווקא המליץ על בנסקו בבולגריה לחופשת סקי זוגית של סופשבוע. אבל אני סומך על רונן, והשירות של סקידיל בדרך כלל מצוין, אז ארזנו את סנובורדיינו, השארנו את ילדינו בבית – בכל זאת, חופשה זוגית של סוף שבוע – ועלינו על טיסת שכר לחופשת סקי בבנסקו.
חשבון עובר ושב
חבילת סוף שבוע בבולגריה עולה 750 אירו למבוגר, ואלה ממקמים את בנסקו בצד הזול של חופשות הסקי. להשוואה, חופשת סקי של 7 ימים באוסטריה עולה כפול. החופשה מתוכננת כך שתפגע רק ביום עבודה אחד, והטיסה לסופיה ביום חמישי יוצאת בשעה 19:00. לאחר עוד 3.5 שעות נסיעה מגיעים בשעות הלילה המאוחרות לבנסקו, עיירת הסקי המפותחת ביותר ברכס הרי פירין. לתדרוך באוטובוס של הנציג המקומי של חברת סקידיל כבר אין לאיש כוח, וכולם מעדיפים לשמור כוחות ולקום מוקדם בכדי לסחוט כמה שיותר משלושת ימי הסקי הקרובים.
עיירה והרים
זה רק טבעי להשוות את הרי פירין לאלפים; זו הפעם הראשונה שעשיתי סקי באירופה – ולא באחד מהאתרים שבאלפים. האלפים מעוטרים באתרים הנוצצים (והיקרים) של אוסטריה, צרפת, שוויץ ואיטליה.
הראוותנות והעושר לא פסחו על האתרים שם וחדרו לכל חלקה טובה שם. עיירות קטנות של אנשים פשוטים, חרוצים ואמיצים הפכו לקניון נוצץ מלא במיטב המותגים. מסלולי הסקי שקידשו פעם ספורט אקסקלוסיבי מלא בסיכונים הפכו לתצוגות אפנה מרהיבות – ואיך אומר פיניש בפרסומת עדכנית? "אנשים יפים, שפה זרה". במידה ומזג האוויר מאפשר מתקיימות על ההר מסיבות, ודקים של מסעדות יוקרה מלאים בכאלה שבאים יותר לראות ולהיראות מאשר לעשות סקי; וזה, כך נדמה לעתים, מספק את החוויה המשנית. בהרבה אתרים היום תמצאו מכוניות יוקרה, לרוב של אודי או ב.מ.וו, מוצגות לראווה בנקודה הגבוהה ביותר של האתר.
סקי, בבולגרית: סוף שבוע בבנסקו
צילום: מנהל
לעומת זאת, בנסקו מזכירה נשכחות, איך רק לפני 15 שנה גם בעיירות האלפים הכל היה סביב הסקי. ואכן, האתר הבולגרי המקסים נמצא באותו "מקום" בו היו אתרי הסקי המובילים בראשית המילניום. העיירה ממש לא גרמה לי להרגיש שאני בבולגריה; יש בה מועדון אפרה סקי בתחתית הגונדולה שלא היה מבייש אף אתר, מועדוני לילה ענקיים, מסעדות יוקרה מעולות עם טוויסט בלקני, עיר עתיקה, באולינג, חנויות ציוד סקי זולות באופן קיצוני ולמעשה כל מה שאתר מכובד צריך.
המלון בחבילה הוא "הכל כלול" ממש טוב, כולל ספא ונמצא במרחק חמש דקות הליכה מהגונדולה ומפאב מקומי לאפרה סקי. לחובת המלון אציין שהאוכל לא מדהים והספא נופל בקטנות; בכל זאת, תמורה למחיר.
הדבר עצמו
כבר במסלול הראשון שכחתי את שמונה שעות המסע מישראל – ואז מתחיל הכיף האמיתי. אתר הסקי בבנסקו קטן יחסית, וכולל רק 70 ק"מ של מסלולים; לשם השוואה, בחרמון יש כ-40 ק"מ. למי שהניסיון שלו בגלישה הוא רב, 70 ק"מ מאפשרים הנאה אך מיצוי מסלולי האתר מהיר יחסית; יותר משלושה ימים זה כבר דחוס מידי.
לעומת זאת הייתי ממליץ למתחילים למקם את בנסקו כיעד מועדף לפני האתרים באירופה. זה יותר קרוב, הרבה יותר זול – וממש לא צריך יותר מזה. בניגוד לחרמון, המסלולים כאן מתוחזקים באופן מעולה ופעילים במשך כל עונת הסקי הודות לתותחי שלג שעובדים ללא הפסקה, גם כשמזג האוויר לא אופטימלי. ביומיים הראשונים ירד שלג חזק ונתן לנו זווית גם על האופ-פיסט של האתר הבולגרי. כך, אני ושני חברים חדשים על סנובורד מהקבוצה הישראלית גלשנו אל ה"לא נודע" מחוץ למסלול הבולגרי. אשתי שהיא גולשת סקי לא רעה בכלל העדיפה את חווית הסקי על המסלול אשר לא צפוף או מאיים כמו במקומות אחרים באירופה; כלומר: אין הרבה גולשי סקי טובים מאוד על ההר.
חווית סקי היא חוויה שכוללת את הספורט, השוקו של תוך-כדי (החלק האהוב על אשתי), היין שאחרי והפעילויות שעושים בערב. אפשר לומר ששלושה ימים בבולגריה מעניקים יופי של חווית סקי – גם אם אתה מקצוען ומיוחד, וגם אם אתה רוצה להתחיל עם הספורט הנהדר הזה, במחיר משתלם יחסית.
סקי, בבולגרית: סוף שבוע בבנסקו
צילום: מנהל