בשבוע שעבר חנכה גולדן דרגון, המיובאת לישראל על-ידי קבוצת אוטו חן, אוטובוסים עירוניים בגודל מלא המונעים בגז טבעי דחוס (CNG) או בחשמל. השלדה והמערכות האוטומטיביות מיוצרות בסין, ואילו המרכבים נעשו על-ידי מרכבים או הארגז.
 
בטקס השתתפו בכירים של החברות האלה, והוזמנו אליו בכירים בתחבורה הציבורית ובחברות ההסעה הגדולות, כמו גם בעלי תפקידים במשרדי התחבורה והאנרגיה, מנהלת תחליפי הדלקים במשרד ראש הממשלה ופורום הגז הטבעי לתחבורה. האוטובוסים שהורכבו בישראל עומדים בתקינה אירופאית והשאיפה היא לייצא אותם לארצות היבשת.
 
המנוע המשרת את גרסת הגז הוא קרסור 8 (של איווקו) עם 330 כ"ס ו-132.5 קג"מ ב-1200-1675 סל"ד והתיבה היא ווית' דיוה 6. בצד האוטובוסים החשמליים הוצגו מתקני הטענה בזרם ישיר של 75 קילוואט ושל 150 קילוואט מתוצרת דאליאן רובינסון.

גולדן דרגון משיקה: אוטובוסים בהנעה אלטרנטיבית

 
אליה, וקוצים בה
למרות היתרונות הברורים של הפעלת אוטובוסים נקיים בערים, כעת גם בייצור מקומי ושנים לאחר גילוי מאגרי הגז הגדולים – ולמרות החלטות ממשלה והכרזות לרוב – אין למדינה תכנית תמריצים שתגרום לחברות המפעילות קווים עירוניים לרכוש אוטובוסים כאלה; במובנים רבים המצב הפוך.
 
בנוסף, ולמרות ההחלטות וההכרזות, ישראל לא יצרה תשתית לתפעול הכלים האלה בקנה מידה החורג מאוטובוס חשמלי פה, כזה המופעל ב-CNG שם. ביטוי מביך לכך עולה מהעובדה כי 45 אוטובוסים מונעי גז נמצאים בנמל אשדוד אך אינם יכולים להשתחרר – מכיוון שאין תשתית מילוי.

גולדן דרגון משיקה: אוטובוסים בהנעה אלטרנטיבית

 
בקיצור: עוד מחדל
החלטות רבות רושם, הצהרות חגיגיות, דיבורים נלהבים על חשיבותה של תחבורה נקייה – הרי זה קל. מדיניות לביצוע, יישום בפועל, למרות דיבורים בני עשור – בישראל זה עניין קשה. יש הרגלים שהמדינה מקפידה בשימורם.