אלוף הפורמולה 1 ניקי לאודה הלך לעולמו - אוטו

אלוף הפורמולה 1 ניקי לאודה הלך לעולמו

הנהג האגדי, שזכה שלוש פעמים באליפות העולם בפורמולה 1, הלך לעולמו אחרי הידרדרות בריאותית

אלוף העולם בפורמולה 1 שלוש פעמים, ניקי לאודה, הלך לעולמו בגיל 70. זאת, לאחר תקופה ארוכה של הידרדרות במצבו הבריאותי, שהחלה כאשר עבר בשנה שעברה השתלת ריאה. לאודה הוא דמות מיתולוגית בתולדות סדרת המירוצים הבכירה בעולם.
 
לאודה, שבימיו על המסלול כונה "המהנדס" וגם "העכבר", הפך אגדה אחרי תאונה קשה בגרנד פרי הגרמני בנורבורגרינג של 1976, במהלכה מכוניתו (פרארי) שעלתה באש ולאודה נפצע קשה. הוא סבל מכוויות בדרגה שלישית בראש ובפנים ופגיעה בריאות כתוצאה מנשימת עשן רעיל. סימני הפציעה, כולל אוזן ימין שחלקה חסר נותרו עד סוף ימיו.
 
האגדה
לאודה, שהיה אז בדרך לאליפות שנייה ברציפות, ביצע את אחת ההחלמות המהירות והמדוברות ביותר בעולם הספורט, והחמיץ שני מירוצים בלבד. 40 ימים אחרי פציעתו הוא חזר להתמודד על אליפות העולם, כשהתייצב לגרנד פרי האיטלקי במונזה. זאת כאשר ראשו עדיין בתחבושות והוא נזקק לקסדה מיוחדת.
 
המירוץ האחרון באותה עונה היה הגרנד פרי היפני, ולאודה שהוביל בדירוג פרש אחרי שתי הקפות בגלל הגשם הסוחף - ולאחר שחשב שהתנאים מסוכנים מדי. ג'יימס האנט זכה אז (1976) בתואר עם מקלארן בפער של נקודה אחת והשנה הדרמטית הונצחה בסרט הקולנוע "ראש" (Rush).
 
אנצו פרארי לא אהב את ההחלטה של לאודה, מבחינתו הקבוצה הייתה תמיד מעל הנהג (גם אם זה אומר בטיחותו). וכך למרות החזרה ההרואית של לאודה למסלול והזכייה באליפות של 1977, היחסים ביניהם לא שוקמו. לאודה עזב את הקבוצה עוד לפני סוף עונת 1977, מיד אחרי שהבטיח את הזכייה בתואר.
 
עוד אליפות
לאודה, שהגיע לפורמולה 1 לראשונה ב-1971, זכה לניצחון ראשון ב-1975 וב-1975 באליפות הראשונה. הוא פרש ב-1979 ועבר לפעילויות עסקיות ובראשן חברת התעופה "לאודה אייר" שהקים (בהמשך הוא היה מעורב בשתי חברות תעופה נוספות: "ניקי" ו"לאודה מושן"). לספורט המוטורי חזר עם מקלארן ב-1982 תמורת סכום של שלושה מיליון דולר, שהיה אז חסר תקדים. הוא זכה איתה באליפות העולם השלישית שלו ב-1984, בפער של חצי נקודה בלבד מאלן פרוסט - נהגה השני של הקבוצה. הוא פרש סופית מהזירה ב-1985.

1616535

 
ואולם נראה שלאודה מעולם לא עזב באמת: בגופו וברוחו הוא כמעט תמיד היה שם ולפעמים באופן מאוד מורגש. הוא מונה יועץ לפרארי ב-1993, לפני שעבר לנהל את קבוצת יגואר ב-2001. בין לבין כיהן כפרשן בטלוויזיה הגרמנית בערוץ RTL. ב-2012 מונה לתפקיד יו"ר לא מנהל של קבוצת מרצדס והיה לחלק מהפיכתה לאחת המצליחות בהיסטוריית הפורמולה 1. הוא גם היה שותף להחתמתו של לואיס המילטון במקום מיכאל שומאכר.
 
מפגשים עם לאודה היו תמיד מרתקים ועל כך אני יכול להעיד בגוף ראשון. ללאודה היה הומור ארסי ונקודת מבט מעניינת על הנושאים הקשורים בפורמולה 1. בניגוד לדור החדש של המשתתפים, הוא אמר תמיד את מה שהוא חושב ולא "עשה חשבון": אם זה על הנהגים, התנהלות הקבוצות, שופטי המסלול והחוקים, ואם זה על העיתונאים והשאלות שלהם.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות