בסמינר מקוון שערכה כלמוביל, יבואנית יונדאי, ובו השתתפו אנשי החברה מדרום קוריאה ובכירים במשרדי ממשלה רלוונטיים, אמר אדווארד לי, סגן נשיא בכיר ביונדאי וראש חטיבת המשאיות שלה, כי ישראל תהיה מדינה ראשונה מחוץ לאירופה בה ייבדק השימוש במשאיות מבוססות תאי-דלק.

יונדאי והמימן
יונדאי היא היצרנית הראשונה שייצרה באופן מסחרי רכב חשמלי שהאנרגיה שלו נוצרת על-ידי תא-דלק מימני (ראו בהמשך), וכבר ב-2001 הציגה החברה גרסה כזו ברכב הפנאי סנטה פה. מאז, הציגה יונדאי גרסה נוספת ב-iX35 ב-2013 וב-2018 השיקה את נקסו, מכונית נוסעים מבוססת תא דלק.

1623480
יונדאי נקסו | צילום: אלי שאולי

ב-2019 יצאה יונדאי במיזם להטמעת השימוש במשאיות עם הנעה חשמלית שמקור האנרגיה שלה הוא בתאי דלק. במסגרת זאת הכריזה החברה כי תתחיל במיזם זה בשוויץ בשת"פ H2 Energy המספקת את המימן הנדרש. במסגרת מיזם זה סיפקה יונדאי 50 משאיות כבר ב-2020, והכוונה שלה היא להרחיב את השימוש בהן ולספק סך הכל 1600 יחידות עד 2025 בארצות נוספות באירופה.

המשאית המדוברת היא XCIENT מבוססות מימן בהינע 4x2 ו-6x2. לדגם זה הנעה חשמלית בהספק של 350 ק"ו (475 כ"ס). מימן במשקל של 34.5 ק"ג, שמשך המילוי שלו הוא 8 דקות, מעניק לה טווח של 400 ק"מ.  

בישראל, השנה
הניסוי במשאית מבוססת מימן ובהטמעת השימוש בה בישראל ייערך ברבעון השלישי של השנה על-ידי כלמוביל, יבואנית יונדאי. במסגרת השיחה אמר אדוארד לי כי "אנו רואים בישראל שוק חשוב עם מודעות סביבתית וטכנולוגית ועם מגוון תנאי דרך ואקלים, במסגרתם ייבחנו המשאיות החדשות". לי הוסיף כי "ישראל משמשת עבורנו מודל למדינה עם רעיונות חדשניים ויצירתיים... שילוב משאית המימן בכבישי ישראל היא דוגמה מצוינת לסינרגיה האפשרית בינינו". 

1638809
צילום: יונדאי

דר' ענת בונשטיין, ראש התכנית הלאומית לתחבורה חכמה במשרד רה"מ, אמרה כי "אנו בעיצומה של מהפיכה בנושא תחליפי דלקים שמטרתה העיקרית להוביל לעתיד נקי יותר". ד"ר גדעון פרידמן, המדען הראשי של משרד האנרגיה, ציין בכנס כי "המשרד ימשיך להשקיע במו"פ בתאי דלק, ובשילובן של טכנולוגיות חדשניות בתחומים אלה במשק הישראלי". 

יניב שיראזי, מנכ"ל כלמוביל, ציין כי "כלמוביל רואה חשיבות רבה ביוזמה המשותפת של קונצרן יונדאי ומשרדי הממשלה לקדם את הטמעת תחליפי הדלקים בישראל".

בעולם, בישראל
כידוע, השימוש בתאי דלק כמקור אנרגיה להנעה החשמלית במקום הסוללות, נתפס כפתרון הנכון לתעבורה ירוקה. פתרון זה אמור להיות המוביל בעשור הבא, כאשר הסוללות מהוות שלב מעבר בדרך לתאי הדלק. 

תא-דלק הוא תא אלקטרוכימי שיש בו אלקטרוליט קבוע, ובו מומרת אנרגיה כימית – הנוצרת מריאקציה של חומרים המוזרמים לתוכו – לזרם חשמלי; בתא דלק מימני, החומרים הם מימן נוזלי וחמצן. 

בניגוד לסוללות, שטעינתן מבוססת על יצירת חשמל בתחנות כוח, והן עצמן עשויות לשמש מפגע בהמשך, הפקת מימן דורשת פחות אנרגיה, ותוצר הלוואי של פעילות הרכב הוא מים. הבעיה העיקרית היא ביצירת תשתית הפצה למימן – רשת צינורות נרחבת מאוד, מכלי ענק לאחסון המימן. 

1597559
צילום: יונדאי

היתרונות בשימוש במימן כמקור אנרגיה למנועי החשמל ביחס לסוללות גדולים מאוד. משקל המימן בהשוואה לזה של סוללות נמוך מאוד – יתרון משמעותי ביותר ברכב מסחרי – משך התדלוק לטווח ארוך מאוד נמדד בדקות ולא בחלקי שעות. הבעיה העיקרית, מעבר לעניין התשתית, הוא בנפח הגדול יחסית של מכל המימן ברכב; לא באמת בעיה במשאיות, עניין שיש לטפל בו במכוניות נוסעים.  

כאמור, יונדאי הייתה ראשונה בשימוש מסחרי בתחום זה, וב.מ.וו שיווקה גרסה מוגבלת כזו מבוססת סדרה 7 (ב-2005-2007). כיום, יש דגמים כאלה גם לטויוטה (מיראי) ולהונדה (קלריטי). בתחום הרכב הכבד, פעילה כאמור יונדאי בתחום זה, וטויוטה/הינו מציעה אף היא משאית מבוססת מימן באירופה. מיזם משמעותי ביותר הוא זה שנוצר ב-2019 על-ידי דיימלר, וולוו, ואליו הצטרפה איווקו, וזה נועד לפתח את התחום ולקדם אותו; שותפות אסטרטגית עם חברות אנרגיה היא הכרח כאן.

בישראל תנסה כלמוביל את המשאית המימנית בעצמה, ויחד עם זאת תעניין גופים כמו ציי רכב במשאיות כאלה. כאמור, הבעיה העיקרית היא בתשתית למימן – דבר שברכב מסחרי עם קווים קבועים ויציאה מאתרי חברה מוגדרים בעייתי פחות – ויידרשו הרשאות רלוונטיות של משרדי התחבורה, האנרגיה, המשרד לביטחון פנים וכיו"ב.