לכאורה, מכיוון שמדובר בדגמים שאחדים מהם זהים לגמרי, אין טעם לבחון נוספים על הראשון; אם בוחנים מיצובישי טריטון, לכאורה אין טעם לבחון פיאט פולבק הזהה לו בכל.
אבל יש בעיה: אם בגלל מקריות ייבחן דגם מסוים ראשון — לא ייבחן דגם זהה/מאוד־דומה של מותג שני? מקריות כזו יכולה לגרום לכך כי דווקא הדגם עליו מתבססים האחרים יתייצב מאוחר יותר.
בנוסף, חלק מהעניין הוא בחינת ההיצע שיש למותגים שונים, ובאמת אין טעם לכתוב על מסחרית מסוימת "נא לראות מה כתוב על זו של המותג השכן"; עניין המותגים ומיתוגם חזק בהרבה מקרים ממידע ועובדות. חוצמזה קיים אותו הרגל עבודה עם יבואן מסוים, וכמו בקטע עם בתי הכנסת גם הקטע של "ליבואן הזה אני לא נכנס. היה לי שלו ושחט אותי פעם עם המחיר של הפילטרים".
בנוסף, אם מקפידים, אפשר לקבל גרסה שונה לגמרי ביחס לזו שנבחנה קודם.
וזה מה שקרה כאן עם דוקאטו, המסחרית של פיאט, שהיא הדגם עליו מתבסס פיג'ו בוקסר (ראו מבחן) וגם סיטרואן ריליי/ג'אמפר. זו, אגב, משווקת בארה"ב כדודג' פרומאסטר, במסגרת תאגיד FCA (פיאט־קרייזלר אוטומובילס). כידוע, המסחריות הגדולות האלה מיוצרות על־ידי מיזם SEVEL, ובמקרה זה באחריות פיאט, במפעלה בדרום איטליה. הגרסה אותה קיבלנו למבחן היא ואן, ארוך, גבוה וחזק מהקומבי של פיג'ו. ופריט מידע אחרון: פיאט דוקאטו הוצגה ב־1981, דור רביעי/נוכחי ב־2014.
מקסיוואן
כיוון שזו פיאט, הקטע עם מסחריות גדולות מסתיים במשקל הזה, 3.995 טון; מעל למשקל זה נכנסת לתמונה איווקו, שמתחילה עם דיילי ו־4.5 טון ומסיימת את ענייניה בצד העליון של סקלת הרכב הכבד.
דוקאטו, כמקובל בברנז'ה, מוצעת במספר תתי־דגם — ואן, קומבי, נוסעים, ומשאית־שלדה, עם תא־נהג יחיד או כפול. על כל אלה מוצע הדגם במספר אורכי בסיס גלגלים, ובגרסאות הוואן ברמות אורך וגובה שונות. כל אלה, לפי העניין, גם בהספקי מנוע שונים.
פארק ראם
הגרסה למבחן הייתה ואן עם בסיס גלגלים של 403.5 ס"מ, אורך של 636 ס"מ, וגובה של 252 ס"מ, לנפח העמסה של 14.7 מ"ק, משקל העמסה של 1815 ק"ג. הספק המנוע 180 כ"ס.
לא שזה חשוב, אבל בהחלט מוסיף; עיצוב החזית נאה מאוד ומפגין נוכחות רבה. גם בפנים, קווי המתאר של סביבת הנהג מוצלחים, הטקסטורה נאה, אבל הגוון הכל־שחור פשוט שחור מדי.
בכל אופן, הכניסה פנימה נוחה למדי, וידית אחיזה למעלה עוזרת, והיה נחמד שתהיה עוד אחת בניצב. קביעת המשקל במושב ההידראולי (החוגה מימין, צמודה למושב הנוסעים) מאוד לא נוחה, ושחרור/הפעלת בלם החניה הממוקם נמוך (משמאל למושב) מחייב הטיית גוף. תנוחת הנהיגה המתקבלת בסוף טובה מאוד, וגובה המושב אחראי לשדה ראייה מעולה לפנים, נראות לוח המחוונים ונתוני מחשב הדרך טובים מאוד, וכוונון המראות החשמלי, עם תוספת נדירה יחסית גם למראות הפנורמיות, מצוין.
עם זאת, מסיבה תמוהה, חלק ממראת ימין הפנורמית מוסתר על־ידי החלק התחתון של משקוף החלון הקטן; קורה A עלולה ליצור שטח מת בצומת. בנוסף, מרווח הברכיים לנהג נמוך אינו מזהיר, ונהג גבוה ימצא כי חלקו התחתון של תא האחסון הגבוה, נמצא מול המצח שלו. לא מפריע בנהיגה, עלול להפריע במצב אחר.
איכות החומרים סבירה, הפלסטיק פשוט ונוקשה והתחושה בהתאם ואילו רמת ההרכבה והגימור סבירה. האבזור בסיסי; מערכת מיזוג פשוטה ובהגה אין אפילו פקד אחד. מערכת המולטימדיה בהרכבה מקומית, בסיסית ביותר באיכותה; הצג קטן, מרוחק, אינו פונה לנהג, במקרים רבים מדי השתקפות שמש אינה מאפשרת לראות בו דבר, ואיכות התמונה ממצלמת הנסיעה לאחור אינה טובה.
כאמור, יש תאי אחסון אבל הם לא רבים מדי, ואלה מפוזרים בצידי תא הנהג ובמרכזו. לטובת הנהג המוביל סחורה, משטח עילי למסמכים עם תפס ומעין שולחן עבודה המתקבל עם קיפול מסעד הצד השמאלי של מושב הנוסעים.
המושב לנוסעים גדול, המרחב מימין טוב, לא מוצלח במרכז ולא נוח לשבת בו בנסיעה בת יותר משעה.
פתיחת הדלתות מהצד ומאחור נוחה מאוד, קל לקבע את האחוריות ב־90 מעלות וגם ב־180 מעלות, והכניסה לחלל ההטענה קלה, בייחוד מאחור, בזכות המדרגה.
ערים ורחובות, כבישים והרים
180 כוחות סוס (3500 סל"ד) הוא הספק משובח מאוד, ויחד עם 40 קג"מ (ב־1500 סל"ד) יש לדוקאטו כל שצריך כדי לשמור על קצב נסיעה טוב — גם בכביש 6, גם במעלה הררי, ועם עתודות הכוח שיש לו לאפשר עקיפה יעילה ובטוחה. לתפארת המבחן, הורדנו את פעולת המנוע ל־1000 סל"ד בהילוך שישי — והאצנו. הדוקאטו צבר מהירות באופן מוצלח בהחלט.
מיקום בורר ההילוכים מעולה, והוא נופל ממש ליד. גם פעולתו טובה מאוד, והוא נע באופן מדויק וקל בין ההילוכים. פעולת דוושת המצמד קפיצית ומעט קשה, וברגע שלומדים את רמת ההתנגדות שלה ואת נקודת הצימוד — ושני אלה מאוד ברורים — קל להניע את הרכב במקומות צפופים לתמרון בחצי־מצמד בדיוק רב. ב־100 קמ"ש המנוע סובב 1800 סל"ד, ב־110 ב־2000 סל"ד, ויש לו עוד לא מעט לתת מעבר לכך. צריכת הדלק במבחן עמדה על 9 ק"מ/ליטר.
נוחות הנסיעה טובה גם בעיר וגם מחוצה לה בזכות מתלים המכוילים על הצד הרך, ואלה סופגים שיבושים ללא חבטות ובזכות ריסון טוב של פעולתם, גם ללא נדנוד. אורך בסיס הגלגלים, במקרה זה, רק מוסיף.
עם זאת, מרכיבים אחרים באיכות הנסיעה אינם מתעלים. המנוע נשמע היטב, גם בסרק, וקולו נוכח בתא הנהג. רעשי רוח נשמעים מ־90 קמ"ש, וגם אוושת הצמיגים חודרת פנימה.
היכולת הדינמית, למרות הממדים, טובה, וגם בכביש מתפתל הרכב מתנהל באופן רהוט. ההגה, עם 3.75 סיבובים מנעילה לנעילה, ארוך במקצת, אבל הדבר אינו מפריע לנהיגה ועוזר לתמרון. כושר התמרון של הדוקאטו המגודלת הזו טוב, ומעניק לה נקודות זכות בעבודות פריקה/העמסה באזורים צפופים.
בסופו של דבר
פיאט דוקאטו הוא רכב מסחרי יעיל, ובגרסה הנבחנת, לא מעט בזכות המנוע עתיר ההספק שלו. לזכותו איכות הרכבה טובה, שדה ראייה ומושב טובים, ביצועים מכובדים, תפעול טוב של התיבה/מצמד, נוחות נסיעה ראויה וכושר תמרון משובח.
לחובתו אבזור בסיסי, נראות לא טובה של המראה הפנורמית מימין ושל צג המולטימדיה, הנדסת אנוש בינונית, איכות נסיעה שאינה מתעלה ומחסור במערכות בטיחות עכשוויות.
כאשר הוצג, ב־2014, היה הדור הנוכחי של דוקאטו מהמתקדמים בחבורה; כעת, עם דרישות נוספות בתחומי האבזור ובעיקר הבטיחות, ועל רקע כניסתם של מתחרים חדישים, הוא מפגין את פער חמש השנים שלו.
ובעניין חמש שנים: לדוקאטו אחריות לחמש שנים (עד 250,000 ק"מ), וגם זה הרבה.
_________________________________
מבחר תתי־דגם/גרסאות
דוקאטו מוצע בגרסה אחת עם בסיס גלגלים של 300 ס"מ, באחרת עם 345 ס"מ ובשבע נוספות עם 403.5 ס"מ, וממד האורך מתחיל ב־496 ו־541 ס"מ ומגיע ל־600 ו־636 ס"מ. הגובה 225 ס"מ (בראשונה), 252 ס"מ בשאר — פרט לשתיים הגדולות ביותר (XL): 276 ס"מ. נפח ההטענה נע לכן בין 8.3 מ"ק ומגיע ל־16.5 מ"ק, ומשקל ההעמסה מתחיל ב־1975 ק"ג ויורד ל־1785 ק"ג בגרסה הגדולה ביותר.
המנוע זהה — דיזל 2.3 ליטר, 4 צילינדרים — ההספק והמומנט לא; החל מ־130 כ"ס ו־32 קג"מ, עבור ב־150 כ"ס ו־38 קג"מ וגמור ב־180 כ"ס ו־40 קג"מ. התיבה ידנית 6 הילוכים, וההנעה קדמית.
באבזור פגוש קדמי עם מדרכים, מדרגה מאחור, תאורת לד ליום, מראות מופעלות חשמל (גם הפנורמית), מושב נהג הידראולי עם כוונון לפי משקל, מחשב דרך, מולטימדיה (התקנה מקומית) עם מצלמת נסיעה לאחור, בקרת שיוט עם מגביל מהירות, הגה מתכוונן בשני הצירים, מניעת הדרדרות במעלה, מסעד מתקפל במושב הנוסע משמאל וכמובן תאי אחסון. במערכות הבטיחות המקוריות — בלימת חירום אוטונומית והתרעת סטייה מנתיב.
