הקשר, היצע
יגואר F-Pace עבר מתיחת פנים בספטמבר 2020, ושיווקו של הדגם המחודש החל בפברואר 2021. במהדורה העכשווית השבכה גדולה ומודגשת יותר, מכסה המנוע אחר ומפוסל יותר, יחידות תאורה (לד) חדשות ואדפטיביות בעיצוב צר יותר, הפגושים חדשים.
שינוי גדול אף יותר נעשה בסביבת הנהג. מעבר לעדכון בולט בעיצוב עצמו, הוטמעו בה צג מולטימדיה הנראה כמו טאבלט מובנה וגדול בהרבה מקודמו, "11.4 (בקודם, "8), מחוונים מוקרנים "12.3 (לא בכל הגרסאות), בורר הילוכים קטן מחליף את החוגה ששימשה בתפקיד זה. לפי יגואר, איכות החומרים משופרת, ולדגם המחודש מערך אקטיבי להשקטת רעשים. F-Pace מוצע כעת גם בגרסה היברידית-נטענת עם הספק משולב של 404 כ"ס.
למבחן קיבלנו את הדגם בגרסת הטורבו-בנזין 2.0 ליטר 250 כ"ס (5500 סל"ד) ו-37.2 קג"מ (1500-4000), התיבה אוטומטית 8 הילוכים וההנעה הכפולה. גרסה זו מוצעת ברמת הגימור 'S' שמחירה 458,000 שקלים, וזו כולל בין השאר גג זכוכית, תפעול חשמלי למושבים, מערכת שמע של מרידיאן, מצלמות היקפיות. הדגם שנבחן הוא ברמת הגימור 'S פלוס' שמחירה 488,000 שקלים, וזו מוסיפה בין השאר מפתח חכם מיוחד, תפעול חשמלי להגה. מפרט הבטיחות עדכני כנדרש, וכולל בנוסף לבלימה אוטונומית ותיקון סטייה מנתיב ב-'S', גם ניטור שטחים מתים, בקרת שיוט אדפטיבית ב-'S פלוס'.
עיצוב, נראות
כצפוי במתיחת פנים, קווי העיצוב המובילים את F-Pace שמרו על המופע הקודם, אבל הוא נראה כעת עדכני ומחודד מקודמו, גם בזכות אותן יחידות תאורה חדשות ומוצרות, השבכה שגדלה והודגשה, קווי העיצוב החדשים במכסה המנוע.
יגואר מכוונת את F-Pace גם לעולם דגמי הפנאי הרגילים, גם לכאלה שעיצובם דינמי יותר, כמו כאלה במבנה פנאי-קופה. עם זאת, למרות שמו ובגלל עיצובו, הוא אינו נראה קליל מספיק כפי שניתן היה לצפות מה-"F של הפנאי".
סביבת נהג, תא נוסעים
בתא הנוסעים השיפור משמעותי, והתוצאה היא סביבת נהג מזמינה ונעימה. החומרים האיכותיים (למעט כיסוי גג דקיק), שילוב גווני העור הבהיר, העץ הכהה יחד עם פתחי האוורור הנאים – כל אלה יוצרים מראה עשיר שהולם את המותג. הקווים קלסיים יותר מאשר עכשוויים, ומה שקצת מקלקל הם המחוונים, שמתאימים יותר ללנד רובר מאשר ליגואר. צג המולטימדיה הגדול, "11.4, נראה כמו טאבלט שהונח במרכז סביבת הנהג, אבל הוא נאה ואיכות התצוגה שלו טובה. גם בורר ההילוכים החדש נראה טוב, והוא נוח לשימוש למרות קוטנו.
הנדסת האנוש פחות מרשימה. ברגע הראשון אני שמח לגלות שהבריטים יצרו תפעול נפרד לבקרת האקלים, ולא התפתו להשתמש בצג של החברה האחות. אלא שהם הצליחו לסבך את התפעול כאשר החוגות שאחראיות לטמפרטורה הופכות במשיכה לאלה שמשנות את עצמת האוורור לכמה שניות. זה לא נוח לתפעול בזמן נהיגה, בייחוד כאשר שאר פעולות המערכת נעשה באמצעות פקדי מגע הדורשים לחיצה מאוד מאוד חזקה.
פקדי מגע דומים יש גם על גלגל ההגה, גם למראות, ואלה מזכירים את אלה שבלנד רובר וגם פה התפעול מציק. מכיוון שהמערכת מגיבה באטיות לפקודות, לא פעם קשה להבין אם מצב ניהוג הוחלף ומתי, ניתוק תיקון ההיגוי בוצע או שמירת המרחק בבקרת השיוט שונתה.
גם תפעול מערך המידע ומחשב הדרך מסורבל, בייחוד כאשר אחד הפקדים האחראים שולט גם בעוצמת השמע; אגב, איכות הקליטה במערכת אינה טובה. באופן מפתיע דווקא תפעול הצג אינו מסורבל; צעד בכיוון הנכון? מושב הנהג נעים, ותנוחת הנהיגה הגבוהה יוצרת תחושה שהרכב גדול ממה שהוא באמת.
מאחור המרחב טוב והישיבה גבוהה יחסית. לתא המטען נפח גדול (650 ל'), מבנה יעיל ולדלת שלו תפעול חשמלי.
מנוע, ביצועים
עם 250 כ"ס ו-37.2 קג"מ, מנוע הטורבו 2.0 ליטר אפקטיבי ביותר, ונתון התאוצה ל-100 קמ"ש, 7.3 שניות, מאשר זאת. למנוע יש כוח בכל תחום הפעולה שלו, והוא יעיל מאוד. עם זאת, פעולתו אינה קטיפתית וחלקה כפי שאפשר לצפות מדגם של יגואר, ובסל"ד גבוה, אליו המנוע מגיע תחת עומס (עקיפה מיידית, עלייה), הוא מייצר שאון מוחשי. עם היציאה מהמקום, חולף שבריר שניה עד שהמנוע והתיבה מחליטים להוציא את הרכב לדרך; תגובות המנוע למצערת אינן חדות, ופעולת התיבה נעימה אך אינה זריזה – כל אלה מתאימים יותר לדגמי לנד רובר, לא יוצרים את האופי הצפוי מכלי של יגואר.
צריכת הדלק בתוואי מבחן מאומץ עמדה על 8.2 ק"מ/ל', ובשיוט בין-עירוני נינוח הייתה 11.8 ק"מ/ל'.
נוחות, התנהגות
נוחות הנסיעה בעיר טובה, והרכב מטפל ברוב סוגי המפגעים באופן שמזכיר את לנד רובר – וכאן מדובר במחמאה. מחוץ לעיר נוחות הנסיעה טובה מאוד, גם אם חיבורי כביש מורגשים. רעשי הכביש והרוח נשמעים באופן מוחשי.
בשבילים טובים הרכב יכול לנוע מהר מבלי לפגוע בנוחות הנסיעה בהם, ומפגין חוסן מבני במפגש עם בורות הנקרים בדרכו. גם כאן הסיוע של לנד רובר מורגש.
היכולת הדינמית ברמה גבוהה. בהאצה ביציאה מפנייה הרכב יהדק קלות את קו הפנייה לאחר תת-היגוי קל (לפעמים יותר מקל), מפגין כי ההנעה האחורית היא הדומיננטית כאן. קצת מפתיע שהרכב מגיב בדרמטיות רבה יותר להרפיה מהמצערת. ההיגוי אינו פרוגרסיבי מספיק והרכב אינו מגיב לפקודותיו באופן נחוש. יכולת הבלימה טובה מאוד, אך התגובה ללחיצה על הדוושה אינה חדה.
מחיר, תמורה
השיפורים ברכב הפנאי של יגואר נעשו במקומות הנכונים, טיפלו במגרעות הגדולות בתא הנוסעים, והביאו ליצירת רכב טוב ושלם מאשר לפני מתיחת הפנים, בהחלט ראוי לכשעצמו.
כעת נותר לאנשי היבואן לטפל בצד השני של משוואת התמורה: המחיר. מחירו של F-Pace שנבחן הוא 488,000 שקלים, יקר ביחס למה שהרכב מעניק, יקר ביחס למתחרים. מחיר גבוה זה בולט על רקע העובדה שיגואר עדיין אינה מבוססת מספיק בארץ בכלל, בתחום רכבי הפנאי בפרט.
