לקסוס RX400h – טכנולוג

לקסוס מראה לעולם שאפשר ליצור רכב פנאי דינאמי וחזק מבלי לוותר על האג‘נדה הסביבתית

13.03.2008

הכתבה פורסמה במקור בגיליון 262 - נובמבר-דצמבר 2007

אפשר לדוש המון - שלא לומר לטבוע - בים הטכנולוגיה שיש ב–RX ההיברידי של לקסוס. אך המבחן האמיתי הוא מבחן התוצאה, אשר במקרה דנן, עומד על שלוש רגליים: נאמנות למותג, יכולת אמיתית של רכב פנאי ופירעון הטענה הירוקה עם יחס הספק/ליטר גבוה ופליטת מזהמים מינימלית. במקרה הזה, חשוב לזכור גם שני ערכים חשובים נוספים – פאר וביצועים – שהם אבני היסוד אצל כל אחד מהחברים בסגמנט הפרימיום. יש שיוסיפו לכך "קידמה באמצעות טכנולוגיה", אחרים הם "Unlike any other" ויש הטוענים ל"חווית הנהיגה המושלמת". הסלוגן של לקסוס יומרני למדי אך הוא העמום מכולם: "המירוץ לשלמות" (בתרגום גמלוני למדי), וקל להבנה כמתייחס לכל רכיב אפשרי במכונית. אולם דווקא הסלוגן של אודי הכי מתאים ל–RXh, שהוא יותר מכל מפגן כוח טכנולוגי – וכאשר הוא מגיע עם סמל ובו עלה ירוק וטרי, זה הופך את כל העסק לנורא אופנתי.

�היברידי - אבל צנוע�ה–h הוא הגרסה השניה לדגם הפנאי של לקסוס, ה–RX, ולמעט מערכת ההנעה, הוא כמעט זהה מבחינה פיזיולוגית לאחיו מונע הבנזין בלבד, כשרק חדי עין יבחינו בשבכה נוספת בפגוש הקדמי ובכיתוב "hybrid" העדין (יש גם חישוקי סגסוגת אחרים, אבל מי סופר).

ה–RX קומפקטי ביחס לרוב חברי סגמנט הפנאי–פרימיום, שרבים מהם אף תפחו קצת בסבב מתיחות הפנים האחרון, ובכל זאת הוא מצליח להראות אלגנטי ואתלטי מבלי להציב אורך כולל של חמישה מטרים. עניין של פרופורציות.

גם תא הנוסעים לא מאוד שונה מזה של גרסת ה–350. הוא מאוד עדין, זורם ורך למגע כמעט בכל מקום שתמששו. אפילו הפקשוש הארגונומי של מתגי אקלים לא מוארים נשמר בגרסה זו. שני הבדלים כן מאוד בולטים לעין: האחד הוא מד הספק - קילוואט - הממיר את מד הסל"ד הרגיל, והשני הוא מצב B למנוף ההילוכים (המרמז על "בלימה"...) וממוצב קומה אחת מתחת ל–D.

מערכת המתלים נשענת של תמוכות מקפרסון בחזית, כמו גם מאחור. יש כאן גם מערך שלם של בקרת יציבות/אחיזה, 7 כריות אוויר, פנסי קסנון סובבים ועוד. בתחום הפינוקים תמצאו מערכת שמע מושקעת מבית 'מארק לווינסון', ריפודי עור נאפה רכים, תאורת סף ודיפוני עור ועץ.

מערכת ההנעה משלבת מנוע 6V בנזין עם שני מנועים חשמליים. הורדת הכוח לגלגלים הקדמיים נעשית דרך תיבת הילוכים אוטומטית–רציפה מבוקרת מחשב. הנעת הגלגלים האחוריים מוטלת על אחד המנועים החשמליים ולמעשה אין חיבור מכאני - בדמות גל–הינע - לגלגלים שמאחור.

התנעת האוטו לא ממש מורגשת - סיבוב המפתח מדליק חיווי Ready תכלכל בלוח המחוונים, ולמעט צרצור עדין של רכיבים אלקטרוניים נוספים - הכל שקט. שילוב ל–D ו...לא קורה כלום. אין את הפסיעה המוכרת או דחיפה לפנים. נאדה - סטטי לגמרי. אני מרים את הרגל מדוושת הבלם ו...עדיין כלום. ה–RX עומד דומם ונייח במקומו. רק כשהרגל מתחילה להפעיל לחץ על דוושת המצערת מתחילה תנועה חרישית - מעין גלישה חשמלית - לפנים. רק הבעת האימה של חתולי הרחוב היתה קיצונית יותר מהמבט המופתע שהיה נסוך על פניי. כשהעומס גדל נכנס מנוע הבנזין לפעולה ומוסיף מומנט והספק היכן שצריך. אפשר בקלות למנן את התחומים על–פי מד ההספק ואם רוצים לנוע רק בכוח החשמל זה אפשרי וישים, אך בעיקר בפקקים ובעומסים נמוכים מאוד.

איכות הנסיעה וכל פרמטר ב–NVH מצוינים, כשעניין בידוד הרעשים מקבל משנה חשיבות ולו רק בשל מערכת ההנעה השקטה. איכות הנסיעה בעיר ובידוד הנוסעים מהאספלט טובים מאוד. בכביש הפתוח מופיע רחש רוח רק במהירות גבוהה מאוד וריסון המרכב באותה המהירות מצוין. מעט התאכזבנו מרכות יתר בכבישים הררים ומזווית גלגול רבה ונטייה לא נחמדה לתת היגוי, אבל ביחס לרכב בסגמנט הזה ההתנהגות בטוחה וצפויה. עוד נרשם בעומס לחימת הגה מאוד לא אופיינית ובמצבי קיצון, כניסה לא חלקה של מנוע הבנזין לשאת בעול, וספוגיות רבה (שלא לומר הססנות מה) של הבלמים, אשר צריכים היו להיות יותר החלטיים.

שימוש במצב B של תיבת ההילוכים מזרז את טעינת המצבר ואף מסייע ל–RX לבלום את עצמו במורדות ארוכים. די דומה להורדת הילוך מחמישי לרביעי שמעלה את הסל"ד. המנוע מרגיש חזק משמעותית מאשר ב–350 והוא גם שקט בהרבה.

תיבת ההילוכים הרציפה עובדת כמו CVT רגיל למדי עם עלייה חדה בסל"ד, שינוי יחס העברה, והאצה אחידה ורצופה עד למהירות המרבית (200 קמ"ש). היה מרתק ממש לראות באיזו מהירות ממוצה החשמל מהמצבר בעומס הגבוה הזה. עניין של כ–12 ק"מ בקירוב בתאוצה מלאה. גם בפקק המצבר לא מחזיק מעמד זמן רב ומנוע הבנזין נכנס לפעולה כל אימת שרמת הטעינה של המצבר יורדת לרמה נמוכה מדי. שתי טענות נוספות, די בולטות, נרשמות כנגד מערכת ההנעה: עצבנות של המצערת במצבי חניה, ואוושה מציקה בבלימת מנוע.

ה–RXh הוא בראש וראשונה מפגן טכנולוגי של לקסוס. הוא אינו מאבד מהיכולת הדינאמית של רכב פנאי, מציע ביצועים מצוינים ושומר על רף האיכות הסופר–גבוה של המותג – אם בבחירת החומרים, הרכבתם ובאופן שבו מתקיים הממשק שבין הנהג למכונית.

אבל אם ציפיתם לרכב היברידי חסכוני בדלק, לא הגעתם למקום הנכון (וזו הנקודה בה רבים טועים). במקרה הזה, הערך המוסף של ההנעה ההיברידית לא נועד לתת חסכון מופגן (כמו בפריוס, נניח) – אלא לתגבר את הביצועים לרמה של V8 מבלי להרע את צריכת הדלק (ובמקביל לצמצם את פליטת המזהמים). ה–RX מצליח לשלב כוח משמעותי וזמין כבר מסל"ד נמוך יחד עם צריכת דלק סבירה (6.5 ק"מ/ל' בנהיגה רגילה ועד 9 ק"מ לליטר בנהיגה מודעת–סביבתית), ולדעתנו, עובדה זו לבדה יותר ממצדיקה את תוספת המחיר ביחס ל–RX350.