אחרי הטנטרום התקשורתי. השר מגיב לרכישת המרצדס

אם אתם לא חיים תחת סלע או במערה, קשה להאמין שלא נחשפתם ל"סערה" המקומית האחרונה, לאחר הפרסום הראשון של אודי עציון באתר וואלה, כי שר הכלכלה ניר ברקת רכש לאחרונה מרצדס מאייבך GLS בשווי מוערך של מעל ל-2 מיליון שקלים. אז נכון שניגוח פוליטיקאים הוא ענף מוביל בתקשורת וגם מתפקידה המרכזיים, אבל קשה שלא לשים לב שבעוד על הרכב עצמו, שוויו והישיגו הכלכליים של ברקת, נשמטה לפחות בחלק מהמקומות העובדה שהוא אחד מחלוצי הספורטאים המוטוריים וחובב רכב לא קטן. 

הרבה לפני שהיה שר, הרבה לפני שהיה ראש עיריית ירושלים ועם עלייתו למעמד אחד מאנשי העסקים והיזמים הבכירים בישראל, ניר ברקת היה קודם כל חובב רכב ומירוצים. כאשר ברזומה שלו שתי השתתפויות במירוץ השטח הארוך והקשה בעולם הפאריז-דקאר, עוד בתקופה שהמירוץ נערך בפורמט המקורי והקשה ביותר שלו בשנים 2001 ו-2002. 

מאייבך הוא מותג האולטרה יוקרה של מרצדס. בראשיתה הייתה יצרנית פאר שעד שנות ה-40 התחרתה במיטב היצרניות כמו בנטלי, רולס רויס, דוזנברג, היספאנו סוויזה ואחרות. ניסיון להחזיר אותה לחיים בסוף שנות ה-90 כמתחרה לרולס רויס ובנטלי הסתיים בכישלון וב-2012 התקפלה מרצדס עם הסמל בין הרגליים מהאירוע, הבעיה העיקרית לא הייתה המכונית, אלא שהיא הייתה דומה מדי למרצדס. מספר שנים אחר כך, חזר המותג, אבל לא כאחד שמנסה לעמוד בפני עצמו, אלא כסוג של רמת גימור מהודרת במיוחד (בדומה לרעיון מאחורי סדרות "מולינר" של בנטלי). למה מרצדס צריכה את זה? קודם כל כי תמיד יהיו מי שיהיו מוכנים לשלם יותר בשביל הכי הכי וגם בגלל שאצל שתי הארכי יריבות שלה מגרמניה – אודי בפולקסווגן וב.מ.וו יש מותגי יוקרת עילית כמו בנטלי ורולס רויס (בהתאמה).