הנפט יורד, הנהגים לא מרגישים: הדלק נשאר יקר

מחירי הדלק נשארו מעל שבעה שקלים לליטר, הסולר הוביל את ההתייקרות, והנהגים הפסיקו לחפש בשורות

בשנה האחרונה מחיר הדלק בישראל כמעט לא השתנה. ליטר בנזין 95 נשאר סביב שבעה שקלים, לפעמים מעט יותר, לפעמים מעט פחות, אך לא ברמה שמורגשת בתחנות. לא נרשמה עלייה חדה אבל גם לא ירידה שמישהו יכול היה לזהות כהקלה. עבור רוב הנהגים הדלק הפך להוצאה קבועה ושגרתית - לא לנושא שממתינים לגביו לעדכון חודשי. 

הפער בולט במיוחד בהשוואה לשנים האחרונות. בתחילת 2020, בזמן סגרי הקורונה, מחיר ליטר בנזין ירד בישראל אל מתחת לחמישה שקלים. בהמשך, הוא נותר פרק זמן מסוים סביב שישה שקלים. אך מאז 2022, עם משבר האנרגיה והמלחמה באוקראינה, המחיר חצה את רף שמונה השקלים ולא שב לרמות הקודמות. התקווה לירידת מחירים הוחלפה במעין השלמה שאנחנו לא נראה כאן הוזלות בשיעור חד, על אף העובדה שמדובר בשנת בחירות. והבטחות סרק, כידוע תהיינה לא מעט מצד המועמדים. 

אז למרות תנודות במחירי הנפט בעולם, מחיר הדלק בישראל כמעט ואינו מגיב. בלו ומע"מ מהווים יותר ממחצית המחיר, ולכן גם כשהנפט בעולם נחלש, רוב ההשפעה נבלעת בתוך מבנה המס. בענף מזכירים כי כשהשוק מתייקר העלייה מגולגלת לצרכן באופן מיידי אך כשהוא יורד, המחיר בתחנה נשאר במקום.

מבחינת הנהג, אין תמורות של ממש, ולכן התחושה הרווחת היא, כרגיל, שישראל נצמדת למיסוי המעוות.

לצד הבנזין, הסולר הפך השנה למוקד לחץ משמעותי יותר. הסולר אינו מפוקח, ואינו כפוף לאותו מנגנון חודשי, ותנודות השוק השפיעו עליו באופן חד יותר. נהגי משאיות, אוטובוסים וכלי עבודה שאינם יכולים לצמצם שימוש ספגו את ההתייקרות, אך היא לא נעצרה שם: ההוצאה על סולר מתגלגלת למחירי הובלה, תעשייה ומזון. במילים אחרות, גם מי שאינו מתדלק, משלם בסופו של דבר.

בשטח, נרשמו  כמה שינויים בהרגלי הקניה ובכלל. משפחות החלו לצמצם נסיעות שאינן הכרחיות, לעבור להזמנות ומשלוחים, ולתכנן תדלוק לפי משכורת. במוסכים מדווחים על נהגים שמנסים לדחות טיפולים או לטפל בעצמם במה שניתן, שכן גם חלקי החילוף התייקרו בלי שום פרופורציה בשנים האחרונות.

1578692-original.jpg

צילום: מנהל

החשמליים לא מבטלים את החשבון

על אף העלייה במסירות רכבים חשמליים ונטענים, ישנה כעת הבנה די ברורה שהמעבר אינו מביא עמו הקלה כלכלית משמעותית. גם אם צריכת הבנזין תפחת, המדינה לא תוותר על ההכנסה ממס הדלק, אלא תעביר אותה למודלים אחרים, כמו מס נסועה או טעינה. כלומר, הוויכוח על מחיר הדלק עשוי להתחלף בדיון על מחיר החשמל, אך לא להיעלם לגמרי.

במרכז, עלתה השנה גם השאלה האם רכב חשמלי מציע חלופה משתלמת. לפי נתונים בענף, משפחה שמטעינה רכב חשמלי בעיקר בבית יכולה לחסוך כ־3,500 עד 4,000 שקלים בשנה לעומת רכב בנזין, בעיקר בשל עלות נסיעה של כ־10 אגורות לקילומטר לעומת כ־60–70 אגורות בבנזין. אך החיסכון הזה מוגבל: מחיר הרכישה של רכב חשמלי גבוה יותר, תעריפי הביטוח נוטים להיות יקרים, האגרה זינקה, וטעינה ציבורית טומנת לא מעט בעיות אחרות - תקינות, תעריפים מתייקרים וזמן. כמו כן, עם ביטול הטבות מס והאפשרות להטיל בעתיד מס על טעינה, גם כאן לא מדובר בהבטחה לנהיגה זולה, אלא במסלול אחר של אותה הוצאה.

בכוכבית קטנה, נציין כי בפריפריה נרשמו השנה סגירות של תחנות דלק עצמאיות שאינן חלק מרשתות גדולות. עבור נהגים באזורים אלה, הפגיעה אינה רק במחיר אלא גם בבחירה. במקביל דווח על עלייה בגניבות דלק ממשאיות וכלים חקלאיים.

בשורה התחתונה, השנה החולפת לא הציגה משבר חריג, אך גם לא בשורה. הנהגים הפסיקו לצפות להוזלה; לא משום שהתרגלו שחולבים מהם כספים, אלא מפני שהבינו - כשם שכך היה במשך שנים, שהשינוי אינו תלוי במחירי הנפט, אלא בידיים של קובעי המדיניות.


Cookies icon אתר אוטו משתמש בעוגיות

לידיעתך: באתר זה נעשה שימוש בקבצי Cookies ובכלים דומים כדי לספק לך חווית גלישה המותאמת ומבוססת על נתוני הגלישה שלך באתר. המשך הגלישה באתר מהווה הסכמתך לשימושים אלו על-פי לתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות.