מהפכה בתחבורה: הכנסת אישרה את "חוק אובר"

ההצעה, שקודמה על ידי חברי הכנסת איתן גינזבורג (כחול לבן), משה פסל ודן אילוז (הליכוד), עברה ברוב של 17 תומכים מול מתנגד אחד בלבד. אם תאושר סופית, תאפשר הפעלת שירותי הסעה בתשלום באמצעות רכבים פרטיים ואפליקציות ייעודיות - בדומה למודלים הנהוגים בעשרות מדינות בעולם.

המהלך מכשיר שוק אפור שהופך בין לילה ללגיטימי: בשנים האחרונות התפתחה בישראל תופעה רחבה של "דרייברים" - אלפי נהגים הפועלים באמצעות קבוצות, אפליקציות חצי-פורמליות ופלטפורמות שונות, ומספקים שירותי הסעה לפי דרישה. חלקם אף משמשים בפועל כנהגי מוניות להשכרה, ללא רגולציה, ביטוח או דיווח לרשויות המס.

החוק החדש מבקש להסדיר את הפעילות הזו, להוציא אותה מהאזור האפור ולהכפיף אותה לכללים ברורים של בטיחות, ביטוח, פיקוח ושקיפות. המשמעות: מעבר משוק לא מפוקח למודל מוסדר שיכול להרחיב את ההיצע ולהגביר תחרות לשוק המוניות שפעמים רבות לא מצליח לספק את הדרישות של השוק.

ימים יגידו אם אכן מדובר ב"מהפכת סלולר" על הכביש כמו שהגדיר אותה ח"כ איתן גינזבורג, עוד אמר כי מדובר בצעד משמעותי להורדת יוקר המחיה. ח"כ משה פסל הוסיף כי ישראל מצטרפת בכך ליותר מ-70 מדינות עם תחבורה שיתופית מתקדמת, ואף רמז להתרחבות צפויה של חברות בינלאומיות גם לתחומי משלוחים.

ח"כ דן אילוז נקט באידיאולוגיה רטורית שלא באמת משקפת את המציאות התחבורתית בישראל כשאמר כי "הזכות לבחור איך לנסוע וכמה לשלם היא בסיסית. אנחנו מחזירים אותה לציבור". בפועל שוק התחבורה נמצא בישראל כמעט מקום המדינה תחת פיקוח ואף פעם לא יכלנו "לבחור" למי וכמה לשלם עבור הסעה - אילוז כאן מכשיר שוב את השוק האפור שהוא ככל הנראה כאן להישאר גם בלי החקיקה הזו.

למי ששואל, אז מה עכשיו? הצעת החוק תחזור כעת לוועדת הכלכלה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, שצפויה להיתקל בהתנגדות קשה מצד נהגי המוניות. אם תאושר סופית, היא עשויה לשנות מהיסוד את שוק התחבורה בישראל באופן רשמי - לא רק באמצעות הכנסת שחקנים חדשים, אלא בעיקר דרך הסדרה רשמית של מודל שכבר צמח מלמטה, בשטח, ומשרת כיום אלפי נהגים ומאות אלפי נוסעים ללא פיקוח אמיתי וחשוב מכך, ללא תשלום מיסים ישירים למדינה, כפי שמתקיים כיום בשוק המוניות.