פורמולה E: גם המנכ"ל יודע למה זה משעמם

ג’ף דודס, מנכ״ל Formula E Operations מזה יותר משנתיים, מצביע על אחת הבעיות המרכזיות של הסדרה: הרכבים החשמליים נשמעים כמו מטוסי קרב - ולא כמו מכוניות מירוץ מסורתיות עם צליל מנוע מנסר. לדבריו, זהו ביטוי ליעילות גבוהה במיוחד של המנועים – מעל 90% – ולאיבודי אנרגיה מזעריים. עם זאת, הפער בין הצליל החדשני לבין מה שמקובל בעולם המירוצים הקלאסי פוגע באטרקטיביות של הסדרה. 

דודס מסביר כי דווקא הדור הצעיר, שגדל בעולם שבו רכבים חשמליים הופכים לנורמה, אינו רואה צורך בקול מנוע עוצמתי. עבורם הוא אומר, "הצליל של הרכבים החשמליים הוא הצליל הטבעי", ולכן לשיטתו על פורמולה E לאמץ את הזהות הקולית הזו במקום לנסות לחקות את העבר.

לדבריו, שני גורמים מרכזיים מקשים על פריצת הסדרה לקהל רחב יותר: ראשית, העובדה שפורמולה E קיימת רק כעשור ואינה נהנית מההיסטוריה הארוכה והעשירה של פורמולה 1; ושנית, הצליל של הרכבים, שמייצג טכנולוגיה יעילה ומתקדמת אך רחוק מהחוויה הרגשית שמעניקים מנועי בעירה.

לצד זאת, הוא מציין כי פורמולה E מספקת את כל המרכיבים שמושכים אוהדי ספורט מוטורי: מכוניות פתוחות, קרבות צמודים ותוצאות בלתי צפויות, כפי שהודגם בניצחון הראשון של דן טיקטום בג׳קרטה. עם זאת, חסרונות הצליל והיעדר ההיסטוריה ממשיכים להוות אתגר במאבק על ליבו של הקהל המסורתי.

פורמולה E מתחרה כיום עם רכבי Gen3 Evo, הדור השלישי של הסדרה, המצוידים במערכת הנעה חשמלית מתקדמת עם הנעה כפולה, הספק מירבי של כ־350 קילוואט ותאוצה של 0 ל־100 קמ״ש בפחות משתי שניות. מהירות השיא עומדת על יותר מ־320 קמ״ש, והמערכת מציגה, כפי שאמר דודס, יעילות גבוהה מאוד – נתון שמחדד את הפער מול מנועי בעירה פנימית שמגיעים לכ־40 אחוז בלבד. חלק מרכזי בטכנולוגיה הוא בלימה רג’נרטיבית שמאפשרת להחזיר כמעט מחצית מהאנרגיה במהלך המרוץ.

לא מעט נהגי פורמולה 1 התחרו בעבר באליפות: ז'אק וילנייב, פיליפה מאסה, לוקה די גראסי, אנטוניו ג'יובאנצי, ניק היידפלד וכן סבסטיאן בואמי שכיכב באליפות הזו בעונות הראשונות שלה. עונת הפורמולה E הנוכחית נחתמה בחודש הקודם; אליפות הנהגים הוכרעה על ידי אוליבר רולנד מקבוצת ניסאן. פורשה היא אלופת הקבוצות והיצרנים (הצטרפה לסבב לפני שש שנים).