טויוטה חוזרת לנצח בלה מאן

פסטיבל מוטורי 

כמעט כמו תמיד מרוץ 24 השעות של לה מאן נערך במחצית יוני, במסלול הנמצא שעתיים וחצי מפריז ומורכב גם מכבישים ציבוריים למסלול באורך 13.6 ק"מ. הקטגוריות השונות והמספר הכולל של המתחרות, 62 מכוניות, גורם לפערי ביצועים המתכנסים גם לאתגר העקיפה של סמנים אחוריים. 

טויוטה לא נראתה מועמדת מובילה לניצחון, ושני הצוותים שלה סיימו את הקפות הדירוג במקומות ה-14 וה-15. בהקפות אלה ב.מ.וו הובילה באירוע שגם עם סיומו היה הטוב ביותר שלה מאז חזרה לזירה הזו ב-2024. קאדילק סיימה שנייה את מקצה הדירוג. 

אנשי טויוטה החליטו להכניס את המכוניות לעצירת התדלוק הראשונה שלהן בשלב מוקדם יחסית – מהר יותר בגלל שהמכל פחות ריק, לחזור למסלול ל"אוויר נקי" ופחות תחרות ותנועה שמעכבת. בכך היא יצרה תזמון שונה מהאחרים גם לעצירות הבאות מה שסייע לה לעבור אותם על המסלול ללא קרב.

בשעות הלילה, שתמיד נראים דרמטיים, התרחשו קרבות בין המכוניות המובילות, כאשר בתחילת הדרך ההובלה הייתה בידי ב.מ.וו ובהמשך עברה לקאדילק. זו האחרונה הייתה מהירה אך סבלה מתקלות וגם מפרישת מכונית אחת. 

מכוניות קוצבות ודגלים צהובים שמשתקים חלקים גדולים במסלול הארוך שיחקו כרגיל תפקיד מכריע וסייעו לטויוטה, ובייחוד למכונית מספר 7 המנצחת בה נהגו קאמוי קוביאשי, ומיק קונוואי (שכבר ניצחו בלה מאן פעם אחת) וניק דה וריס הצעיר.

לחלק מאותם דגלים צהובים היו אחראיות המכוניות של ג'נסיס בהופעה ראשונה בלה מאן ובהופעה ראשונה בכלל של יצרן קוריאני בקטגוריה הבכירה. הן בלטו בתחילת האירוע אך סבלו משפע תקלות וכך גם אלפין ואסטון מרטין בהופעה חיוורת (מקום שמיני). המכוניות של פיג'ו דווקא היו אמינות אך לא מספיק מהירות. פרארי, המנצחת בשלוש שנים האחרונות, סבלה מתקלות ומטעויות נהג, אך בעיקר לא הייתה מספיק מהירה. היא סיימה במקום החמישי לפני המכונית של אלפין.  

כמו כן השתתפו

בקטגורית LMP2, שם כל המכוניות מבוססות על שלדה של אורקה ומנוע V8 של גיבסון, ניצחה קבוצת אינטר יורופול שהייתה במקום ה-15 בדירוג הכללי, וניצחה גם בשנה שעברה. בניגוד לשליטה הרגילה של פורשה בקטגוריית GT3, הפעם הייתה ידה של שברולט על העליונה עם קורבט. הקורבט שלה שלטה בקטגוריה מאמצע המרוץ וסיימה אותו בפער ניכר לפני לקסוס RC-F ואסטון מרטין ונטאג'.