מיכאל שומאכר, “הקייזר”: 12 שנים מאז התאונה

הוא פונה במסוק לבית החולים בגרנובל, שם עבר טיפול נוירולוגי ממושך. לאחר תקופה ארוכה של אשפוז ושיקום הועבר לביתו שבעיירה גלנד שבשווייץ. מאז, משפחתו מקפידה על מדיניות ברורה של פרטיות מוחלטת: אין עדכונים רפואיים שוטפים, אין תיעוד פומבי, ומעגל האנשים המורשים לבקרו מצומצם במיוחד.

ניסיונות לדלות מידע

השתיקה סביב מצבו הפכה את שומאכר למוקד קבוע לשמועות ולניסיונות חדירה לפרטיות. לאורך השנים דווח על גניבת מסמכים רפואיים, ניסיונות למכור מידע לכלי תקשורת באירופה ואף פרשות סחיטה שכללו איום בפרסום תמונות, סרטונים וחומר רפואי אישי. בכמה מהמקרים ננקטו צעדים משפטיים, לרבות הרשעות וקנסות בגין פגיעה בפרטיות.

גם חשיפה על טיפול רפואי שעבר בפריז בשנת 2019, תחת שם בדוי ובמסגרת טיפול ניסיוני, לא הביאה לשינוי בקו המשפחתי. לא נמסרו פרטים רשמיים, ולא ניתנו הבהרות לגבי מצבו או יכולת התקשורת שלו עם סביבתו.

מלמטה

מיכאל שומאכר נכנס לפורמולה 1 ב-1991 כמחליף זמני בקבוצת ג’ורדן בגרנד פרי בלגיה, אך ההופעה המרשימה בספא הובילה מיד למעבר לבנטון. בתוך שנים ספורות הוא הפך לאלוף עולם פעמיים, וב-1996 בחר במהלך שנתפס אז כהימור מקצועי, מעבר לפרארי, קבוצה שלא זכתה באליפות נהגים מאז 1979 ואליפות הנהגים של ג'ודי שכטר. אחרי כמה עונות של בנייה מחדש, בין 2000 ל-2004 הוביל את פרארי לחמש אליפויות עולם רצופות. הוא פרש לראשונה ב-2006, חזר ב-2010 כנהג מרצדס, ופרש סופית בתום עונת 2012, שנה לפני שמרצדס הפכה לכוח הדומיננטי של העשור הבא עם לואיס המילטון וניקו רוזברג (שזכה באליפות ב-2016 - ופרש מיד אחריה). את הקריירה סיים שומאכר עם שבע אליפויות עולם ו-91 ניצחונות.

נוכחות

12 שנים לאחר התאונה, שומאכר נותר מקרה חריג בספורט המודרני: דמות ציבורית שיש סביבה מעגל ענק של אוהדים, שנעלמה כמעט לחלוטין מהעין הציבורית, לא בעקבות דעיכה מקצועית או פרישה מלכותית, אלא בשל אירוע חיצוני שחסם בבת אחת את הגישה אליו.

על אף שאפשר היה לקבל אינדקציה מסוימת לגבי מצבו מהסרט "שומאכר" ששודר ב-2021, בעיקר דרך הרגשות הקשים שהפגין בנו, מיק שומאכר, מצבו האישי נשאר מחוץ לתמונה ותחת פיקוח הדוק של המשפחה. הרופאים לא אופטימיים. אבל כולנו מחזיקים אצבעות שאולי יקרה נס.