בא מהשוליים 474 / הפתעות טובות

זו הפעם המיליון בערך שאני מבקר בפסטיבל המהירות שבגודווד. המכוניות בפסטיבל נעשות נגישות פחות ופחות עם השנים, אך זה עדיין אירוע שכל חובב רכב צריך להיות בו. יש פחות ופחות מכוניות מירוץ קלאסיות ויותר ויותר דגמים אקזוטיים עכשוויים עם לוחית רישוי, זה פונה יותר לצעירים ופחות להארדקוריסטים שבינינו.

צילום: אוהד אלגוב

גודווד

הפעם הגעתי לגודווד כדי לסקר את החשיפה של יונדאי איוניק 6N. וזו אגב, הייתה ממש מרשימה על רצועת האספלט המטפסת לראש הגבעה, אותה עלתה על הצד ובעיקר עם עשן מוגזם מהצמיגים. לא שזה קשה, כשיש מאות רבות של סוסים ומומנט שכמעט ואינו נגמר, בעיקר כאשר כל הטוב הזה מתחיל בכמעט כלום סל"ד.

זו גם לא הייתה גרסה סדרתית, מכיוון שזוויות הגלגלים לא יאפשרו לה לתפקד כראוי על כביש ציבורי בנהיגה רגילה. אבל אם נתעלם באלגנטיות מכך שחוש השמע אינו מופעל בגלל שאין לה צליל מרגש, או בכלל, הרי חוש הראייה פגש בדרמה של תמרות עשן ושם היא לגמרי כיכבה. וסחטיין עליהם.

צילום: יואל שורץ

סמארט בראבוס

הפתעה טובה 1 - סמארט בראבוס. חשמלית שאשכרה כיפית. קודם כל, הצליל מלאכותי והוא לא מושלם, אבל דואג להכניס לאווירה. אין כאן "תיבת הילוכים" בדומה למה שיש ביונדאי איוניק 5N, שם מצליחים לבלף נהדר גם אותה.

אבל הקטע הוא בהתנהגות. נכון, עם 428 כ"ס התאוצה מרשימה עם נתון של 3.8 שניות ל-100 קמ"ש – אבל בראבוס נותן לא פחות בפניות. העברת משקל תגרום לחלק האחורי של הרכב להדק את העיקול בצורה מוחשית ולא עדינה. זה ילחיץ את הפחות מיומנים, אבל כאלה שכבר מכירים יגלו מכונה שאוהבת לאתגר.

עכשיו, אל תטעו, תיקון בהיגוי עם חזרה מתונה לדוושת התאוצה וזה מאחוריכם. אגב, גם חזרה אגרסיבית לדוושת התאוצה ואולי גם בזכות ההנעה הכפולה, עדר הסוסים הנכבד יגרום לתת היגוי קל בלבד והכל משלים לקצב מהיר מאוד. בשורה התחתונה, לא עוד מכונית חשמלית המציגה רק יכולת גבוהה בקו ישר, אלא מכונה שיכולותיה בכביש המפותל באמת גורמות לחייך. 

צילום: ניר בן טובים

קיה EV9

נהגתי בקיה EV9  בגרסתה הבסיסית, אבל היא כזאת רק ביחס אליה. בסיסית היא לא. והנה, דגם זה התייצב כאן למבחן ארוך טווח בגרסה החזקה וברמת האבזור הגבוהה – וקשה מאוד שלא להתאהב בו. זה לא שיש לו כמעט 400 כ"ס, כמו זה שיש לו מתלים נכונים וגם המון גומי כדי לייצר התנהגות מכובדת ואחיזה גבוהה למרות זוויות הגלגול הגבוהות. גם הבלימה ראויה ויש לציין עניין זה כי אינו מובן מאליו בדגמים חשמליים מגודלים.

המושבים האמצעיים הינם מסוג "קפטן" וכמו הקדמיים תפעולם חשמלי לכל כיוון, עם חימום ובעיקר אוורור ומצוידים בהדום לרגליים. הפינוק והמרחב ברכב הזה, יחד עם הנהיגה הקלילה גרמה לכל מי שישב בו להתאהב בו. ממש כך. תג המחיר צינן קלות, בכל זאת, מעט עודף מחצי מיליון שקלים זה המון כסף. מצד שני, אם מדביקים לו, כמו שהוא, לוגו של יצרן יוקרה, המחיר היה נוסק לגובה של עוד 200,000 שקלים ובקלות. וזה היה נראה ממש סביר. 

צילום: אלי שאולי

קופרה פרומנטור

נהגתי בקופרה פרומנטור VZ כאשר הגיע לארץ. שום דבר מיוחד. התנהגות בטוחה משהו, לא מעבר. אחלה יכולת, אבל שוב, לא מעבר. החודש נהגתי באותו דגם ובאותה גרסה, כעת לאחר מתיחת פנים. כעת, אגב, העדר גדל, בקצת (333 כ"ס כעת, 310 כ"ס קודם). בטור הזה, הכי מעט, אבל לא זה מה שמעניין. מה כן מעניין? מערכת ההנעה, והיא כעת שונה. 

החדשה יודעת להעביר עד 100% מהכוח לאחור ואף לחלק את הכוח בין צד ימין ושמאל, בסרן האחורי, במה שנקרא 'טורק וקטורי'. ותקשיבו טוב: פורמנטור החדש הוא מהכלים הכי כיפיים שנהגתי בהם לאחרונה. ממש כך. ההתנהגות שובבה על גבול המופרעת, האחיזה מעולה והרכב מתהדק בעיקול בתגובה למחשבה של הנהג. וכן, אחריות בנהיגה נדרשת. 

איזו מכונה כיפית. אני אפילו מעז לומר שייתכן והוא יותר כיפי מהגרסה הקומפקטית הכי חמה של המותג היוקרתי בקבוצה, זו שיש לה חמישה צילינדרים.

לא אפסיק עד שלא יחזרו. לא נשכח אותם. ומי ייתן והחטופים יהיו כבר עם משפחותיהם. לבי עם משפחות החללים ועם הפצועים.