מפגן כוח: אירוע הרכיבה השנתי של ב.מ.וו

זה כינוס שכבר ניתן לכנות "מסורת" מקומית, ובמדינה שחונת תרבות מוטורית, ויש שיאמרו תרבות בכלל, אנחנו נאחזים בכל פיסה כזו כדי בכל זאת להרגיש שיש פה משהו אחר, שבכל זאת יכולים לסחוט פה איזה רגע קצר, חולף, של נורמליות.

וקל מאוד להביט בציניות על ההתכנסות הזו, בכל זאת, קהל הלקוחות של אופנועי ב.מ.וו הוא לא בדיוק קהילה הטרוגנית במיוחד. ונכון שקשה מאוד היה לראות שני כלים זהים, אבל מבחינת הרוב המוחלט של בעלי האופנועים שמגיעים לפה, בואו, המנעד לא גדול. וזה גם מספק שלל אבחנות סוציולוגיות מעניינות לא פחות. כמו למשל שהיו הרבה יותר אופנועי GS משופצרים עד קצה הוונטיל במסלול הכביש מאשר במסלול השטח, מצד שני, ביציאה למסלול השטח נצפו צמד נדיר של G450X, הניסיון הקדום של ב.מ.וו להיכנס לתחום האנדורו – כלים ייחודיים שהם סיפור בפני עצמו על יצרנית שלא היססה לחשוב מחוץ לקופסה ועוד בכניסה הראשונה שלה לתחום בו לא הייתה פעילה. הצלחה כלכלית גדולה הם לא היו ומאוחר יותר הותירה ב.מ.וו את הטיפול בתחום האנדורו להוסקוורנה שאז הייתה בבעלותה. הם כבר לא צעירים, אבל כאלו שמשדרים מסר ברור של "למבינים בלבד". היכרות כללית עם אחד הרוכבים שלהם, בהחלט תואמת את התדמית הזו.

וכן, היו פה גם הקלישאות הרגילות כמו סט מזוודות ואבזור ענק שאיפה שהוא מתחתיו מסתתר GS1200, זה נראה כמו מישהו שרוכב על טרולי, הטרולי היקר והמהיר ביותר בעולם. וכמובן גם אופנועי התיור הענקיים, שבניגוד ל-GS שהוא אבי האדוונצ'רים הגדולים, הם היו סוג של תגובת ב.מ.וו להצלחה המסחררת של הונדה גולדווינג. אבחנה שכמובן עלולה לגרור לקטטה אם תיאמר בקול רם ליד הבעלים של אחד כזה. ואני יודע, כי יש לנו במשפחה מהסוג הזה ומהסוג ההוא.

ויש כמובן גם את הסביבה, שהתגובות שלה משקפות עד כמה אירועים כאלו הם חריגים. טלפונים שלופים, ילדים שקופצים במושב האחורי לקלוט עוד ועוד אופנוע שחולף, נפנופי ידיים, צפירות והבהובים. טוב, אם להודות על האמת, אני בטוח שהיו גם כאלו שבהחלט לא שמחו לעמוד דקות ארוכות בצומת ולהמתין עד שכל הטור האדיר הזה יחלוף, אבל היי, לפחות הנוף היה משגע.

נינט ואני

כבכל הצטרפות לאירוע רכיבה, גם הפעם נשאלתי עם איזה כלי ארצה להגיע. הבחירה שלי הייתה ה-R12 nineT או כמו שכיניתי אותו "נינט". ויש משהו שאתם צריכים לדעת על נינט – מחיר הבסיס של הכלי הוא 136,500 שקלים – ואין לו מד דלק. כן, מה ששמעתם. סאן יאנג סימפוני 125 סמ"ק שעולה 15,000 שקלים – יש מד דלק, כאן לא.

ובכל זאת בחרתי בו. בפעמים הקודמות כבר יצא לי לרכוב במסעות האלו על נציג האדוונצ'רים, על הנייקד הספורטיבי ועל ה-R nineT וזה הכלי שאני תמיד שמח לחזור אליו. כי הכלי הזה, לפחות בעיני, הוא מהכלים האותנטיים ביותר של היצרנית הזו כאשר זה מגיע לחוויית רכיבה אמיתית. כי עם כל הכבוד ל-GS מרובה הוואסח ול-K1600GTL חוצה היבשות והאולטרה מאובזר, שהם הרבה יותר מתקדמים ונוחים ממנו (וגם מגיעים עם מד דלק), הפעמים בהן הבעלים שלהם באמת עושים איתם מה שהם נועדו לעשות – הן סיטואציות נדירות מאוד.

מנוע הבוקסר שלו, שראשיו מציצים מהצדדים הם תזכורת למורשת שבנתה את היצרנית הזו

אבל ה-nine T הוא לא שם, הוא אופנוע קלאסי ולא רק במראה שלו, אלא בכל שס"ה כבליו ורמ"ח החלקים שלו. הוא מציג לראווה את מה שגורם לי לאהוב אופנועים, הפשטות של כלי תחבורה שהוא קודם כל חיבור בין רוכב למכונה. נקי, נטול פוזה וקשקושים. ממיכל הדלק המפוסל והצביעה הבאמת היסטורית של כסוף-שחור.

מנוע הבוקסר שלו, שראשיו מציצים מהצדדים הם תזכורת למורשת שבנתה את היצרנית הזו. הוא ירושת הדורות הקודמים של ה-GS (קל לזהות לפי סעפות היניקה והפליטה האופקיות ולא האנכיות), עם 1,170 הסמ"ק שלו, קירור השמן, משחרר רק 108 סוסים, אבל כל אחד מהם מורגש עם מומנט וגמישות, עם הנדנוד העדין הזה ימינה-שמאלה בהורדת הילוכים בשל גל הארכובה האורכי. ולא צריך פה קוויק-שיפט לתיבת ההילוכים, פה לא ממהרים, פה נהנים מכל קליק-קלאנק מכאני של שילוב המצמד הקליל והתיבה המדויקת.

אתם תרדו ממנו ותעשו מה שעושים לכל כלי שאוהבים כל כך, תתרחקו כמה צעדים, תסתכלו אחורה ותגידו "איזו מכונה"

הוא גם לא מהיר חימה בתקיפת פניות, עם היגוי מאוזן בין נכונות להיכנס להטייה ולשרטט קו פנייה ובין שמירה על יציבות כיוונית ברכיבה. אפשר לגרור אותו לרכיבה חזקה, אבל צריך להיות מאוד נחוש, כי הוא עקשן לא קטן כשמכריחים אותו לשנות כיוון במהירות שלא מוצאת חן בעיניו. ואפרופו קצב שלא מוצא חן בעיניו, הוא יבהיר לכם את זה גם בפעולת בולמים לא נעימה וקופצנית בכביש משובש שעליו תאלצו אותו לנוע מהר מכפי שהם מסוגלים לשכך.

אז בסדר, אין לו מד דלק ועם 16.4 ק"מ לליטר בממוצע ומיכל דלק של 16 ליטרים, תצטרכו לאפס כל פעם את מד המרחק ולעצור כל 250-260 ק"מ לתדלוק. אבל אתם יודעים מה יקרה שם? אתם תרדו ממנו ותעשו מה שעושים לכל כלי שאוהבים כל כך, תתרחקו כמה צעדים, תסתכלו אחורה ותגידו "איזו מכונה".

אז כן, יש לו מגרעות, הוא יקר, אבל ה-nine T הוא לגמרי כלי שאני אוהב. אפילו שאין לו מד דלק.