איירטון סנה הגדול בכל הזמנים? "ממש לא"

בראיון לפודקאסט Cars & Money הוא נשאל על מקומו של סנה בהיסטוריה, והשיב בלי הרבה הסתייגויות. "הוא לא יכול להיות הנהג הגדול בעולם", אמר נידל. הסיבה, לדבריו, היא שסנה "השתמש במכונית שלו כנשק". בראיון נידל מרחיב גם על סנה, מיכאל שומאכר ועל הדרך שבה הוא עצמו שופט את הנהגים הגדולים בתולדות האליפות.

נידל מסביר שהבעיה שלו עם סנה אינה קשורה למהירות. הוא מדבר על גינונים, או על הגבול שנהג מוכן לעבור בקרב מול יריב. "ככל שהבטיחות עלתה, האנושיות ירדה", הוא אומר. לדבריו, בתקופה שבה הסיכון במרוצים היה גדול בהרבה, "נהגים לא ניסו להעיף זה את זה מהמסלול". נידל מזכיר שבעבר אובדן נהגים היה עניין תכוף הרבה יותר, ולכן גם היחס בין המתחרים היה שונה.

מכאן הוא מגיע לסנה. מבחינתו, "נהג יכול להיות מהיר מאוד, מוכשר מאוד ולזכות באליפויות, אבל ברגע שבו הוא מוכן להשתמש במכונית כדי להכריע יריב, הוא כבר לא יכול להיחשב בעיניו לגדול מכולם."

המקרה המזוהה ביותר עם הטענה הזאת הוא סוזוקה 1990. סנה ואלן פרוסט הגיעו לגרנד פרי היפני כשהאליפות עדיין פתוחה. סנה זינק מהפול, פרוסט עבר אותו, ובפנייה הראשונה השניים התנגשו ופרשו. סנה זכה באליפות. נידל רואה באירוע הזה דוגמה למה שהוא מתכוון אליו כשהוא אומר "מכונית כנשק". מבחינתו, זו כבר לא רק נהיגה אגרסיבית.

שומאכר? "אותו דבר"

נידל לא עוצר אצל סנה. כשהשיחה עוברת למיכאל שומאכר, הוא מותח ביקורת דומה גם עליו.

הוא מתייחס לעימותים המפורסמים של שומאכר עם דיימון היל ב-1994 ועם ז'אק וילנב ב-1997, ושם אותו באותה קטגוריה מבחינת היחס ליריב על המסלול. מבחינתו, הנהג לא צריך להגיע למצב שבו התנגשות הופכת לכלי בתוך מאבק על אליפות.

למעשה, כל הטענה של נידל היא על מה שנקרא "משחק הוגן". הוא לא אומר שסנה לא היה גאון, והוא לא מנסה להקטין את 41 הניצחונות, 65 עמדות הפול פוזישן שלו ושלוש אליפויות העולם. אבל מבחינתו, יש הבדל בין להיות אחד הנהגים המהירים והכישרוניים בהיסטוריה לבין להיות "הגדול בכל הזמנים". וסנה, לדבריו, פשוט לא עובר את המבחן הזה.