להקת פופ, מדינת נפט ושוק רכב בלי בנזין

המהלך החל כבר בשנות ה-90. נורווגיה בחרה להפוך את הרכב החשמלי לזול יותר מרכב בנזין באמצעות פטור ממע״מ וממס קנייה, הנחות באגרות כביש, חניה עירונית והטבות שימוש נוספות. במקביל, מכוניות מזהמות המשיכו לשלם מסים גבוהים. המסר לצרכן הנורווגי, שבין כה שוחר טבע ואקולוגיה, היה די קל לעיכול - החשמל משתלם יותר. היה כאן שילוב של אידיאולוגיה סביבתית עם מחירים משתלמים.

בתחילת הדרך הופיעו דגמים קטנים כמו Think City, ובהמשך נכנסו יצרנים גלובליים. טסלה הפכה לשחקנית המרכזית, וב-2025 החזיקה ב-20% מהשוק. מודל Y היה הדגם הנמכר ביותר, בפער גדול.

כשא הא סירבו לשלם אגרה

למרות היחס הרחום שלהם לעצים והיערות, הנרטיב של הרכב החשמלי בנורווגיה בכלל לא התחיל מאיזו אמירה או אג'נדה כללית, כי אם בתרבות. כבר ב-1990 נסעו חברי להקת a-ha (שמוצאה מנורווגיה, כידוע) בפיאט פנדה חשמלית וסירבו לשלם אגרות כביש בטענה שרכב שאינו מזהם לא צריך לשלם. הרכב הוחרם והקנסות הצטברו, אך הסיפור הגיע לכותרות והכניס את נושא ההטבות לחשמליות למרכז הדיון. זו לא הייתה הסיבה היחידה לשינוי, אבל היא סימנה את תחילת הלגיטימציה הציבורית למהלך.

פרדוקס הנפט

מעצם שכנותינו, אנחנו דנים לא מעט בחשיבות של הנפט במזרח התיכון, אבל נורווגיה היא אחת מיצואניות הנפט והגז הגדולות באירופה - וההכנסות מהמשאבים הללו מימנו לאורך שנים את התמריצים לרכב חשמלי. במקביל, היעדר תעשיית רכב מקומית גדולה, צמצם במידה לא מבוטלת לחצים פוליטיים להמשיך ולשמר את מנועי הבעירה המסורתיים.

מבחינה כרונולוגית, כאשר הממשלה הכריזה ב-2017 על יעד 2025, כמעט שליש מהמכוניות החדשות כבר היו חשמליות. כלומר, השוק היה בשל והיעד שהם הציבו לא נראה מופרך לחלוטין. גם כאשר החלו לצמצם חלק מההטבות ב-2026, המגמה כבר הייתה בלתי הפיכה.

וכך, ב-2025 הפכו החשמליות גם לסוג ההנעה הנפוץ ביותר בכלל צי הרכב במדינה, ועקפו הן את הבנזין והן את הדיזל. המודל הנורווגי, כאמור לא ניתן להעתקה as is. מדובר בשוק קטן, עשיר ויציב פוליטית והמתיחות שם בין הצדדים המנוגדים לא גדולה. אבל העיקרון המנחה לא שונה מהותית מכל מקום אחר - מעבר טכנולוגי מצליח כאשר הוא נשען על תשתית פוליטית וכן תשתית טכנולוגית שיכולה לתמוך בכך. 

ולכן זה לא יעבוד פה

בישראל, מודל כמו של נורווגיה לא יכול להתממש כמובן. תקציב המדינה נשען משמעותית על מס קנייה ומע״מ על רכב, ולכן הפחתה ארוכת טווח במס על חשמליות מקטינה מקור הכנסה מרכזי, ואין לנו כמובן כרית ביטחון של קרן נפט. בנוסף, המדיניות המקומית, או הגחמות של הממשלה בכל הכרוך ברכב חשמלי ומיסוי משתנות על בסיס חודשי, מה שיוצר כאן חוסר וודאות מוחלט. לכך מצטרפת תלות גבוהה בציי ליסינג והעדר תכנית שרואה לפחות עשר שנים קדימה ותשתית טעינה בפיזור רחב. במילים אחרות, אל תעצרו את הנשימה.