קיה סורנטו (2.4 ל', אורבן) - מבחן דרכים

הדור השלישי של קיה סורנטו (2014), הוא מהאופציות הבולטות לרכב פנאי לא יקר עם שבעה מקומות. לכן, במקביל למבחן ההשוואתי למיצובישי אאוטלנדר וניסאן אקס-טרייל (לקריאת המבחן ההשוואתי) בחנו גם את הסורנטו. במבט ראשון הוא נראה גדול ובולט יותר מהשניים האלו - גם בגלל שהוא כזה, ובפער ניכר. והוא גם יקר יותר - האם הפער מוצדק? 

 

 

מרחב פנים
ההבדל הבולט בינו לבין האקס טרייל והאאוטלנדר נמצא במרחב ליושבים בשורה השלישית. הסורנטו מבהיר כי הוא באמת מיועד לשבעה נוסעים גם על ידי תשומת לב לפרטים הקטנים, למשל פתחי מיזוג לשורה השלישית עם שליטה מהמושב האחורי.  וכמובן, בזכות איכות החיים בשורה השלישית: הכניסה לשם נוחה בהרבה מאשר בשני היפנים וגם המרחב ותנוחת הישיבה עדיפים משמעותית  על מה שמציע האאוטלנדר, שלא נדבר על האקס טרייל. גם למבוגר לא גבוה כמוני נוח למדי, ועוד נשאר קצת מקום למטען. יצויין שפתחי מיזוג מוצעים גם ליושבי השורה השנייה.

 

ממושב הנהג הסורנטו נראה גדול ומאסיבי יותר מאשר האאוטלנדר והאקס טרייל, ותנוחת הנהיגה גבוהה יותר בהשוואה לזו שבמיצובישי. חבל שמושב הנוסע (כמו בספורטאז') נמוך מדי ולא מתכוונן לגובה. גם המושבים בשורה השנייה מעט נמוכים.

 

 

סביבת הנהג משאירה רושם חסון, אך עיצובה שמרני ביחס לזה המאפיין דגמים חדשים אחרים של קיה; הדמיון לדור הקודם גדול מדי, והיא לא מצליחה לשדר יוקרתיות הראויה לרכב שעולה כמאתיים אלף שקלים. ועדיין, היא עדיפה על זו שבאאוטלנדר; ביחס לזו שבאקס–טרייל? עניין של טעם. מערכת השמע–בלוטות' בקיה פשוטה יותר ממערכות המולטימדיה המקומיות שבשתי היפניות, אבל תפעולה נוח ויעיל יותר - מה שגרם לנו לתהות מה עדיף, מראה או יכולת... בלם החניה שמופעל ברגל אינו נוח לתפעול והוא נמוך מדי.

 

הסורנטו, עם מנוע 2.4 ליטר המייצר 188 כ"ס, חזק יותר מהאאוטלנדר והאקס טרייל, ופעולת התיבה האוטומטית הרגילה, על ששת הילוכיה, נעימה יותר מהרציפות שבשני האחרים. אז נכון, כמקובל במנועים נטולי מגדש צריך לעלות בסל"ד כדי לקבל תאוצות טובות, אבל המנוע עולה לשם בקלות, התיבה פועלת בזריזות והתוצאה היא ביצועים זריזים למדי, זריזים יותר משל שני האחרים, לפחות על הנייר. המחיר - על הביצועים ועל הגודל - מגיע בצריכת הדלק, שנעה סביב 10 ק"מ לליטר. סביר לרכב בגודל כזה, משמעותית פחות טוב מבאאוטלנדר, ובטח בהשוואה לאקס טרייל. 

 

למרות ממדיו המגודלים, לסורנטו ניהוג נאות. הוא יציב ומרוסן יותר מאשר האאוטלנדר וצפוי יותר מאשר האקס–טרייל. הסורנטו מגיב נכון להפניית ההגה, מסוגל לקצב לא רע גם בכבישים מאתגרים, מציע יציבות כיונית טובה במהירות גבוהה ולבלמים פעולה טובה. גם הנוחות טובה למדי בעיר ומחוצה לה, ורק חבל שרעשי הכביש מוחשיים. גם בשטח הוא יוצר תחושה של כלי חסון יותר משני האחרים.

 

ברמת הגימור ‘אורבן', הבסיסית בהיצע, הסורנטו פחות מצויד מהאקס טרייל והאאוטלנדר, אבל לפחות לדעתנו לא מדובר בפריטי אבזור חיוניים בתחום הנוחות (מפתח חכם, גג שמש). אבל העדר אביזרי הבטיחות המתקדמים בהחלט מצער.

 

מחיר הסורנטו, ברמת גימור זו, הוא 196,000 שקלים - גבוה מזה של האאוטלנדר והאקס-טרייל ב–21,000 שקלים. אבל בהחלט יש תמורה לאגרה - הוא ננהג טוב מהם, מציע תחושה מאסיבית ושלמה יותר, ובייחוד עדיף במרחב הפנים בכלל, לשבעה נוסעים בפרט. 

 

צילום: בני דויטש, מערכת אוטו