אפשר לטעון שמבחן דרכים לרכב כמו לנד רובר ריינג' רובר ולאר (כן, שם ארוך) הוא כמעט עניין מיותר. כשמדובר בכלי רכב שכאלה, דוגמנים של ממש, מבחן אולם התצוגה, כך נראה, הוא אפקטיבי הרבה יותר מאשר יכולת המתלים או המנוע. לכן, אם היינו עוצרים כאן, אפשר היה לומר שבתחום ההופעה, הוולאר נותן נוקאאוט לכל רכב אחר בקטגוריה. בחוץ וגם בפנים הוא מציע, בפשטות, מראה מרהיב — ולא נמצא האדם שיטען אחרת.
 
ובכל זאת
ולאר מוצע בישראל עם אחד מארבעה מנועים, טורבו בנזין (2.0 ל', 3.0 ל') וטורבו דיזל (בנפחים דומים); עד היום בחנו רק את גרסת 2.0 ליטר דיזל, וכעת מוצעת למבחן גרסת 2.0 ליטר בנזין. זו מעמידה לרשות הנהג מאותו נפח 250 כ"ס, אבל "רק" 36.5 קג"מ. גם בגרסה זו, התיבה אוטומטית עם 8 הילוכים וההנעה כפולה.
 
על הנייר המספרים האלה מסדרים ביצועים נאים — 6.7 שניות ל־100 קמ"ש, למרות משקל לא צנוע של 1804 ק"ג. על הכביש העסק לא פחות מרשים — הכוח זמין כבר בסל"ד נמוך ובנסיעה מנהלתית ממש אין צורך למתוח את אבריו של המנוע. מי שבכל זאת ירצה לעשות זאת יגלה כי הוא מסוגל להאיץ את הוולאר קדימה בקלילות — מסדר לו יופי של יכולת לשיוט מהיר ונינוח או עקיפות מזדמנות. צריכת הדלק עמדה על 7.5 ק"מ לליטר. סביר.
 
הטענות העיקריות בנוגע למנוע קשורות באופיו — מווברץ מעט וקולו חודר לתא, גם אם לא מפריע ממש בשום שלב. הוא גם נוטה להתפרצויות כוחניות ביציאה מהמקום ואלה קצת מפרות את השלווה. כמו בדיזל, גם כאן התיבה הצטיינה בהעברות חלקות על חשבון פעולה מעט איטית — ולא פעם הכניסה את המנוע לתחום סל"ד נמוך בו ייצר תהודה לא נעימה.

1613907
 
לרכב ההדגמה הנוכחי קפיצי מתכת שגרתיים, ולא קפיצי אוויר כמו ברכב ההדגמה הקודם; ניתן להוסיף קפיצי אוויר תמורת 15,000 שקלים. לעיתים נדירות הם חבטו ממש, אבל לרוב סידרו לוולאר נוחות נסיעה טובה בזכות כיול שנוטה לצד הרך, על חשבון ריסון המרכב בעומס. בכביש המפותל היכולת הייתה גבוהה ביחס למוכר מהמותג, ולמעט הבלמים שדעכו מהר מהצפוי הוא יספיק לכל דרישה הגיונית. בשביל הוולאר הציג רמת רעש גבוהה מתחתית הרכב, אבל פיצה בנוחות נסיעה טובה למרות חישוקי הענק (20 אינץ').
 
כאן יצוין כי איכות החומרים אינה מתעלה בכל המקומות, וגם הגימור ואיכות ההרכבה אינם כצפוי מרכב של מותג עילית במחיר גבוה.

1613905
 
כמה עולה?
מחירו של רכב המבחן עומד על 625,000 שקלים — תמורתם מקבלים רכב טוב, אבל כזה שבכל מדד כמותי פער המחיר בינו לבין מתחריו אינו מוצדק. אבל המתחרים לא נראים כמו לנד רובר ריינג' רובק ולאר, ואת זה אי אפשר למדוד בכסף. או שאולי כן? אם אתם לא יכולים להוריד ממנו את העיניים והממון מצוי בכיסכם — כנראה יש מחיר ליופי.

מחיר רכב המבחן עומד על 625,000 שקלים. תמורתם מקבלים רכב טוב, אך בכל מדד כמותי פער המחיר מול המתחרים אינו מוצדק — מה שמצדיק אותו הוא המראה.
מנוע הטורבו בנזין בנפח 2.0 ליטר מפיק 250 כ"ס ומומנט של 36.5 קג"מ בלבד. ההנעה כפולה והתיבה אוטומטית בעלת 8 הילוכים.
הוולאר מאיץ מ-0 ל-100 קמ"ש ב-6.7 שניות, למרות משקל לא צנוע של 1,804 ק"ג. על הכביש הכוח זמין כבר בסל"ד נמוך, ובנסיעה מנהלתית אין צורך למתוח את המנוע.
צריכת הדלק שנמדדה במבחן עמדה על 7.5 ק"מ לליטר — נתון סביר ביחס לרכב בגודל ובמשקל שכזה.
הוולאר מוצע בישראל עם אחד מארבעה מנועים: טורבו בנזין בנפחי 2.0 ליטר ו-3.0 ליטר, וטורבו דיזל בנפחים דומים. במבחן זה התנסינו בגרסת 2.0 ליטר בנזין, לאחר שבעבר בחנו את גרסת 2.0 ליטר דיזל.
בכביש המפותל היכולת גבוהה ביחס למוכר מהמותג, והוולאר יספיק לכל דרישה הגיונית — למעט הבלמים שדעכו מהר מהצפוי. המנוע נוטה להתפרצויות כוחניות ביציאה מהמקום שמפרות מעט את השלווה, ובעיקר רוטט מעט וקולו חודר לתא.
רכב המבחן צויד בקפיצי מתכת שגרתיים — ולא בקפיצי אוויר המוצעים בתוספת 15,000 שקלים — והם סידרו לוולאר נוחות נסיעה טובה בזכות כיול הנוטה לצד הרך, על חשבון ריסון המרכב בעומס. חבטות ממש היו נדירות, והרכב פיצה בנוחות טובה גם עם חישוקי ה-20 אינץ', אם כי בשביל רמת הרעש מתחתית הרכב הייתה גבוהה.
איכות החומרים אינה מתעלה בכל המקומות בתא, וגם הגימור ואיכות ההרכבה אינם כצפוי מרכב של מותג עילית במחיר גבוה כל כך.

Cookies icon אתר אוטו משתמש בעוגיות

לידיעתך: באתר זה נעשה שימוש בקבצי Cookies ובכלים דומים כדי לספק לך חווית גלישה המותאמת ומבוססת על נתוני הגלישה שלך באתר. המשך הגלישה באתר מהווה הסכמתך לשימושים אלו על-פי לתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות.