מרצדס CLE החדשה - מבחן דרכים

בעשור השני של המאה הביאו מותגי היוקרה הגרמניים את היצע הדגמים שלהם להיקפים בלתי ידועים עד אז בעולמם שלהם. מרצדס הגדילה עשות, גם מכיוון שיש לה דגמים שלאחרים בסביבה אין – כמו מסחריות למיניהן, או רכב שטח, לא מעט דגמי נישה במספר קבוצות – ויצרה קו שלם לדגמים חשמליים. 

כל אלה הסתכמו בעשור הנוכחי בלא פחות מאשר כשלושים דגמים. 

הקשר, פרטים

מנגד, עם השינויים בטעם הקהל ובהעדפותיו, היה ברור כי דגמים מסוימים אינם מצדיקים כלכלית את המשך ייצורם, בוודאי כאשר הם קרובים. דגמי קופה, למשל. ואכן, למרצדס היו מרכבי קופה גם ל-S קלאס, גם ל-E קלאס, גם ל-C קלאס. 

בשלב זה מסוים היה ברור למרצדס כי עליה לשנות כיוון – גם במספר הכולל של הדגמים, גם בתחומים מסוימים ולמרות שהם חלק מהמורשת שלה. וקופה היא חלק משמעותי ורב-שנים; הדגם הראשון, Mylord Coupé, נוצר על-ידה ב-1901 – ראשון מסוגו בעולם הרכב. 

היה לכך ביטוי פומבי בהכרזה שלה בדבר הפחתה במספר הדגמים, גם בפועל כאשר ייצורה של S קלאס קופה בוטל. ביחס לשני דגמי הקופה האחרים, מרצדס איחדה אותם לדגם חדש אחד, CLE, כי בכל זאת, מכונית קופה חשובה מסך המכירות שלה. הקופה היא מאלה המעניקות אבק כוכבים לדגמים האחרים, גם בגלל המבנה הבסיסי שלה, שגם הוא מכריז שזו מכונית שאיש אינו צריך, אבל כה רבים חושקים בה (גם בגלל זה). 

צילום: אלי שאולי

מרצדס השיקה את CLE ב-2023, גם בגרסה פתוחה ב-2024, היא קרובה יותר ל-C קלאס – גם בגלל ממדי בסיס הגלגלים, גם בגלל היצע המנועים, גם בגלל שהיא מיוצרת על אותו פס ייצור בעיר ברמן. בכל הקשור למרכב עצמו, היא גדולה מ-C קלאס קופה הפורשת, נמצאת בין C קלאס לבין E קלאס שייצורן פסק. 

הרצפה, MIRA2, זהה בכולן. בסיס הגלגלים, 286.5 ס"מ כמו ב-C קלאס, אך מפשקי הסרנים (160.5 ס"מ מלפנים, 161.6 מאחור), נמצאים באמצע הדרך בין הדגם הנ"ל ובין אלה שב-E קלאס. גם אורך המרכב, 485 ס"מ, נמצא באמצע הדרך (475 ס"מ ו-495 ס"מ). הרוחב, 186 ס"מ, קרוב יותר לגדולה (182 ו-188 ס"מ) וגובהה קטן מהשתיים האחרות, 142 ס"מ – כי בכל זאת קופה (ומיד נחזור לכך). נפח תא המטען 420 ליטר והמשקל 1895 ק"ג. 

הדגם מוצע בלא פחות מאשר עשר גרסאות מנוע והינע למיניהן, ובישראל משווקות ארבע מהן – אחת בכל קצה, שתיים באמצע, ובכולן תיבה אוטומטית עם תשעה הילוכים. 

בקצה האחד 200, טורבו-בנזין 2.0 ליטר המייצר 204 כ"ס ו-32.7 קג"מ, לזו מערך היברידי- מתון, ההנעה אחורית, ומשך ההאצה ל-100 הוא 7.4 שניות; המחיר: מ-520,000 שקלים. 

בקצה השני מכונת הביצועים AMG 53 שיש לה מנוע טורבו-בנזין 3.0 ליטר 6 צילינדרים בטור, וזה מנפק 499 כ"ס ו-61.2 קג"מ. ההנעה כפולה והביצועים נכבדים: 4.4 שניות ל-100 ועד 250 קמ"ש מוגבלים. המחיר: מ-870,000 שקלים.

באמצע גרסה היברידית-נטענת 300e, אותו מנוע כמו ב-200, ועם מנוע חשמלי (127 כ"ס, 44.9 קג"מ), התפוקה 313 כ"ס ו-56.1 קג"מ, מה שמסדר לה 6.3 שניות ל-100 קמ"ש. עם סוללה של 19.5 קוט"ש הטווח המוצהר בחשמל בלבד 108 ק"מ. המחיר: מ-580,000 שקלים.

הגרסה השנייה במרכז היא CLE 300 – והיא זו הנבחנת כאן. המנוע זהה לזה שב-200 וכאן הוא מייצר 258 כ"ס ב-5800 סל"ד ו-40.8 קג"מ ב-2000-3200 סל"ד, לרצועת כוח רחבה ונאה. גם כאן מערך היברידי-מתון, והמנוע החשמלי מנפק 23 כ"ס ו-20.4 קג"מ. לגרסה זו הנעה כפולה, וכל אלה מסתכמים ב-6.2 שניות ל-100 קמ"ש ועד ל-240 קמ"ש. הרכב התייצב ברמת האבזור היחידה כאן, 'AMG פרמיום ליין', ומחירו 590,000 שקלים. 

צילום: אלי שאולי

עיצוב, נראות

המונח "קופה" התייחס למרכב שתי דלתות המשתפל לאחור ומקורו, כמו בעוד סוגי מרכב אחרים, במרכבה – קטנה יחסית, שתי דלתות – ומקור השם צרפתי, couper, לגזור. עם השנים, הקטע המושך למראה של החלק האחורי מוצא ביטוי כיום בדגמי סדאן-קופה, גם בפנאי-קופה, ועד כה ומעבר למכוניות ספורט של ממש, נרשמו כתריסר גרסאות על נושא זה.  

לא כאן. תחת קרני השמש חסרות הרחמים ברור למרחקים שזו קופה כהלכתה – כמו פעם, ככתוב בעקרונות היסוד של עולם הרכב, עם שתי דלתות וחלק אחורי משתפל כדת וכדין, לא משהו שהוא חיבור עם עוד משהו. גם הביצוע – היא מוארכת, רחבה, נמוכה, בשמשות אין מסגרות – וגם התוצאה: המרצדס הזאת ממש אלגנטית. 

צילום: אלי שאולי

כמקובל, החזית דומה לדגמים אליה היא מתייחסת; כנדרש, החלק האחורי מיוחד. האופן בו קווי התאורה ומכסה תא המטען חובקים את הפגוש מאוד מוש, שינויי פאזה במשטחי הצד עדינים, והקווים על מכסה המנוע משמרים אותה גישה, הכל עשוי באלגנטיות הזורמת עד קצוות הפגוש הקדמי, שם משולבים כנפונים בצורה בולטת אך לא מוחצנת. 

כמו כל קופה מוצלחת גם ה-CLE נראית כמי שמקומה הטבעי הוא על כבישי החוף של הריוויירה הצרפתית, ואם אין ברירה גם בזו הישראלית. זו מכונית המצהירה כי מי שרכש אותה שילם יותר למרות שהרכב עצמו שימושי פחות, מכוון לעצמו ולעוד אדם נוסף. זה איש המכריז כי הוא יודע ליהנות מהחיים, ויכול להרשות לעצמו מכונה שכזאת. הרחוב לא נשאר אדיש. 

צילום: אלי שאולי

סביבת נהג, נוסעים

הכניסה פנימה מפגישה באחת את הנהג עם הרבה ממה שהוא מצפה ממרצדס וממה שעושה אותה. ריפוד העור מרשים ונאה, והחומרים מכובדים, אם-כי כמה חלקים למטה מעט נוקשים וכיסוי הגג דקיק. העיצוב משלב מרכיבים אופייניים של מרצדס בהגשה עדכנית, ושילוב תאורת האווירה בפתחי האוורור תמיד נראה טוב. במה שנראה כמחווה לשנות התשעים זרועות מגישות בטקסיות את חגורות הבטיחות (קורה B רחוקה יחסית מאחור); הן לא תמיד מגיעות להיכן שהנהג מצפה ולעיתים נדרכות באגרסיביות. 

הצג הגדול, שחלקו התחתון שולט בבקרת האקלים, נאה ומודרני. קל להסתגל לתפעולו, בעיקר כאשר בתחתית נמצאים לחצנים למצבי הניהוג וגם כאלה לתפריט העיקרי של קיצורי הדרך. מספר מערכות, כמו כיוון תאורת הפנים בלילה או תפעול מפורט של המושבים, מחייבים מעבר תפריטים נוסף, אבל העיקר נשמר: התפעול נוח. 

דווקא פקדים חיצוניים האמורים להקל, אינם מתעלים. אני עדיין מתקשה להתלהב מלחצני המגע שעל ההגה היוצאים לא פעם לבחירות עצמאיות. כך גם כיוון עוצמת השמע או תפעול הגג באמצעות בפס מגע. גם אופן כיוון המושבים המוכר של מרצדס שמתופעל במגע אינו זורם. בנהיגה קצת קשה לפגוע בדיוק בלחצני הזיכרון של המושב וניתן לפספס ולהפעיל חימום; לא מוצלח בקיץ שלנו. באופן מוזר, ברכב כה מצויד וכה יקר אין אוורור מושבים. 

צילום: אלי שאולי

תנוחת הנהיגה נמוכה יחסית, כצפוי ברכב כזה, אבל לא באופן מוגזם שמפריע לכניסה. כיוון המושב לגובה מוגבל גם בשל תקרה נמוכה בחלק הקדמי. המושב עצמו עתיר כיוונים ונוח והייתי שמח לכיוון מדויק יותר בתמיכת הגב התחתון.  

מאחור רק שני מושבים, כמובן. מרווח הרגליים נאה, אבל מרווח הראש גבולי ולמרות שמדובר במכונית שממדיה החיצוניים אינם קטנים, המבנה יוצר מאחור מרחב שאינו גדול. בנוסף, וכמו ב-C קופה ובניגוד ל-E קופה, מרצדס בחרה במבנה עם קורה אחורית וללא אפשרות פתיחת חלונות מאחור. הילדים ציינו שהכניסה אינה נוחה והמרחב בפנים אינו מספק – והם הרי גדלו במכוניות סופרמיני ספורטיביות עם שלוש דלתות.

לתא המטען נפח נאה אבל קצהו מרוחק, פתח הטעינה קטן ושפת הטעינה גבוהה, חלק ממחיר העיצוב. 

צילום: אלי שאולי

מנוע, ביצועים

גרסה זאת, כבר ציינו, היא שחקנית מרכז שדה של הדגם הזה, ובכל הקשור לפעולת המנוע ולביצועים מפגינה כישורים נאים. הרכב מאיץ היטב מהמקום ותאוצות הביניים טובות; מנוע חשמלי בשרשרת האספקה מוסיף הרבה ליכולות העקיפה ולצבירה מיידית של מהירות.  

פעולת התיבה חלקה, ואם שילוב ההילוכים איטי מדי תחת עומס התפעול הידני היעיל ישפר את מצב העניינים. בנוסף, מעבר למצב ניהוג ספורטיבי יזרז אף הוא שילוב ההילוכים, מה שחשוב בעקיפות בתנאים מכבידים ומה שעשוי ליהנות בסתם נהיגה מחוץ לעיר. 

עם זאת, המכונה הזאת מצטיינת בשיוט נינוח; גם בזכות 9 ההילוכים, וניתן לדמיין בקלות איך נעים באוטובאן ב-150 קמ"ש ב-2000 סל"ד נינוחים; משם, עם מצערת לרצפה קל להאיץ ולהעלות קצב. הטיפוס בסל"ד מושך ללחוץ עוד, למנוע צליל נעים ותוספת הקול ברמקולים סולידית בביצוע.  

המערך ההיברידי-מתון אינו מטריד בדימום מנוע מופרז, וכאשר הדבר נעשה הוא מתבצע בנינוחות, קל לנתקו והוא אינו רועש בחום. 

המערכת כולה בנויה כך שבשימוש רגיל צריכת הדלק מכובדת מאוד, בין 13.5 ל-15 ק"מ/ל'. עם זאת, בתוואי המבחן המאוד מאמץ הצריכה הייתה 8.6 ק"מ/ל'.

צילום: אלי שאולי

נוחות, התנהגות

נוחות הנסיעה בעיר על שיבושים קטנים בינונית, ומשתפרת ככל שעולה המהירות, בתוכה ומחוצה לה; צמיגים עם דופן ממש לא גבוהה (275/35-19) אינם משתתפים בספיגת המהמורות. הבולמים אינם מתעלים בשיכוך הפעולה שלהם לאחר מעבר על פסי הרעדה (בעיר), גלי כביש (מחוצה לה) או רצץ שיבושים (גם וגם). במצבים קיצוניים הרכב מטלטל מעלה-מטה, פוגע בתחושת הביטחון של הנהג.  

היכולת הדינמית טובה באיכותה, סולידית באופייה. הבסיס וההנעה הכפולה מסדרים ל-CLE כישורי פנייה מכובדים, והתפוקה הראויה-אך-אינה-קיצונית של יחידת הכוח אינה מאתגרת באמת את המערך הדינמי של הרכב. כדי ליצור עומס דינמי קל להדק את קו הפנייה עם מינון נכון בהפעלת המצערת – אבל המרצדס הזאת ניטראלית בהלכותיה, אלגנטית במהותה, מאפשרת לגמוע פניות במהירות גבוהה. 

ההגה מהיר מאוד – שני סיבובים מנעילה לנעילה – אבל אופי הפעולה שלו מכויל היטב; הוא אינו מפנה את הרכב באופן עצבני, וכן מבצע הפניה ברורה ודיוק עם סיבובו. אנחנו לא מתלוננים. הבלמים אינם מאוד נחושים, והיינו מצפים לתגובה קצת יותר עוצמתית.

מערכות הבטיחות מפריזות בהתרעות, הן בעיר הן בכבישים מאתגרים, אך ניתן לנתק את רובן בקלות. 

צילום: אלי שאולי

סיכום, תמורה

קשה להיפרד ממכונית כמו CLE. השהות והנהיגה בה שונות ממה שמקובל ביום-יום, וגם הסובבים התנהגו בהתאם; קשה להאמין אבל נהגים המתינו עד שאסיים צילומים... 

מרצדס, מי שחתומה לא רק על המכונית בכלל אלא גם על קופה בפרט, הצליחה לשלב ב-CLE החדשה יוקרה, ביצוע משובח ויכולות בהתאם, עם נהיגה חסרת מאמץ ודאגות המגובה במה שיש למותג יוקרה להציע. ממש כמו פעם. 

המחיר, 590,000 שקלים, ממש אינו נמוך, אבל במכונית שמלכתחילה מוותרת על מרכיבי יסוד בשימוש היום-יומי, עניין התמורה אינו נמדד רק בממדים/אבזור/ביצועים – ומעמד המותג, דווקא כאן ובהקשר הזה, הוא בעל ערך מוסף עוד יותר.

מי שיכול ורוצה אוטו שכזה, ימצא כי מאחורי ההגה והשמשה, גם בפקק שבעיר וגם בגודש מחוצה לה, בוודאי בכביש המהיר ובפיתולי הדרכים, CLE מאפשרת להתנתק מהמציאות המקומית ולשהות בעולם שונה. וגם זה חשוב.