לנד רובר דיפנדר 90 ווינדזור – מבחן דרכים

הקשר, פרטים

דיפנדר 90 ("הקצר") הוא תצורת המרכב השלישית של הדגם הזה בישראל, משווק עתה לצד 110 ("הרגיל") ו-130 ("הארוך") המציע גם 7 מושבים. כל שלוש הגרסאות מתבססות על פלטפורמת D7x שהיא הגרסה המחוזקת והמעובה של D7 המשרתת את דיסקברי ואת משפחת ריינג' רובר. 

בסיס הגלגלים של 90 הוא 258.7 ס"מ בעוד שזה ב-110 וב-130 ארוך משמעותית, 302 ס"מ. האורך הכולל הוא 458 ס"מ (כולל הגלגל התלוי על הדלת האחורית), הרוחב 200 ס"מ והגובה 198 ס"מ. 

בהקשר השטח נציין מרווח גחון של 22.5 ס"מ, זווית גישה מעולה של 31 מעלות וזווית נטישה של 37.9 מעלות. עוד בהקשר הבוש, הדיפנדר יכול לצלוח מים על לעומק של 90 ס"מ ללא הכנה מיוחדת או שנורקל.

ברכב "קצר" למרחב הפנימי יש משמעות רבה. ב-90 תא מטען של 397 ליטרים ולאחר קיפול מושבים (עם צד אחורי מחוזק יש לציין) הנפח יעלה ל-1,563 ליטרים. לטובת חובבי הנתונים עוד קצת מספרים: המשקל העצמי הוא כ-2,300 ק"ג (משתנה לפי רמת האבזור), הרכב מורשה לגרור עד 3.5 טונות ושם למטה מכל סולר עם נפח של 89 ליטרים שבקלות יכול לאפשר טווח של 700 ואף 800 קילומטרים.

לנד רובר זנחה די בהתחלה את מנוע הטורבו-דיזל 2.0 ליטר 4 צילינדרים לטובת מנועים 3. 0 ליטר 6 צילינדרים טוריים בדיזל ובבנזין, בכולם כיום מערך היברידי-מתון. בגרסה שנבחנה התפוקה היא 200 כ"ס ו-50 קג"מ לרצועת כוח בין 1,250 ל-4,000 סל"ד. 

הורדת הכוח לכל הגלגלים נעשית דרך תיבה אוטומטית פלנטרית עם 8 הילוכים ותיבת העברה המצוידת גם בהילוך כוח. התאוצה הרשמית ל-100 קמ"ש היא 9.8 שניות, המהירות המרבית 175 קמ"ש וצריכת הדלק המשולבת עומדת על 8.8 ליטרים ל-100 ק"מ.

אבזור, בטיחות, מחיר

דיפנדר שבבחינה, S200, מוגש ברמת האבזור 'וינדזור' בזכות ריפודי העור המכסים את המושבים וחלקים רבים מתא הנוסעים. חבילת האבזור כוללת בצדו החיצוני של הרכב פנסי LED סביב ופנסי ערפל, חישוקי  "19 עם צמיגי AT מבית גודייר, שמשות כהות מאחור, מסילות גג מושחרות. בתוכו לוח מחוונים מוקרן עם מחשב דרך ולא מעט פונקציות ומידע, מסך מרכזי "13.1, עם קישוריות אלחוטית לקארפליי ובאמצעות כבל USB לאנדרואיד אוטו, בקרת אקלים דו-אזורית עם פתחים למושב אחורי, מושבים קדמיים מחוממים ומאווררים, כיוון הגה חשמלי ומשטח טעינה לנייד.

מערכות הסיוע לנהג והבטיחות האקטיביות כוללות בקרת שיוט אדפטיבית, עמעום אוטומטי, בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטיה מנתיב, ניטור נהג, קורא תמרורים ועוד. את המציקות שבהן ניתן לנטרל בלחיצה אחת על אייקון על המסך או על ההגה – נייס. בנוסף, יש גם 6 כריות אוויר, חיישני צליחת מים ושורה של מפות לנהיגה על סוגי קרקע ושטח שונים. דירוג הבטיחות הישראלי הוא 2 וציון NCAP לדיפנדר 110 הוא 5 כוכבים משנת 2020.

האחריות ללנד רובר דיפנדר 90 היא 5 שנים או 150,000 קילומטרים. מה בא קודם.

המחיר של רכב המבחן הוא 529 אלפי שקלים שזה רף המחיר התחתון שיש כרגע עד להגעת גרסאות הבנזין שיורידו את המחיר ל-500 אלף שקלים.

עיצוב, נראות

אם ראיתם דיפנדר שנוצר אחרי שנת 2020 – ה-90 לא מחדש דבר למעט הפרופורציות המקוצרות. אותה חזית עם פנסים בעלי חתימת אור אופיינית ומסגרת שמקנה להם מראה זועף ואגרסיבי. השמשות ניצבות בהתאמה מושלמת ללוק המותגי. למעשה עד קורה B זה ממש אותו הדבר. הקסם קורה אחריה – שם לנד רובר הדביקה שמשה גדולה בקו אחיד עם המרכב (באופן שמאד דומה למה שסדנאות עשו בעבר בגרסאות יוקרתיות לדיפנדרים של פעם). אחרי קורה C – שוב חוזק המופע הדיפנדרי, עם יחידות תאורה מפוצלות ורבועות, דלת רחבה הנפתחת הצידה בעזרת בוכנה שלא מצליחה להחזיק את הדלת פתוחה אם הרכב בשיפוע. עוד מאחור אפשר לראות בעין את סוליית צמיגי השטח ואת דוד העמם – בעיניי זה מוסיף להופעה הקשוחה.

סביבת נהג, נוסעים

עיצוב סביבת הנהג זהה אף הוא. אותם קווים אופקיים ואנכיים בקווים מינימליסטיים עם אקסטרה חיזוק במסגרת האיכות הכללית שיוצרת רושם רב מאד. גלגל ההגה הגדול הפך לסממן היכר של הדגם הזה וכך גם ידית ההילוכים והבוררים העגולים המחליפים תפקידים לפי הצורך ושולטים בבקרת האקלים וגם במפות ניהול השטח. 

כאמור רמת האבזור 'וינדזור', עשירה בריפודים ודיפוני עור חומים ומאד נעימים בכל מקום אפשרי – כך נראה. לבדו הוא מעניק מופע יוקרתי הפוגשת את הפח החשוף וראשי הברגים הגלויים שיוצרים מתח יוצא דופן בין תכליתיות לפאר. אהבנו.

ממשק PIVI דורש עקומת למידה כדי להפעילו בצורה טבעית וזורמת, אבל מרגע שמבינים את הלוגיקה – העסק הופך לטבעי למדי ולא תופס רוחב-פס קוגניטיבי מוגזם.

הכניסה למושב האחורי קלה יחסית בזכות המושב הקדמי-ימני שזז ממש הרבה לפנים. שם מאחור, תמצאו מרווח טוב מאד לרגליים ולראש ולא פחות חשוב שדה ראייה מצוין חוצה. עוד מאחור יש פתחי מיזוג ושקעי כוח, ידיות אחיזה ומחזיק ספלים. נוסע שלישי מאחור זה משהו שבהחלט יכול להיעשות אם כי הוא פחות ייהנה ממושב עמוק ומחבק. עוד מאחור חלונות השמש הצרים שיש רק בדיפנדר. הנדסת האנוש והתפעול טובים מאד – והאיכות הכללית גבוהה כצפוי.

מנוע, ביצועים

מנוע הדיזל חלק מאוד בפעולתו, מגיב טוב בהרבה ממנועי הדיזל 4 צילינדרים של פעם. בקונפיגורציה הזו, התפוקה היא הנמוכה ביותר שיש מהמנוע הזה (200 כ"ס, 50 קג"מ), אבל אופי הפקת הכוח, בעיקר בזכות המומנט המאוד דשן מסל"ד ממש נמוך, אחראי גם לתחושה שהרכב יוותר חזק. זו נוצרת לא מעט בזכות תיבת ZF עם 8 הילוכים, תיבה שכל רכב שבו נשתלה (ממיני קאנטרימן, דרך וולוו V60cc ועד ריינג' רובר) הפכה למכפיל כוח – תרתי משמע. העברות ההילוכים מהירות וחלקות, יחסי ההעברה תואמים היטב את התחום היעיל של המנוע ובהתאם וכאמור הרכב מתנהל הרבה יותר נמרץ ממה שאומר נתון התאוצה הרשמי, 9.8 שניות ל-100 קמ"ש. הסוד והביצוע הוא בתאוצות הביניים לעקיפה: מ-80 ל-120 קמ"ש ב-4 שניות בלבד. בשיוט בכביש מהיר, ב-1800 סל"ד בהילוך השמיני, הנהג כבר על סף השלילה. הסטת מנוף ההילוכים למצב 'S' הספורטיבי מאפשרת את משיכת הסל"ד גבוה יותר ושינוי של נקודות העברת ההילוכים לאופי פעולה נמרץ וחד יותר.

צריכת הדלק במבחן נעה בין 9 ק"מ/ל' ל-11 ק"מ/ל' – תלוי בעיקר בקצב הנהיגה. בשורה התחתונה – דיפנדר 90 מבצע היטב בכביש, וחש יותר "קל רגליים" מ-110 הכבד ממנו בכ-300 ק"ג.

נוחות, התנהגות

מתלים תמיד היו נקודת חוזקה של לנד רובר. גם הפעם. אפילו ללא מתלי האוויר, דיפנדר 90 מרוסן היטב ומספק חווית נסיעה מאד נעימה ונוסכת ביטחון. מצד אחד בידוד יסודי של שיבושים ושברי אספלט, מצד שני שליטה רוחבית נהדרת ונסיעה נטולת טלטולים כפי שיש לא מעט ברכבי שטח גדולים וגבוהים. אלה, יחד עם תנוחת נהיגה גבוהה מהטובות ביותר בעולם הרכב, מרכיבים רכב שכיף לכסות עימו קילומטרים ארוכים בקצב נאה ומבלי להתעייף. אותן תכונות גם יעשו אותו לחיה אורבנית משובחת – שדה ראייה מעולה מעל הגג של מרבית הרכבים, קצר, גם מצלמות 360 וקוטר סיבוב קטן כדי לאפשר תנועה קלה גם באזורים מכבידים.

מה שפחות אהבנו, ומיד נטרלנו, היו בלם החניה האוטומטי ואת הדימום/התנענה שלא עבדו מי-יודע-מה וגרמו לקיפוצים ולנסיעה לא זורמת בעיקר בפקקים וברמזורים. לאחר ביטול הפונקציות האלה, הנסיעה ב-90 הייתה חלקה ונעימה.

שטח

גרסה זו של דיפנדר נטולת מתלי אוויר ונעילת דיפרנציאל מכאנית. גם אם על פניה נראה שנעשה ויתור על יתרונות משמעותיים שיש בדיפנדרים האחרים, בפועל על שבילי שדות, גם מכשולים ברמת אתגר בינונית ומעלה – היכולת ישנה ורלוונטית לרוב הנהגים ברוב הזמן.

לטעמנו, מסע עבירות, טכני מאד וקשוח מאד, עשוי להיות מעבר למעטפת הביצועים של גרסה זו. מנגד, בכל שימוש סביר יעמוד לרשות הנהג רכב שטח עם יכולת מצוינת, כזה היכול לגהץ היטב שבילי שדות בקצב נאה, ו-LOW מספיק קצת (1:2.93) יאפשר לטפס בכל מעלה תלול וטכני שאינו בקצה הסקלה של האתגרים. 

מפות ניהול מצבי השטח השונים משנות הרבה ממאפייני הפקת הכוח ובעיקר העברתו הלאה, בעיקר את בקרות המשיכה. הפעולה שלהן משובחת ברמה כזו שדרדרת של סוף קיץ ואף הנפת גלגלים לאוויר לא ממש השפיעה על היכולת של הרכב הזה למצא אחיזה ולהתקדם. יתרון משמעותי נוסף של הדיפנדר הוא היכולת לעבור מ-LOW ל-HIGH בתנועה מבלי לעצור. זה שומר על שטף התנועה בשטח ומאד מסייע אם גוררים משהו כבד וחשוב לשמור על התנע.