מיצובישי אאוטלנדר: רכב החודש

אאוטלנדר: פרטים לדמותו

אאוטלנדר הוא דגם פנאי קומפקטי (C-SUV)  וממדיו בהתאם; בסיס גלגלים 270.6 ס"מ, אורכו 472 ס"מ, רוחבו 186 ס"מ וגובהו 175 ס"מ. מיצובישי אאוטלנדר מציית היטב לגבולות הגזרה של הקטגוריה שלו. תורם למרחב פנימי טוב, לפחות בשתי שורות המושבים הראשונות. מרווח גחון של 21.4 ס"מ מעניק לו גם יכולת סבירה לנסיעה בשבילים, אבל זו לא מומלצת לאור חתך הצמיגים, 255/45-20. 

מחירו של מיצובישי אאוטלנדר מתחיל ב-190,000 ועד 245,000 שקלים לרמת האבזור ברכב הנבחן, 'לקשרי' בצביעה דו-גונית. מלבד אלו, בהיצע קיימת גם גרסת ההנעה הכפולה שמגיעה ברמת אבזור זו ומחירה 240,000 שקלים. מצד אחד, היצע מרשים, מצד שני – אאוטלנדר הוא נכון להיום המוצר היחיד אותו מוכרת מיצובישי בישראל. 

קל לחיות איתו

אחד היתרונות הבולטים באאוטלנדר הוא הנדסת האנוש. כמעט כל מתג נמצא במקום המתבקש, ורוב הפעולות בנהיגה נשלטות באמצעות לחצנים וחוגות פיזיים. התחושה שמכירים את הרכב דקות ספורות לאחר שנכנסים אליו נעשתה נדירה בעידן שבו יצרנים מעבירים כמעט כל פעולה למסך המגע.

המסך המרכזי המעודכן גדל ל-"12.3, התצוגה ברורה ומערכת השמע של ימאהה איכותית. המסך המרכזי אינו שולט בכל מערכות הרכב, וזה דווקא יתרון: בקרת האקלים, עוצמת השמע ומצבי הנהיגה מופעלים באמצעים נפרדים ונגישים.

למשתמשי חיבור אלחוטי לאפל קארפליי, אך אנדרואיד אוטו עדיין דורש כבל. זה פרט קטן, אבל ברכב שעבר מתיחת פנים וברמת המחיר הזו, היה ראוי ליישר קו גם כאן.

תנוחת הנהיגה גבוהה, שדה הראייה לפנים ולצדדים מצוין, והמושבים הקדמיים רחבים ונוחים גם לאחר נסיעות ממושכות. ברמת האבזור לקשרי שנבחנה יש גם אוורור למושבים הקדמיים - תוספת שהתגלתה כשימושית במיוחד בימי הקיץ.

איכות החומרים וההרכבה טובה מאוד. תא הנוסעים אינו נוצץ או ראוותני כמו בחלק מהמתחרים הסיניים, אך הוא מעניק תחושה שהוא חסון, עשוי היטב ומתוכנן לשרוד שנים ארוכות.

ריפוד העור ברכב המבחן נראה איכותי והמושבים עצמם נוחים, אבל בתנאי הקיץ הישראלי הוא מתחמם במהירות. אוורור המושבים מפחית את הבעיה, אך באופן אישי הייתי מעדיף ריפוד בד איכותי ונעים יותר.

משפחתי פלוס, לא מיניוואן

בשורה השנייה יש מרחב טוב לראש ולרגליים, הכניסה נוחה והמושבים נעים על מסילה, כך שאפשר לחלק את מרווח הרגליים בין השורה השנייה לשלישית. ניתן גם לכוון את זווית המשענת, ובקרת אקלים נפרדת משפרת את הנוחות לנוסעים מאחור.

השורה השלישית היא כבר סיפור אחר. שני המושבים מתאימים בעיקר לילדים ולבני נוער, ולא למבוגרים בנסיעות ארוכות. כדי לפנות להם מקום צריך להזיח קדימה את מושבי השורה השנייה, כך שנוחותם של כל היושבים תלויה במידה מסוימת בפשרות הדדיות.

גם תא המטען מצומצם מאוד כאשר כל שבעת המושבים בשימוש – 148 ליטרים בלבד עד גובה המושבים. עם קיפול השורה השלישית מתקבל נפח שימושי בהרבה של 478 ליטרים, ואז האאוטלנדר הופך לרכב משפחתי פרקטי למדי. לזכותו עומד גם גלגל חלופי, ולא רק ערכת תיקון.

מספיק רוב הזמן

מנוע הבנזין האטמוספרי בנפח 2.5 ליטרים מפיק 181 כ"ס ו-25 קג"מ ומשודך לתיבה רציפה. מול גל הדגמים הסיניים ההיברידיים והפלאג-אין, שחלקם מציעים הרבה יותר כוח, הנתונים האלה אינם מרשימים במיוחד.

בשימוש רגיל, בעיקר בכבישים מישוריים ובשיוט בין-עירוני, יש מספיק כוח. האאוטלנדר שומר בקלות על מהירות שיוט טובה, והבידוד המשופר מאפשר נסיעה רגועה ונעימה.

בעליות ממושכות, בעקיפות או כאשר הרכב עמוס בנוסעים ובציוד, המגבלות נחשפות. התיבה הרציפה מעלה את הסל"ד, המנוע נשמע היטב והביצועים דורשים תכנון מראש של עקיפות. זו אינה יחידת הנעה חלשה, אך היא גם אינה אוהבת שממהרים איתה.

מי שנוהג באופן מתון יסתדר איתה היטב. מי שמצפה לתאוצות קלילות גם עם שבעה נוסעים, ימצא כיום חלופות חזקות יותר.

נעים יותר אחרי העדכון

במסגרת מתיחת הפנים כוילו מחדש המתלים וההיגוי, ונוספו חומרי בידוד שנועדו להפחית רעשים ורעידות. השיפור מורגש.

בכביש המהיר מיצובישי אאוטלנדר נעים ושקט, סופג היטב שיבושים ארוכים ואינו מעייף גם לאחר נסיעות ממושכות. הוא התמודד בצורה טובה גם עם כבישים עירוניים משובשים, אף שהוא מצויד כאמור באותם צמיגים נמוכי-חתך.

רעש המנוע נוכח בעיקר בתאוצות חזקות, אך בשיוט רגוע רעשי הרוח והכביש מרוסנים היטב. גם ההתנהגות השתפרה: אאוטלנדר אינו ספורטיבי, אך הוא מרוסן, מדויק ונינוח יותר מאשר בעבר בשינויי כיוון ובכבישים מפותלים.

מרווח גחון של יותר מ-21 ס"מ מאפשר לרדת לשבילים קלים, אך הצמיגים כמו ברכב הנבחן אינם מתאימים להרפתקאות מעבר לדרכי עפר מסודרות.

מבחינת צריכת הדלק, במהלך חודש וכמעט 3,000 ק"מ, בשימוש שכלל נסיעות בין-עירוניות רבות אך לא תמיד נהיגה חסכונית, התקבלה צריכה ממוצעת של כ-9.5 ק"מ לליטר. נהג מתון יותר עשוי לשפר את הנתון, אך קשה להתעלם מהפער מול מתחרים היברידיים ופלאג-אין אחרים, שמסוגלים להגיע ל-15–16 ק"מ לליטר גם בלי להיטען באופן קבוע.

דברים לסיום

אפשר להתייחס לאאוטלנדר כמו אל "האח הגדול". כמו תוכנית הריאליטי הוותיקה, הוא נמצא כאן כבר שנים, משתנה בהדרגה ועדיין מושך קהל גדול. אלא שבמקרה שלו, הכינוי מתאר גם את מעמדו בשוק: דגם ותיק ומוכר, שמולו צצים עוד ועוד מתחרים צעירים, נוצצים ולעיתים זולים ממנו.

מיצובישי אאוטלנדר אינו החזק, החסכוני או המאובזר ביותר בקבוצה. השורה השלישית צפופה, תא המטען קטן כאשר כל המושבים פתוחים ויחידת ההנעה מתקשה תחת עומס.

אבל אחרי חודש של שימוש יתרונותיו מודגשים. הוא נוח, שקט, עשוי היטב, קל מאוד לתפעול ומציע שימושיות משפחתית טובה כל עוד מבינים את מגבלות שבעת המושבים. לכך מצטרפים המוניטין והביטחון שמעניק לרבים מותג יפני מוכר ושוק יד שנייה מבוסס – יתרונות שלא תמיד ניכרים בנסיעת מבחן, אבל מקבלים משקל רב יותר ככל שחיים עם הרכב.

המתחרים החדשים מציעים יותר כוח, יותר מסכים ופחות ביקורים בתחנת הדלק. אאוטלנדר מציע פחות הפתעות – ובמקרה שלו, זו כנראה אחת הסיבות העיקריות להצלחה.