מרצדס S63 AMG קופה - מבחן דרכים - אוטו

מרצדס S63 AMG קופה - מבחן דרכים

ה–S63 AMG קופה של מרצדס יפה, מאובזרת עד הגבות ומהירה כחץ שלוח. ועולה כמו דירה

כשאבי, איש נסיעות המבחן החביב והידען של מרצדס, שולף את ה–S קופה מהחניה המאובטחת ונוסע לעברי, אני תוהה לרגע אם הוא לא התבלבל והביא לי בטעות את ה–E קופה. הרכב שמתקרב אלי פשוט לא נראה עצום מספיק, לא משאיר אותו רושם של מיכלית–על–גלגלים שאפיין את קודמו, ה–CL. זה, אגב, עוד כינוי שנפל קורבן לשיטת סימון הדגמים החדשה של מרצדס.
המטרה ברורה - להפוך את הקשרים בתוך משפחת הדגמים (העניפה להפליא) של מרצדס לברורים יותר, ובמקרה של S, לפי הגרסאות - לדחוף אותה עוד יותר גבוה. וכך יש כבר כעת S סדאן, S קופה, S מייבאך, S פולמאן - וממש כעת הצטרפה גם S קבריולה. אלוהים ישמור...
נוף מרהיב
היא יפה, ה–S קופה. אפילו בלבן, בטח בגרסת ה–AMG המוחצנת יותר. העיצוב שלה מצליח להסתיר היטב את גודלה; למעשה היא קצרה מה–S הרגילה בפחות מעשרה ס"מ, ועדיין נמתחת על פני יותר מחמישה מטרים. מכונית גדולה. לכן אני מופתע כאשר אני מציץ דרך החלונות (אין קורה B, כמו ב–E קופה, וזה נראה נהדר) ומגלה מושב אחורי זעיר. לא יודע מה אתכם, אבל אצלי השילוב של "S קלאס" ו"מושב אחורי צפוף" במשפט אחד גורם לקפיצת הודעת ERROR מנטאלית.
המושב האחורי מיישב את העניין סופית. אם מרצדס הצהירה, עם הצגת ה–S הנוכחית, שבפעם הראשונה בתולדות ה–S היא פותחה כשהפוקוס הוא על מי שיושב במושב האחורי - בקופה המיקוד חוזר אל המושב הקדמי. המושב האחורי מיועד, לכל היותר, להקפצות מזדמנות של ילדים. אגב, גם תא המטען קטן: 400 ליטרים בסך הכל; ה–S סדאן מציעה 530 ל'.
ארבעה חדרים
אבל עזבו אתכם ממושבים אחוריים ותאי מטען. פתחו את הדלת הענקית, התיישבו במושב הנהג ונשמו את אוויר הפסגות. תנו לעיניים לגמוע את האיכות המוקפדת שסביבכם. כאן הברך שלכם לא תיתקל בפלסטיק זול או קשיח, גם לא כף הרגל. כאן מקפידים על החומרים עד למטה, בלי קומבינות וחיתוכי פינות.
במפתיע, עיצוב החלק הקדמי בתא הנוסעים שונה מאוד מזה של ה–S סדאן. ראו למשל את הקימור מול הנוסע, שאין לו זכר ב–S הרגילה. אלא שהקימור הזה לא מתחבר בצורה הרמונית עם שני מסכי הענק שבדשבורד. האחד מול הנהג, משרת כלוח מחוונים מוקרן. השני, צמוד לו מימין, משרת את מערכת הבידור והשליטה ברכב. והרצף השטוח הזה מתנגש חזיתית באותו קימור אמור. אלא שזו, פחות או יותר, התלונה היחידה שיש לי על כלל הדשבורד. בעצם, הייתי מעדיף אותו בשילוב צבעים אחר. העץ השחור, עם הפלסטיק השחור והעור השחור משטחים את העיצוב, מעלימים את הפרטים ובאופן כללי משדרים אווירה כבדה מדי. כזו שלא מתאימה לאחות השובבה יותר, הקצת פחות הגיונית, במשפחה.
בעצם, יש עוד. הפונקציה ה"דינאמית" במושבים מעצבנת במיוחד. מדובר בפטנט של מרצדס שכולל ניפוח של כריות בצידי המושב בזמן פניה כדי לתמוך בנהג מול עומסי צד. הרעיון נשמע נפלא, הביצוע קצת פחות - ובקופה הזו הוא גרוע במיוחד. המנגנון נכנס לפעולה גם בפניות עירוניות, והתחושה היא כאילו מישהו מנסה לכייס אותך בכל פנייה. מזל שיש אפשרות לכבות את המערכת, אם כי זה דורש קצת חפירה בתפריטים. אגב מושבים: אלו מציעים שפע אופציות לעיסוי, כולל עיסוי משולב בחימום (המושבים עצמם מחוממים וממוזגים, כמובן). בנסיעות ארוכות, או אפילו סתם בפקק, זה פשוט נהדר.
העיסוי הזה הוא כמובן לא שיא הטכנולוגיה כאן, אפילו לא קרוב. ה–AMG הזו חמושה בכל מערך הבטיחות המתקדם של מרצדס: בקרת השיוט האקטיבית (דיסטרוניק) שיודעת לעצור את הרכב לחלוטין ולחזור לנסיעה; מערכת מניעת סטייה מנתיב; התרעה מפני התנגשות והכנת תא הנוסעים לתאונה (מתיחת חגורות, סגירת חלונות וכו'); ניטור שטחים מתים וניטור תנועה צולבת בנסיעה לאחור ועוד ועוד. אלא שהזמן שביליתי עם ה–S קופה הבהיר לי שלמרות כל הדיבורים על המכונית האוטונומית שמתחבאת מעבר לפינה, הדרך כנראה עדיין ארוכה.
למשל: הדיסטרוניק לא תמיד מחזיר את הרכב לתנועה אחרי עצירה (נראה שזה קשור למשך העצירה); המערכת למניעת סטייה מנתיב משתמשת בבלמים ופעולתה לא מעודנת; מערכת שמירת הנתיב נגררת לפעמים לזגזוז בתוך הנתיב בגלל תיקוני–יתר להגה; המערכת להכנת תא הנוסעים לתאונה סחטה לא פעם את האוויר מראותי בכביש המתפתל במתיחת חגורה מפתיעה.
אין ספק, המערכות הללו יכולות למנוע תאונות ולהציל חיים, וחייבים להוריד את הכובע בפני מרצדס על היכולת הטכנית, אך יש עוד כברת דרך משמעותית עד שהמחשבים יוכלו לנהוג במקומנו בצורה סבירה.
פלוס מרפסת
אבל המכונית הזו לא נולדה לעמוד ואפילו בשבילה השמש לא תעמוד דום בגבעון. אני יוצא לדרך, מתמרן בזהירות בין העמודים בחניון התת–קרקעי (פתאום היא דווקא כן מרגישה גדולה). המנוע חרישי; בהמשך אגלה שהכל חרישי. בידוד הרעשים במכונית הזו מרשים מאוד בכל מהירות ובכל מצב. אני נוטש את רצפת האפוקסי המלוטשת ויוצא אל כבישי אזור התעשייה בהרצליה.
המתלים משדרים רכות מרחפת, ולכן אני מופתע כשבמפגש הראשון עם שיבוש משמעותי הרעד מצליח להגיע עד אלי. אני מוודא שוב שמתלי האוויר נמצאים במצב ‘קומפורט', ואכן כך. התופעה תחזור בהמשך גם במהירויות מעט גבוהות יותר: המתלים הללו לא מצליחים להחליק שברי אספלט בצורה מושלמת, כפי שמצפים מרכב שכזה; עניין בו נתקלנו, אגב, גם ב–S סדאן. אך עם כל סוגי האספלט האחרים הם מתמודדים בהצלחה רבה, פוטרים את גופך מטלטלות החיים.
מחוץ לעיר המתלים מעט רכים מדי לטעמי במצב ‘קומפורט', מאפשרים לגוף הגדול (של המכונית!) לנוע קצת יותר מדי במעבר מהיר על כבישים גליים. אני עובר למצב ‘ספורט', וזה מציע ריסון עדיף, גם אם עדיין לא ממש הדוק, על חשבון ספיגה מעט פחות טובה של שיבושים במהירות עירונית. אבל ה–S קופה עדיין נוחה מאוד, וגם במצב הזה לא מתקבלת הקשיחות הישירה של מתלי ספורט. האם זה יספיק כאשר אגיע לכבישי הנהיגה החביבים עלי בדרום הרחוק? נחכה ונראה.
בינתיים אני מתענג על השקט. הוא מטעה אותי שוב ושוב בהערכת המהירות בה אני נע, ובכבישים הנטושים, בלי מכוניות אחרות כנקודת ייחוס, אני מופתע כל פעם מחדש כאשר אני מציץ אל לוח המחוונים, ומגלה שגלשתי בלי משים למאה וחמישים קמ"ש במקום המאה ועשר המתוכננים. כדאי להקדיש קצת יותר תשומת לב לספרות החיוורות של התצוגה העילית... או פשוט להשתמש בבקרת השיוט.

ומחסן
אבל עם כל הכבוד לשקט, נינוחות ומסאג' במושבים (ושיהיה ברור - יש לי המון כבוד למסאג' במושבים!), על הישבן של היפיפיה הזו רשום "AMG". והמנוע הזה מפיק 585 כ"ס ו–91 קג"מ (אגב, הרבה יותר מ–E63S ומ–GLE63S - להם אותו מנוע ואותו הספק בדיוק. מוזר.). כשכל זה מחובר לשני טון וקצת של מתכת ואלקטרוניקה, השאלה "איך היא פונה" מהבהבת מעלי כמו שלט ניאון בווגאס. אז פנינו קדמה ואז נגבה בניסיון לברר את העניין כמה שיותר לעומק, בכמה שיותר סוגי כבישים, והתשובה היא...
לא רע, האמת. אפילו די מפתיע ביחס למכונית גדולה וכבדה כל כך. אבל, ויש אבל, חסר לה קצת מהפלפל שהיה חלק מה–DNA של AMG לאורך השנים.
שלא יהיה ספק, אני מלא הערכה להישג הטכנולוגי של מהנדסי AMG. אלוהים יודע שלא קל לגרום לשני טון לפנות כמו שצריך. קל מאוד לרתום לאוטו גדול מנוע חזק ולקבל תאוצות מורחות מציאות בכל מהירות. אבל קצת פחות פשוט לגרום לו לפנות כמו שאתה רוצה, אפילו עם הנעה כפולה כמו שיש כאן (ויש גם גרסת הנעה אחורית). בעצם גם ה–S קופה לא פונה בדיוק כמו שאתה רוצה, אלא יותר כמו שאתה צריך. היכולת שלה לפנות מרשימה מאוד, החרטום נועץ שיניים באספלט בצורה כמעט בלתי נתפשת. אבל היא לא לגמרי מערבת אותך באקשן. עוטפת אותך בשכבת הגנה מהונדסת שמונעת מהטעויות שלך לנשוך אותך בישבן. אפשר לקחת איתה קווים לא נכונים, לחזור לגז מוקדם מדי - והכל יגמר בשלום (עד גבול הסביר, כמובן).
אבל אי אפשר לעקוף את הפיזיקה לחלוטין. אתה מודע כל הזמן לכך שאתה נוהג במשהו גדול וכבד, ושבכל הפניית הגה הרבה מאסה צריכה לשנות כיוון. במפתיע, המתלים שלא היו מרוסנים מספיק על כביש גלי, מתמודדים נהדר עם עומסי צד, וניתן לבצע שינויי כיוון חדים ברצף בלי בעיה. אבל אין תחושת דרמה, אי אפשר להרגיש כמה האוטו מתאמץ לבצע את מה שביקשת ממנו דרך הישבן או הידיים. פשוט כוון וסע (ממש מהר).
אפילו עם בקרות מנותקות - או לפחות הנורות טענו שהן מנותקות - לא הצלחתי לקרוע את אחיזת הצמיגים האחוריים בעזרת דוושת ימין. וזה מוזר, כי שני שליש מהכח מופנה אל הגלגלים האחוריים, וזה כמעט 400 כ"ס וקצת יותר מ–60 קג"מ. די והותר לקריעת האחיזה של צמיגים ברוחב 285 מ"מ. אבל זה לא קורה, אפילו לא על המנחת, היכן שהאספלט מכוסה שכבת אבק חלקלקה. צריך לגרום לישבן לצאת בעזרת הבלמים, ואז לחזור במהירות לגז כדי להוציא את הזנב לטייל. אלא שכל העסק מרגיש לא טבעי. הרכב מתנדנד, מערכת העברת הכח נלחמת בך, מעבירה כח קדימה כדי לנסות ולהשיב את הסדר לכנו, והתוצאה הסופית מזכירה לוויתן שעלה על החוף ומנסה נואשות לחזור אל הים. ממש לא הדבר לנסות על כביש ציבורי. זה גם גורס את הצמיגים מהר יותר ממה שרז בולס המבורגרים...
והבלמים? טוב, תודה. עושים בדיוק מה שמצופה מהם. עוצרים חזק, מהר והרבה בלי להתלונן - וזהו בערך.
במודיעין
ה–S63 AMG COUPE (איזה שם ארוך...) השאירה אותי מעט מבולבל. מצד אחד, אין ספק שהיא מסמנת V על הכל - על המראה, על תחושת היוקרה, על האבזור ועל היכולת להיות מהירה בכל סוג של כביש. אם אי פעם יכריזו על "יום בלי משטרת תנועה", היא תהיה אחת המתחרות החזקות על תואר המכונית המושלמת לנסיעה מהירה מאילת לחרמון - ובחזרה. בתנאי שמישהו אחר משלם על הדלק, כמובן.
אבל מצד שני, ממכונית שעולה כמו דירת ארבעה חדרים במודיעין אני מצפה ליותר. אני מצפה שלא רק תרשים אותי, אלא שתסחף אותי, שתגרום לי להתאהב, שתתפוס אותי במעיים ותפתל אותם על זה שאין לי כסף לקנות אחת כזו לעצמי.
לקופה הזו, יפה ורבת יכולת ככל שהיא, חסר הניצוץ שמדליק את החלק הלא רציונאלי במוח. קצת פראות שתסתום את הפה לחלק הרציונאלי במוח כשישאל "ולמה בעצם לא לקחת את ה–500 ולחסוך איזה 300,000 שקל? הרי גם היא תהיה הרבה יותר מהירה ממה שהרישיון שלך יוכל לשאת"; או יציע "עזוב שטויות, קח את ה–E63S - אותם ביצועים, יותר פרקטיות וחצי מליון פחות". חסרה לה הגסות בקצוות שגרמה לי לאהוב לא מעט דגמים של AMG.
אבל בעולם בו אנשים קונים שעונים במיליון וחצי דולר אולי יש היגיון במכונית שמבהירה, באופן הכי חד–משמעי שאפשר, שלא קנו אותה משיקולים הגיוניים, אלא פשוט כי יכולים. כי היא הכי הכי - ואין עוד אחת כמוה בחניון. כשאתה שווה איזה מאה מיליון, גם זו סיבה לגיטימית.

תודה על העזרה בצילומים לחוף מפרץ אמנון המשודרג, אחד מ–15 החופים של איגוד ערים כינרת. תודה לחברת נתיבי ישראל, מנהלת הפרויקט להרחבת כביש 65–85 ממחלף גולני לצומת עמיעד, בעלות כוללת של 1.2 מיליארד שקלים.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות