שוב זו קורולה: 205 קמ״ש בכביש בגין בירושלים

גם במקרה הזה, הרכב המעורב אינו מכונית ספורט או דגם יוקרה, אלא טויוטה קורולה רגילה, אחת המכוניות הנפוצות ביותר בישראל. ברוב גרסאותיה, המהירות המרבית המוצהרת של הקורולה נמוכה משמעותית מהנתון שנמדד. מדובר בדפוס שחוזר על עצמו בדיווחי משטרה מהשנים האחרונות, שבהם עבירות מהירות קיצוניות מבוצעות דווקא ברכבים משפחתיים סטנדרטיים.

המספרים מאחורי מצלמות המהירות

מצלמות א-3 פועלות בישראל למעלה מעשור ומהוות את עמוד השדרה של אכיפת המהירות האוטומטית. לפי נתוני משטרת ישראל, בשנת 2022 נרשמו באמצעותן כ-216 אלף דוחות מהירות, בשנת 2023 כ-169 אלף דוחות, ובשנת 2024 כ-170 אלף דוחות נוספים. מדובר בהיקף אכיפה גבוה ומתמשך, גם אם בשנה האחרונה נרשמה ירידה מסוימת ותנודתיות במספר הדוחות.

לצד מספר הדוחות הגבוה, אין נתונים פומביים ומלאים לגבי שיעור ההרשעות בפועל בבתי המשפט על בסיס מצלמות א-3. המשטרה אינה מפרסמת כמה מהדוחות מסתיימים בהרשעה, כמה מבוטלים וכמה נסגרים בהסדרים שונים. היעדר השקיפות הזו מלווה את המערכת שנים, ותורם לביקורת ציבורית ומקצועית על יעילות ההרתעה של מדידת מהירות נקודתית בלבד.

במשטרת ישראל מדגישים כי נהיגה במהירויות כאלה היא התנהגות פזיזה ומסכנת חיים, וכי האכיפה נגד עברייני תנועה תימשך ללא קשר לסוג הרכב.