את האריה הצרפתי קיבלתי בחמישי בערב מהאריה של המערכת, אלדד. וכך יצא שאת המפגש הראשון עם הפיג'ו 3008 עשיתי בחושך. הדברים הראשונים שבלטו במפגש החשוך היו שיש תאורה טובה בתא הנוסעים, צג גדול למערכת המולטימדיה במרכז הקונסולה ומין תחושה שמשהו חסר בגרסת הבסיס. חסרים הכפתורים המעניינים שהיו בקונסולה המרכזית של הגרסה המאובזרת, בקרת האקלים הוחלפה במזגן רגיל והתצוגה העילית, שהקנתה לקוקפיט מראה עתידני, נעלמה גם היא בגרסה זו.
יום אחרי כן, כשירדתי עם אור ראשון לים המלח, להנחות את ה-Desert Chalange, פסטיבל אופני וריצת שטח, היה לי מספיק זמן לבחון את תא הנוסעים לעומקו.
צילום: ערן אביבי
העמסתי לתא המטען הגדול ציוד קמפינג ותיק עמוס בגדים לטובת הלילות הקרים של המדבר, וחשבתי לעצמי שהייתי מעדיף תא אחד גבוה במקום התא המפוצל (יש עוד תא רדוד מתחת לרצפה). אני לא לוקח איתי אופניים, כי אני אהיה מאחורי המיקרופון, אבל לא נראה לי שתהיה בעיה להעמיס גם אותם עם גלגלים מפורקים.
עם אור הבוקר שעלה והזמן שצברתי מאחורי ההגה של פיג'ו 3008, התחילה להתבהר התחושה של ערב קודם. זה לא שחסר משהו, אלא בגלל המעבר למערכת מולטימדיה מבוססת מגע ונטולת כפתורים (שעליה סיפרנו לכם כבר בפעם הקודמת). התפעול שלה לא הכי נוח - מזל שיש שליטה על מערכת הקול והדיבורית בידית ייעודית מתחת לידית המגבים.
צילום: ערן אביבי
כמובן שעם צבירת הקילומטרים גם נושא הנהיגה התבהר. ה-3008 התגלתה כשייטת כבישים מעולה בזכות שילוב מנוע וגיר מצוין, אשר מאפשר לנוע בקלילות ובשקט מופתי בכביש המהיר גם במהירות הריאלית בכביש 6, למעט רעשי רוח מהמראות כבר ב-90 קמ"ש. אבל לפני שאתם מתחילים לנהוג, קחו את הזמן לכוונן את תנוחת הנהיגה כי היא לא קלה למציאה, וגם מומלץ להוסיף כרית קטנה למרפק יד שמאל, כי הריפוד בדלת לא ממש מרפד. זה משתלם להשקיע את הזמן הזה כי או אז מגלים שהפיג'ו לא מעייפת גם אם מבלים כשעתיים וחצי מאחורי ההגה ברציפות.
כשהגעתי לכביש סדום ערד, נהנתי מכוח המנוע בעקיפות אך פחות ממלחמות המומנט בהגה בהאצות חזקות בהילוכים נמוכים, כשמועכים את הדוושה עד הרצפה. האחיזה טובה וגם ההיגוי בסך הכל בסדר, אבל הדבר שהכי אהבתי זה מיקום ידית ההילוכים, גבוה וכל כך נוח ליד, אז מצאתי את עצמי כל הדרך מערד לסדום וחזרה לערד במצב ידני, נהנה לדחוף אותה למעלה ולמטה בהתאם לצורך ולהרגיש כמו נהג ראלי עם גיר סיקוונסיאלי, Yeh right…
צילום: ערן אביבי
בתדלוק של סוף המסע התברר שצריכת הדלק הממוצעת היתה כ-12.5 ק"מ לליטר, בהחלט יפה בהתחשב בקצב התובעני בכביש המפותל ובכלל.
כשהחזרתי את האריה הצרפתי לאריה המערכת, ונשאלה השאלה המסכמת - איך היה? התשובה היתה ברורה: "מכונה מוצלחת לנסיעות ארוכות, אבל אני מעדיף את המערכת המקורית".
צילום: ערן אביבי