משמר דוד – הג'ימקאנה הראשונה לשנת 2015 - אוטו

משמר דוד – הג'ימקאנה הראשונה לשנת 2015

היה חם, היה קהל, היו מכוניות בשלל קטגוריות, אבל בעיקר היה כיף. ארגון מתוקתק, מתחרים ממושמעים – ותקווה להמשכיות

ג'ימקאנה זהו מרוץ שכל כולו שליטה ברכב בתוואי הדוק עד הדוק מאוד. הניווט הוא בין פילונים (קונוסים) ואם לא עצרת במקום המיועד או נגעת באחד הפילונים אתה מקבל נקודות עונשין. המטרה כמובן לבצע את המסלול בזמן הקצר ביותר. הפעם לקחה על עצמה חברת 'מרוצים', בראשותו של עופר שוורץ, נהג ראלי מקומי, להפיק את מרוצי הג'ימקאנה לעונת 2015. או לפחות מה שנשאר ממנה. כמו בשנה שעברה, גם הפעם רחבת האמפי במשמר דוד נבחרה לאכלס את האירוע, וגם הפעם האירוע חולק לארבעה קטגוריות: הנעה קדמית, הנעה אחורית, הנעה כפולה ופתוחה (כל מי שנעול בצמיגי מסלול, דהיינו דביקים במיוחד).
גימקאנה 2015 משמר דוד

קובי כהן. הוא והמגאן CUP הגיעו לגמר
על קרמה ויום הולדת
תוואי הג'ימקאנה הפעם היה הדוק במיוחד, אספלט רחבת האמפי היה צבוע בעברו ושרידי הצבע לא תורמים לרמת האחיזה שממילא לא מרשימה. אם יש לך הרבה מומנט, זה הזמן להיות עדין עם הדוושה הימנית. לא מעט מתחרים הגיעו אל מדידות הזמנים, כאשר אל הגמר נכנסו רק חמישה מכל קטגוריה. רק שתבינו עד כמה קשה התחרות ועד כמה התוצאה תלויה בנהג (ובמזל) – ניסאן GTR, כמעט מכונית-על, לא הצליחה להתברג לגמר ההנעה הכפולה; מתחרים וותיקים וכשרוניים, כדוגמת עידן אברג'יל שזכה בשנה שעברה בכל מרוץ בקטגוריית ההנעה הקדמית, לא הצליחו להעפיל לגמר. השמועה מספרת שהקסדה כיסתה את הזקן המפואר של אברג'יל והורידה לו מהקרמה.
הקהל חייך, רק חבל שלא היה הרבה ממנו
אין אגו
שלושה מקצים לכל קטגוריה בגמר. המנצח מכל אחת מהן יעלה למקצה אלוף האלופים. אני ניגש לעמדת המזכירות בכדי לנתח טוב יותר את המתרחש. בעמדת הניהול וסביבתה אני פוגש פרצופים מוכרים: רז היימן, שקצרה היריעה מלספר על הישגיו בתחום המוטורי; שלומי שביב, מתחרה ותיק שבעקבות זה שאינו מצויד כרגע במכונית ספורטיבית, החליט לתרום להפקה ועטה על עצמו ווסט זוהר; ופטר גרין, גם הוא מתחרה ותיק שבדיוק כמו שביב, תורם הפעם להפקת האירוע ומזניק את המכוניות. אין אגו, יש רצון שהכל יצליח. תענוג.

גיא אמודי. המנצח בגמר ההנעה הקדמית
הנעה קדמית
אל הגמר הגיעו קובי כהן, מתחרה ותיק ובעל בית ספר לנהיגת מרוץ (קובי רייסינג). כהן חמוש ב'רכב העבודה' שלו, רנו מגאן קאפ. ניר מי פז, גם הוא מוותיקי הג'ימקאנות, שמגיע גם הוא עם מגאן קאפ. גיא אמודי, ניחשתם נכון, ותיק... הפעם מכוניתו היא מיני JCW. שני הנהגים הבאים חמושים במכוניות ישנות יחסית: האחת היא פולקסווגן קוראדו, מוגדשת ומושדרגת מתלים, של בחור בשם אורון סוריאנו. המכונית השנייה היא פיג'ו 306 שעברה שדרוג בסדנת G FORCE וקיבלה מגדש טורבו. לאורך הגמר עליונותו של אמודי והמיני לא הוטלה בספק, וזמנם הטוב ביותר היה 40.69 שניות. צמד המגאנים תפסו את המקום השני והשלישי – מי פז עם 41.08 שניות וקובי כהן עם 41.42 שניות. הקוראדו וה-306 השיגו זמן זהה של 41.81, והראו שגם הזקנות יכולות לתת פייט ראוי.

פיליפ רוזין. ל-306 שלו הזקנה שלו, יש גם טורבו

הנעה אחורית
שתי יפניות ושלוש גרמניות הגיעו לגמר. שרון ספיבק במאזדה מיאטה ודקל נער בהונדה S2000 משודרגות. שתי ב.מ.וו, האחת M3 E92 של פיליפ סאסי והשנייה היא Z3 של תומר אוואט. הגרמנייה השלישית שהגיעה לגמר זו פורשה בוקסטר עם מערכת פליטה בעלת צליל אלוהי, היא שייכת לגנאדי סורצאן. זוכרים את השליטה של אמודי בהנעה הקדמית? היא כאין וכאפס לעומת השליטה של דקל נער וה-S2000. נער, מתחרה צעיר, הראה לכולם פעם אחר פעם איך עושים זאת כמו שצריך, ועצר את השעון בתוצאה הטובה ביותר שנראתה ביום הזה: 39.19 שניות. אל המקום השני הגיעו סורצאן והפורשה עם תוצאה של 40.14 שניות. את המקום השלישי מאכלסת המיאטה של ספיבק עם תוצאה של 41.32 שניות. את המקום הרביעי תופסת ה-Z3 של אוואט, וזה בהחלט מרשים אם מכניסים למשוואה את יחס הספק/משקל, עם זמן של 43.62; ואת המקום הרביעי תופסת ה-M3 של סאסי, שדאג להעניק שואו לקהל על ידי היגויי יתר והעפת פילונים, אנחנו לא בטוחים אם התוצאה הטובה ביותר הייתה במקצה נקי מפילונים אך היא עומדת על 43.86 שניות.

דקל נער בתצוגת נהיגה משובחת | צילם: אלכס סלזניוב

הנעה כפולה
אודי אחת, ארבע סובארו. אל הגמר הגיעו חן לוי והאודי S1. שתי אימפרזות טורבו, האחת STI, שייכת לאלכס בובליל והשנייה WRX ששייכת לבחור חביב ששמו פנחס יריצובר. צמד מוגדשות נוסף הוא ה-B3 STI, האחת שייכת לאורון דהרי והשנייה לדודי איטח. חן לוי הפגין את עליונות הקידמה בשילוב יתרון הקוטן ועצר את השעון על 39.97 שניות, קוטף את המקום הראשון. דודי איטח סחט מה-B3 STI כל מה שהצליח והתוצאה הטובה ביותר שלו הספיקה למקום השני, 40.79 שניות. יריצובר, שכל כך רצה פודיום, שיפר בכל מקצה את התוצאה וזה הספיק לו למקום השלישי לאחר שעצר את השעון על 41.01 שניות. אלכס בובליל עצר את השעון על 42.15 שניות שהספיקו רק למקום הרביעי ואורן דהרי וה-B3 STI הגיעו למקום החמישי עם 42.47 שניות.
חן לוי עם ה-S1. ניצח את גמר ההנעה הכפולה

קטגורייה פתוחה
ארבע יפניות, גרמנייה אחת וכולן עם צמיגים דביקים במיוחד. שירן ששון הגיע עם מכוניתו, סובארו B3 STI שעברה טיפול בסדנת TIG, וערן גומר (הבעלים של סדנת TIG), מתחרה ותיק, עם מיצובישי איבו משודרגת הספק, מתלים ומה לא. מוטי נתן עם ניסאן 370Z משופרת בכבדות שעברה טיפול בסדנת TIG ו-JY רייסינג. המתחרה עם המכונית הישנה ביותר בגמר זה הוא ג'ון צ'יקו, מוותיקי ומעוטרי מרוצים אלו (וגם אחראי על האות j ב-JY רייסינג), הניסאן סילביה שלו (מאמצע שנות ה-90') היא אסופת חלקים מרשימה, החל מדיפרנציאל של קוסקו דרך טורבו של TOMEI ועד קוילאוברים, חיזוקי שלדה ומה לא. אחרון חביב זהו כפיר צלח שחמוש בב.מ.וו 135 לבנה. גם כאן יש שליטה ברורה של מתחרה אחד, והוא נהוג במרכבה העתיקה מכולן, שתוצאתה הטובה ביותר עמדה על 39.58 שניות. המקום השני שייך לשירן ששון ולסובארו שנראתה בבית בין הפילונים, כאשר הוא עצר את השעון על 39.89 שניות ורק שניהם היו היחידים שהצליחו לרדת במקצה זה מתחת ל-40 שניות. ערן גומר והאיבו מגיעים למקום השלישי בתוצאה של 40.37 שניות, כפיר צלח וה-135 במקום הרביעי עם 41 שניות בדיוק; ומוטי נתן הגיע חמישי עם 41.25 שניות. אגב המקצה יכול היה להיקרא 'מקצה יום הולדת' כי גם נתן וגם צ'יקו חגגו את יום הולדתם ביום זה.
ניסאן 370Z
מוטי נתן. הגיע למקום החמישי בקטגוריה הפתוחה עם ה-370Z המוגדשת
אלוף האלופים
חן לוי, גיא אמודי, דקל נער וג'ון צ'יקו. שלושה ירדו מ-40 שניות, הרביעי קרוב לשם ורק משתפר. חן לוי וה-S1 לא מצליחים לשחזר את היכולת ובשקלול ענישה עוצרים את השעון על 41.81 שניות. גיא אמודי והמיני עוצרים את השעון על 40.61 שניות, מהיר יותר מתוצאתו הטובה עד כה, כמו שהסקנו, אך זה עדיין לא מספיק. הקרב הגדול היה בין ג'ון צ'יקו ובין דקל נער. האחת מוגדשת על צמיגי סליקס, האחרת אטמוספרית על צמיגים פחות דביקים אך מתאימה יותר לתנאי המסלול. ג'ון צ'יקו, עוצר את השעון בזמן הטוב שלו להיום, 39.40 שניות. דקל נער, מצליח לקבוע זמן מהיר עוד יותר בפער קטן של פחות מעשירית השנייה עם 39.31 שניות. גם צ'יקו וגם נער סחטו מחיאות כפיים על המלחמה, על ההופעה ועל הספורטיביות.
אלוף האלופים
דקל נער. אלוף האלופים

בקטנה

בשנה שעברה היה זה ירון תייר, הבעלים של סדנת G FORCE ולמעשה גם הבעלים של ההונדה S2000 הכחולה, לזכות באלופים האלופים, עתה חברו הטוב עם אותה המכונית משחזר את ההישג.

חברת 'מרוצים' הצעירה, בראשותו של עופר שוורץ, לה מרוץ ג'ימקאנה זה הוא המרוץ הראשון, שמה למה למטרה לדאוג שכולם יהיו מרוצים. האמת, לפחות לפי מרוץ בודד זה, נראה שהם בהחלט מצליחים לעמוד במטרה. מילה טובה מגיעה גם למוטי נתן, שלמעשה היה המנוע מאחורי האירוע.


אתם מוזמנים להקליק כאן ולראות את גלריית התמונות, פרי מצלמתו של אלכס סלזנייב.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות