גרסה; רמת גימור: מיצובישי טרייטון, 2.4 ל' דיזל, הנעה כפולה, דקאר
מתחרים: איסוזו D-מקס, טויוטה היילקס, ניסאן נווארה, פולקסווגן אמארוק
מחיר גרסת מבחן: 245,000 שקלים
עיצוב ונראות
במבט ראשון הטרייטון נראה זהה לחלוטין להאנטר, אבל לא זה המצב. קווי העיצוב דומים, אבל לא חסרים מרכיבים חדשים, פנסים לדוגמא. ובעיקר: הטרייטון נראה חסון יותר ומעוגל פחות מההאנטר – והתוצאה מרשימה בהחלט. והתוצאה מרשימה גם אם הצבע האדום הבוהק והתוספות המצועצעות המקומיות קצת מטשטשים את הקווים המקוריים והנאים.
.JPG)
מבחן זה נעשה לדקאר – הגרסה/רמת הגימור הבכירה של טרייטון החדש של מיצובישי. לדקאר הנעה כפולה, תיבה אוטומטית, דיפרנציאל מרכזי (רק בגרסה זו) – ובעיקר: מנוע 2.4 ליטר המייצר 181 כ"ס (בניגוד ל-154 כ"ס בגרסאות האחרות). האבזור כולל בקרת אקלים, מצלמה אחורית, מנופי שליטה להילוכים מאחורי גלגל ההגה, חיישני גשם ותאורה וגם מערכת מולטימדיה מבוססת אנדרואיד שמספקת WiFi קבוע באמצעות SIM סלולארי.
פנים הרכב
בפנים מורגש שיפור משמעותי במראה ובתחושה ביחס לדגם הפורש. את המשטחים הישרים ברמות הגימור השונות בהאנטר החליפו כאלה מעוגלים יותר ונעימים למבט. משטחים אלה גם משתלבים היטב בעיצוב סביבת הנהג המבוסס על קשתות, הממשיך מצדו את העיצוב החיצוני של הטנדר. החומרים עדיין בסיסיים – זה טנדר עבודה המיוצר בתאילנד – אבל התוצאה הסופית עדכנית ונעימה מאוד לעין. גם האבזור השופע – הכולל כאמור בקרת אקלים, שליטה מההגה על מערכות, פקדים לשילוב הילוכים מאחורי ההגה – מוסיף מאוד לתחושה החיובית. תלונות? ההגה מתכוונן כעת גם לגובה וגם לעומק, אך לנהגים גבוהים הוא עדיין נמוך מדי.
.jpg)
נוחות נסיעה
למרות שהטרייטון נבחן ללא מטען, נוחות הנסיעה הייתה טובה, הן ביחס לטנדרים בכלל והן בהשוואה להאנטר בפרט. במהירות נמוכה קשיחות המתלים פוגמת יותר בנוחות הנסיעה, ואיכותה משתפרת ככל שהמהירות עולה. במיצובישי מספרים שהכיול החדש אמור לבטל את הפרשי הריסון בין בולמי הזעזועים בגלגלים הקדמיים ובין תנועת הסרן האחורי החי ופעולת קפיצי העלים. הכיול החדש אכן מורגש והתוצאה טובה. על הכביש המהיר גם בידוד הרעשים המשופר עושה את שלו והשיוט נינוח למדי.
התנהגות ובטיחות
הטיפול בהפרשי היכולת בין המתלים מלפנים ומאחור מביא עמו התנהגות כביש רהוטה וצפויה יותר, והטרייטון מפגין יכולת טובה בכביש. יכולת הספיגה במהירות חוקית מצוינת ורק נסיעה נמרצת מדי על כבישים גליים תחשוף ריסון חסר שיפגע בביטחון. ההאנטר מפגין, כמו כל בני מינו, רגישות להעברות משקל, אך בקרת היציבות היעילה מטפלת באלו היטב. ההגה קל מאוד והוא מדויק ומגיב בזריזות לפקודות היגוי. הבלמים יעילים וחזקים. בניסויי בלימה במהירות גבוהה הקדים ה-ABS לפעול – גם כאן כנהוג בז'אנר.
.jpg)
מנוע וביצועים
המנוע החדש, עם 181 כ"ס בגרסה זו, חזק מעט מקודמו (ב-3 כ"ס), אך המומנט גדול משמעותית: 43.8 קג"מ מול 35.7 קג"מ. ולא רק ביצועים; ה-2.4 ליטר החדש שקט מה-2.5 ליטר הקודם. עדיין ישנה השהיה קלה בזמן היציאה מהמקום, אבל לאחר מכן התאוצה טובה, אחידה ומרשימה.
העברות ההילוכים חלקות מאוד גם אם קצת איטיות. התיבה מציעה שליטה ידנית מלאה ומאפשרת למשוך את המנוע הזה לתוך הקו האדום למרות שאין בכך צורך אמיתי (ומעל 3500 סל"ד רעש המנוע הופך נוכח למדי). במצבה האוטומטי התיבה לא מהססת להוריד הילוך וגם שניים ובשילוב המנוע מצליחה לייצר ביצועים טובים מאוד. צריכת הדלק בסיום המבחן עמדה על 8.3 ק"מ לליטר.
שטח
יכולת השטח של ההאנטר הייתה משובחת והטרייטון לא נופל ממנו בתחום זה. זוויות המרכב טובות (למעט זווית הנטישה), המיגונים המורכבים בארץ יעילים (עם הסתייגות לגבי הדיפרנציאל האחורי הבולט והחשוף), הילוך הכוח התקצר ובעיקר ישנו כאן הסופר-סלקט הנפלא של מיצובישי.
.jpg)
ידית תיבת ההעברה כבר לא מבצבצת מתוך הקונסולה, בין השאר מכיוון שזו הוחלפה בבורר עגול ומודרני. כשהכביש נגמר הראה הטרייטון שבהנעה כפולה עם דיפרנציאל מרכזי נעול היכולת שלו להתקדם בשטח טכני היא מצוינת; עם דיפרנציאל אחורי נעול היא פשוט מעולה.
סיכום ותמורה
עם עיצוב דומה וממדים זהים, האם הטרייטון הוא דגם חדש לחלוטין או שיפור של ההאנטר? זה נושא מעניין לדיון, אך חשוב יותר כאן הוא סיכום השיפורים שעבר הטנדר החדש של מיצובישי והאופן בו נעשו.
מיצובישי טרייטון פותר את הבעיות העיקריות שהיו להאנטר – תא נוסעים, צריכת דלק, נוחות – ומשפר את היתרונות שהיו לטנדר הקודם ביכולת שטח ובעיצוב. עם זאת, המחיר הנדרש עבור הגרסה הבכירה הוא כמעט רבע מיליון שקל, ותג מחיר זה ישאיר את הכלי הוורסטילי והמרשים הזה מחוץ להישג ידם של רבים.
לכתבה זו התפרסמו תגובות
תגובה חדשה