קיה ספורטאז' מול סובארו XV מול סקודה יטי: מבחן דרכים השוואתי - אוטו

קיה ספורטאז' מול סובארו XV מול סקודה יטי: מבחן דרכים השוואתי

כלי הפנאי בעלי הדימוי היוקרתי יורדים אל העם, ואחרי שעשו חיסול ממוקד לקטגורית ה"מנהלים", הם מפנים עכשיו כוונות למכונית המשפחתית

בצהרי היום, כאשר מצאתי עצמי מטפס על סלע גבוה כשלכיווני שועט פר חום (או שור; לא בדקתי עד הסוף), הבנתי שהסדין האדום נפרש עוד בשעות הלילה הקטנות; גיא הודיע שלא יגיע לצילומים. בלי גיא יהיה בלגן, חשבתי ולא טעיתי.

כמה שעות אחרי הייתי חלק משיירת כלי פנאי תמימים ונטולי יומרות שמעולם לא דמיינו שירדו מהכביש. השיירה נעה בזהירות בין סלעים ובין קוצים, וניסתה לטפס במעלות דלי האחיזה של כתף הגלבוע. אנחנו, מאחורי ההגה, ניסינו למצוא תנופה שתאפשר לעלות מבלי לשבור משהו.

סקודה יטי סבסב גלגלים קדמיים וחיפש אחיזה כשהוא נאבק בהעברת הכוח החדה מדי של התיבה; קיה ספורטאז' שמר על פאסון ועל אשליית השטח שהוא אוהב לייצר, כשהוא מניף גלגל אחורי באוויר ומנסה שלא לפגוע באבנים שאיימו על בטנו הרכה והנמוכה; סובארו XV, עם הנעה כפולה ומרווח גחון עדיף, חייך. העליונות שלו כאן הייתה צפויה בדיוק כמו כל דבר אחר שקרה במהלך היום.

כאשר אביבי הסביר בבוקר שהוא "לא מתכוון לרדת ליותר מכורכר מפולס" עם שיירה שלרובה הנעה קדמית, היינו צריכים לדאוג. זה נשמע הגיוני מדי, ולכן כצפוי הגענו לכאן. הוא כמובן טען שהתכוון לשביל אחר, שמגיע למקום אחר. אבל השביל הזה נגמר כאן, לא הרחק מהפר הזועם (ואולי זו הייתה פרה) ולא קרוב לדרך שחוזרת לציביליזציה. אז יצאנו לסלול ביער שביל חדש, וכדי שלא להתרשל חזרנו על המלאכה בכיוון ההפוך.

בחיפוש אחר היציאה גם גילינו שפר שהופיע במערכה הראשונה חוסם את הדרך באחרונה. איך מזיזים פר מהשביל? בזהירות, אני חושב.
ההתחלה
הצורך במבחן הזה החל להיווצר כאשר קיה, בתחילת 2015, החליטה להוסיף שמן למדורת הפנאי ולשלוף ספורטאז' 1.6 ליטר עם 133 כ"ס – ובמחיר כמעט משפחתי: 135,000 שקלים. החיבה שרוכש עם ישראל לתחום הפנאי קיבלה דחיפה צרכנית משכנעת דרך מחיר מושך. בנוסף, השכילה קיה לשמור על רמת ציוד סבירה והופעה נאה, מודעת היטב לסיבות חשובות מאוד ברכישת כלים כאלה.
לייעוץ חינם עם מומחי אוטו על כל הדגמים חייג ל-3262* או לחץ כאן
ובעוד שאר המתחרים משפשפים עיניים, הגיבה סקודה מהר. רכב הפנאי שלה, ייטי הוותיק – עם מנוע 1.2 ליטר מוגדש ו-105 כ"ס – הוצע במחיר דומה, אך עם וויתור מסוים על אבזור. ואז, אנחנו, נזכרנו שסובארו הקטנה הייתה שם קודם. כבר לפני שנה הציעה סובארו את XV עם מתכון דומה: 1.6 ליטר ו-114 כ"ס, תיבה אוטומטית ומחיר כמעט משפחתי. ול-XV יש יתרון, כפול: הנעה כפולה קבועה, ובמחיר 138,000 שקלים הוא הרכב כפול ההנעה האוטומטי הזול בארץ.

הביקוש הגדול לרכבי הפנאי האלה, שבא (ובצדק) גם על חשבון רכבי הפנאי החדשים מהזן הקטן, אמר, מראש, כי יהיה זה אחד המבחנים המסקרנים שאנו עורכים.
קיה הביאה, עם תג מחיר משפחתי, את רכב הפנאי הקומפקטי שלה לצמרת המכירות. סקודה הגיבה עם גרסה מופחתת אבזור במחיר דומה; סובארו מציעה באותה רמת מחיר גם הנעה כפולה
מפגשים
כבר במפגש הראשון עם רכבי הפנאי האלה, יום קודם, היה ברור כי בכל מה שקשור לעיצוב ולהופעה, הספורטאז' פוגע היטב במטרה. העיצוב שיצר הצוות של פיטר שרייר על הפלטפורמה המשותפת עם יונדאי iX35 יוצר עיצוב מובחן של רכב פנאי ומוסיף לא מעט אלגנטיות וגם שמץ יוקרה. הספורטאז' כבר אינו צעיר אבל הוא עדיין ממוקד.

ייטי מבית סקודה נראה יותר מיוחד, אבל עיצובו רחוק יותר מזה של רכב פנאי במובן המקובל. מתיחת הפנים המהותית שעבר לפני שנתיים הביאה קווים אופקיים לחרטום, והפכה את פרצופו למודרני יותר אך מקורי פחות. עם זאת יש בהופעה שלו הומור ומרכיבים יוצאי דופן כמו הקורה המרכזית העבה או המגינים הדקורטיביים. השפם של סקודה משתלב היטב במראה הקטן-גדול-צעיר-מבוגר שנוצר. אבל המבנה הקובייתי, הנוטה קצת למסחריות, פחות אופייני למגדר והוא גם נראה קטן יותר. לא רק נראה: ייטי קצר בכ-22 ס"מ מהשני המשתתפים האחרים.
ה-XV מתקשה להסתיר את העובדה שמתחת לצבעי המלחמה מסתתרת גרסת חמש דלתות לאימפרזה. העובדה שסובארו עטפה אותו בשפע חצאיות וחיפויים שחורים, יחד עם ספוילרים בולטים, חישוקי "17 ספורטיביים וצבע כתום שזועק למרחק, גורמת לו להיראות כמו מכונית שיצאה מסדנת שיפורים. ה-XV נראה כמי שהתחיל את דרכו כסטיישן תמים ולא החליט אם הוא רוצה להיות ספורט או פנאי, או שניהם. יש במראה שלו משהו שמתאים יותר לצעירים, אבל העיצוב פחות מגובש.

שלושת הכלים אינם צעירים וכל אחד מהם כבר זכה לככב בטבלת המכירות עם מבצעים וגרסאות מוזלות. הייטי הוצג ב-2009 ועבר מתיחת פנים מהותית ב-2013 ועימה פוצל המבחר לגרסאות רגילות ולאאוטדור, בעלת המראה "השטחי" יותר, וזו גם מגיעה אלינו. הספורטאז' הושק כבר ב-2010 ולפני שנה עבר מתיחת פנים ראשונה ומינורית, ועימה קיבלנו את אורבן 2.0 ליטר ששבר בזמנו את השוק. דווקא ה-XV, למרות אותו עיצוב מוכר, הוא הרכב החדש בחבורה; דגם זה הוצג ב-2011.
לסובארו XV, כפול ההנעה היחיד כאן, הופעה פחות "ג'יפית", למרות עיצוב מוחצן וצבע זוהר; סקודה ייטי מביא עיצוב מקורי ושונה אך הקווים הרבועים מזכירים קצת מסחריות; לקיה ספורטאז' העיצוב העדכני והנאה ביותר, ומבנה המגלם במלואו את מושג "רכב הפנאי".
רגעים פנימיים
פנאי הוא לא רק עניין של פוזה חיצונית אלא גם של הופעה פנימית ובעיקר של תנוחת נהיגה, אנחנו נזכרים ביציאה מתחנת הדלק בכביש 6. גם כאן הספורטאז' לוקח את מרב הנקודות, בזכות תנוחת הנהיגה הגבוהה, מושב נוקשה-אך-סביר ותחושה שהכל משתלב היטב עם סביבת נהג ש"מדברת" שטח.

בייטי התחושה היא של ישיבה גבוהה ברכב נמוך; התנוחה סבירה, והמושב הוא הנוח בחבורה. האווירה בתוך הייטי פחות מוגדרת והתחושה המתקבלת שהוא קצת גבוה וצר. כאשר בעצירה הבאה אני עובר לסובארו, מסתבר שדווקא ברכב עם יכולת שטח מובנית, התחושה היא כמו במכונית רגילה. המושבים כאן נוחים אך רכים.

המושב האחורי בסקודה מעט קצר, אך המרחב טוב וניתן לכוון את המשענות. חבל רק שמנהרת גל ההינע גוזלת מרחב. זה בדיוק המקום לציין שייטי הוא היחיד בחבורה עם שלוחת מיזוג לאחור. בספורטאז' מרחב הפנים מעט עדיף אך המשענת לא נוחה. ל-XV המושב האחורי הנוח ביותר, אבל גם שם מפריעה אותה בליטה (גדולה) של מנהרת גל ההינע.
לספורטאז' תא המטען השימושי ביותר. בייטי משדר הגימור בתא המטען תחושה של איכות והוא כולל רשתות לקיבוע החפצים. תא המטען בסובארו נראה מעט קטן ובעל כיסוי פשוט מדי. למרות הפער על הנייר – 565, 405 ו-380 ליטר בהתאמה – ההבדל בפועל אינו נראה מהותי.

הספורטאז' מצויד באופן נכון. אמנם, רשימת האבזור מבהירה כי מדובר ב"גרסת תקציב", אך בחירת אבזור נכונה מונעת תחושה כי מדובר במשהו דל. חומרי הדיפון פחות איכותיים מאשר אלה בסקודה עם הגימור הגרמני, וחלק מהמתגים נראים מיושנים, אבל משהו כאן מתכתב נכון עם היומרה. הייטי מציג סביבת נהג נאה למראה ועשירה באבזור – אך יש לקחת בחשבון שבמכונית ההדגמה היו בקרות אקלים ושיוט וגם חיישנים שאינם מגיעים ברמת הגימור "אמבישן" הבסיסית. ה-XV נראה פשוט מדי ולא מזמין, ומערכת המולטימדיה המקומית אינה תורמת. עם זאת, הגוון הבהיר בתא הנוסעים בהחלט מוסיף.
סובארו XV נראה מבפנים פשוט מדי, לא מזמין במיוחד, ותנוחת הישיבה של מכונית רגילה; לסקודה ייטי איכות הפנים העדיפה ואבזור עשיר (חלקו בתוספת תשלום); גם בפנים, קיה הספוראז' הוא "הכי רכב פנאי", בעיקר בזכות תנוחת הנהיגה הגבוהה, אך גם תודות למבנה תא הנוסעים ותא המטען הגדול.
נוסעים
היום הראשון מוקדש לכבישים. הרבה כבישים. העליות הארוכות בין הגלבוע לרמת הגולן מאשרות את חשדותינו. למרות מיעוט הסוסים אך בזכות זמינות הכוח ושפע ההילוכים, הייטי הוא הזריז בחבורה, גם אם על הנייר לספורטאז' נתוני האצה עדיפים ל-100 קמ"ש (11.1 ש' מול 12 ש'). ה-XV הוא בברור האיטי בחבורה (13.8 ש'), אבל אלו לא רק הביצועים הזריזים עצמם; זו גם התחושה שהוא נמרץ וקליל ואין צורך לאמץ אותו. כבר כתבנו לא פעם על היכולת המפתיעה של שילוב מנוע ה-1.2 ל' המוגדש והתיבה הדו-מצמדית עם שבעת ההילוכים.

הספורטאז' מפתיע כבר ברגע הראשון ביכולתו הנאה. גם כאן התחושה נמרצת, ובמבחני ההאצות הוא לא היה איטי באופן משמעותי מהייטי. אבל ההבדל הוא בדרך, ודווקא בשיוט נינוח הספורטאז' אינו מספק תחושה כזו, והמנוע וההילוכים עסוקים כל הזמן. קל להגיע איתו למהירויות גבוהות אבל קשה לשמור עליהן; בכל האצה קלה נדרשת הורדת הילוך ועם הסל"ד העולה מתווספים גם רעשי מנוע.

ה-XV איטי יותר בברור. אבל לא רק היכולת עצמה מפריעה, אלא גם הדרך בה הוא מבטא אותה. כדי להאיץ, התיבה הרציפה מציבה את המנוע לא פעם בסל"ד גבוה ורועש, והתגובות למצערת אינן מהירות או חדות. העליות חושפות את התחושה המאומצת ואת פער הביצועים. בעליות, תחת עומס, עברה התיבה לעיתים למצב "עצל" בו אינה מאפשרת לעבור את ה-4000 סל"ד. חסרונו של תפעול ידני מאוד בלט כאן, דווקא בגלל שהיה כל כך נחוץ.
הביצועים של סובארו XV הם הפחות טובים בהשוואה לשניים האחרים, ותחת עומס מורגש מחסור בכוח; סקודה ייטי מביא ביצועים טובים ומרשים בפעולה נינוחה; לקיה ספורטאז' ביצועים טובים והוא זריז למדי אבל לא נינוח.
רגע מחשבים
הפסקת צהריים בצומת צמח אפשרה להתחיל ולחשב את צריכת הדלק. חטיבת הכוח הגרמנית ברכב הפנאי הצ'כי היא הטובה ביותר מבחינה זו. יתרונו של הייטי לאורך המבחן היה דווקא בשיוט, שם רשם בין 13 ל-14 ק"מ לליטר ללא בעיות. ה-XV בהשוואה לא היה רחוק ונע על הטווח שבין 12 ל-13 ק"מ לליטר. הספורטאז' אכזב עם 10 עד 11.3 ק"מ לליטר.

בקטעים המאומצים הצטמצמו הפערים בין הסקודה, שירד ל-8.4 ק"מ/ל', לבין הסובארו (8.3 ק"מ/ל'). הספורטאז' צרך בתנאים הללו 7.2 ק"מ/ל'. ממוצע היום הראשון והמייצג יותר עמד על 10 ק"מ/ל' לייטי, 9.5 ל-XV, ו-8.1 ק"מ/ל' מאכזבים לספורטאז'.
צריכת הדלק של סובארו XV טובה למדי; לסקודה ייטי צריכת הדלק הטובה ביותר, עם יתרון קטן על XV; קיה ספורטאז' צורך יותר דלק מהאחרים, ובתחום זה מאכזב למדי.
יורדים מהרמה
האופי הנמרץ של הייטי המשיך איתנו גם בפניות. המידות הקטנות יותר והתגובה הנחושה להפניית ההגה יצרו רושם טמפרמנטי ודינאמי לעומת האחרים. הייטי הרגיש כמעט ספורטיבי לידם, ועל ההגה נטול התקשורת ניתן היה לסלוח.

לספורטאז' התנהגות ברורה ובטוחה, אך מעט מסורבלת, ללא השראה או הנאה מיוחדת. הוא עושה מה שצריך, לא פחות – אבל גם לא יותר. ושוב, ה-XV מצליח להיות שונה. התחושה היא של רכב רך, כזה הרוכן בכל פנייה ומייצר מבחני אומץ לנהג. אלה מודגשים בירידות, בשל התיבה הרציפה וההגה הקל מדי. עם יללות צמיגים ותת היגוי בולט הוא מרתיע בשלב הראשון, אבל מי שילמד אותו, ילחץ על המצערת וישחק, יגלה שאפילו עם המנוע החלש ניתן לקבל התנהגות מהנה בזכות ההנעה הכפולה. חבל שהבלמים סבלו מאבדן יכולת במאמץ.
לסובארו XV מאפיינים דינמיים שאינם מתעלים, אבל התוצאה הסופית יכולה להיות מהנה; סקודה ייטי מציע ניהוג חד יחסית לאחרים, ולמרות ההגה הוא יכול להנות בנהיגה; קיה ספורטאז' מתנהל בכביש המפותל באופן בטוח, אך הוא מסורבל לתחושה.
מתנהלים בכביש
הרכות המאפיינת את הסובארו מעניקה יתרון של ממש בתחום נוחות הנסיעה, וה-XV הוא הרכב הנוח ביותר בעיר וגם מחוצה לה. הבעיה היא שלא תמיד שמים לב לזה בגלל רעשי המתלים והכביש. הייטי רגוע יותר מבחינת רעשים, ומעדיף את הכבישים הבין עירוניים, שם הוא מתקרב ליכולת הספיגה של ה-XV, ועדיין הוא פחות טוב על שיבושים גדולים. בעיר הוא נוקשה מדי, מה שגורם לו לאבד את המקום השני לספורטאז', שמציע תחושה מוצקה וספיגה בינונית בעיר ומחוץ לה.
סובארו XV מעניק את נוחות הנסיעה הטובה ביותר, בעיר ומחוצה לה; סקודה ייטי טוב למדי מחוץ לעיר, נוקשה מדי בתוכה; קיה ספורטאז' מציע נוחות סבירה בתוך העיר ובכביש הבין עירוני.
עוד יום
ואז הגיעו היום השני וניצן שלקחו אותנו לשדות. כאן מהר מאוד התבררה העליונות הצפויה של הסובארו. זו לא רק היכולת של ההנעה הכפולה, שמאפשרת להתאמץ פחות היכן שהאחרים מחפשים אחיזה, אלא גם הנוחות והטיפול הנעים ברב המפגעים והאבנים. לפעמים ה-XV מייצר צליל חבטה, באדיבות המתלה האחורי, אך אין צורך לדאוג, ולדרמה הזו אין ביטוי מעשי.

אבל לא הכל טוב. למרות השם 'לינאטרוניק', תיבת ההילוכים מעבירה לעיתים את הכוח באופן לא ליניארי; רגע אחד אין כוח, ורגע אחד הוא יותר מדי. תכונה זו מפריעה גם בעיר, אבל בשטח היא בולטת ביותר במצבים שדורשים מינון כוח עדין, מבלי "לשבור" אחיזה; בזינוקים בעלייה תלולה היא גם יכולה להידרדר לאחור. זה עדיין טוב מאשר בסקודה, שהעברת הכוח העצבנית שלה, שתורמת לתחושה הנמרצת בכביש, גורמת לה לא פעם לאבד אחיזה ולפרפר בזינוקים ושיפועים.
בשביל הבא בו אנחנו הולכים קצת לאיבוד (לפני שהלכנו הרבה...), ברור שהספורטאז' מעניק תחושה מאסיבית וחסונה ממה שיש לייטי להציע. הוא יודע לבצע את ההצגה, בייחוד על שבילים טובים, והתיבה הרגועה מסייעת. הייטי, כמו בעיר, מרגיש יותר עסוק על המתלים וקצת שברירי. לכן היה מפתיע לגלות שלא פעם הוא עבר על מכשולים ללא מגע, כאלה שהספורטאז' חיכך עליהם את גחונו.
סובארו XV, עם הנעה כפולה ומתלים מתאימים, הוא בעל יכולת השטח הטובה ביותר, אך זו נפגמת בגלל פעולת המנוע/תיבה וזווית גישה לא טובה; סקודה ייטי מציע יכולת סבירה בשביל אך פעולת המתלים בולטת מדי והעברת הכח חדה מדי; קיה ספורטאז' מציע יכולת סבירה בשביל ומגבה אותה בתחושה של רכב חסון, אך גחונו נמוך יחסית.
סוף טוב
שום דבר לא מושלם בחיים, ובטח שלא בכלי "תקציב" כמו אלו שבחנו הפעם. הם מצליחים להפתיע במקומות מסוימים ולאכזב באחרים. במובנים רבים הספורטאז' מנצח במבחן כי הוא ההרמוני ביותר. הוא אינו מסיים את המבחן עם מדליות רבות על החזה, אבל גם אין לו חסרונות גדולים. חטיבת הכוח שלו, הגם שמייצרת תחושה מאומצת ואינה חסכונית, מפתיעה לטובה ועושה את העבודה. אבל נראה שיתרונו הגדול קשור לכך שהוא נראה – וגם יוצר הרגשה מבחוץ וממושב הנהג – כמו רכב פנאי, בדיוק מהסוג שמצפים לו. זו לא ואריאציה מעניינת על נושא, זה אינו רכב משפחתי שהוגבה; זה הדבר האמיתי.

מבחינות רבות הייטי הוא הפתעת המבחן. מקצה השיפורים היטיב עימו בכמה תחומים, בהם נוחות הנסיעה. הייטי מציע ביצועים וצריכת דלק טובים ותחושה דינאמית וקלילה מהאחרים, ואלה מוצאים ביטוי בעיקר בכביש. עם המבנה השימושי שלו הוא כנראה הבחירה ההגיונית כאן, אך התחושה היא שהוא קצת יותר מדי קטן וקצת פחות מדי פנאי.
ה-XV הוא אגוז קשה יותר לסיכום, עם יותר מגרעות בולטות מול יתרונות ברורים. עבור מי שרוצה לרדת קצת לשטח, זה הרכב המנצח. והוא עושה זאת באופן נעים, ומביא אתו סוג של אופי שלא פעם חסר בכלים של ימינו.

הבעיה היא שרוב הלקוחות רוצים את האשליה, וה-XV נכשל כאן. מאחורי ההגה הוא משדר תחושה של מכונית משפחתית, כזאת שהיא אפילו קצת פשוטה ומיושנת. וזה, כמו חטיבת הכוח הלא נינוחה, קצת מעצבן ודוחק אותו לנישת חובבי סובארו אדוקים, או גזרת אלו שקונים "ג'יפ" מתוך כוונה לטייל קצת בשטח. מוזרים שכמותם.
סובארו XV כפול ההנעה הוא הטוב ביותר בשטח מבין השלושה, נוחות הנסיעה בו עדיפה על זו של האחרים, אך פעולת המנוע/הילוכים פוגמת ביכולת. העיצוב החיצוני דומה מדי לשל רכב רגיל, והפנים פשוט – וזה נושא בעייתי במיוחד ברכב פנאי.
סקודה ייטי מביא עמו פעולת מנוע/הילוכים נמרצת ביכולת ונינוחה באופייה, יחד עם צריכת דלק טובה מאוד. היכולת הדינמית שלו טובה מכולם אבל נוחות הנסיעה היא הפחות טובה כאן. המבנה שלו יעיל אבל ייטי אינו מרווח מספיק ועיצובו יותר פרקטי ממושך.
קיה ספורטאז' עושה הכל באופן סביר וגם קצת יותר, ואינו נכשל בדבר. אבל בעיקר, המבנה והעיצוב שלו הם הביטוי המלא והשלם ביותר כאן למושג "רכב פנאי" – ובסופו של דבר הוא המנצח בעימות משולש זה: רכב פנאי, כמו שצריך.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות