מאז השקת הגטס בתחילת שנות ה-2000, הפכה הסופרמיני הקוריאנית לאחד הקלפים החזקים של היצרן באירופה – וגם אצלנו. בישראל היא הייתה רבת המכר בתחומה, וגם היורשת, יונדאי i20, כבשה אט אט את המקום הזה. לכן כאשר מושק דור חדש לסופרמיני של יונדאי, עם צמיחה ברורה במידות והבטחה לשיפור משמעותי, סקרנותנו מתעוררת.
עיצוב ונראות
כבר במבט ראשון ברור שהמכונית החדשה אכן גדולה משמעותית מקודמתה. היונדאי החדשה מסוגננת יותר ונראית טוב יותר על הכביש מאשר בתמונות. העיצוב מאמץ פרטים רבים מ-i30 אך משלב אותם באופן יותר מעודן ופחות מאומץ. החרטום מזכיר במשהו את האלגנטיות של פיג'ו משנות התשעים ואילו האחוריים, במיוחד בגלל יחידות התאורה, אומרים i30. אבל כנראה שהדבר הבולט הוא הקורה האחורית השחורה, שמעניקה תחושה קלילה וספורטיבית יותר למכונית שגדלה. ברור גם שהמכונית נראית טוב יותר בצבעים חזקים כמו אדום וברונזה.
צילום: אלי שאולי, יצרן
הרבה יותר מסוגננת
מבפנים
ממושב הנהג יוצרת ה-i20 החדשה תחושה שהיא גדולה בחצי מידה מהמקובל בקטגוריה. וגם כאן, בסביבת הנהג, יש קווים ופרטים שהיכרנו ב-i30 אך מוגשים באופן "רגוע" יותר.
ביונדאי ניסו ליצור משהו שהוא גם מקורי, עם אלמנט הטרפז האופייני להם, וגם קלאסי – ודי הצליחו. איכות הפלסטיק נאותה וכך גם המרקם, וגם אם זה לא ברמה הגבוהה ביותר בקבוצה – זה בהחלט טוב. כמו ב-i10 גם כאן ניתן לקבל שילובי צבעים בסביבת הנהג ובריפוד. ואולם למעט הגוון החום שבהחלט תורם, שאר הגוונים חיוורים או קודרים מדי.

הנדסת האנוש טובה למדי, והמכוניות בהן נהגנו צוידו במפתח חכם ולחצן התנעה. על רקע זה קצת מוזר לגלות היעדר צג מולטימדיה גדול. ביונדאי יציעו זאת בעתיד, אבל ברוב המכונית יסתפקו במנשא עם חיבור לטלפון החכם "כי זה מה שהלקוחות אוהבים". התצוגה מהמצלמה האחורית מוצגת על המראה.

קל לקבוע תנוחת נהיגה טובה, אבל המושבים מעט נוקשים ומעייפים לאורך זמן. המרחב הטוב מאחור רומז שייתכן ויש אמת בטענת יונדאי שזו המכונית המרווחת בקטגוריה, עם תא המטען הגדול בחבורה.
צילום: אלי שאולי, יצרן
האחוריים אומרים יונדאי i30
ביצועים
יחידת ההנעה העיקרית, מבחינתנו, מזכירה מאוד את זו של הדגם הקודם – מנוע 1.4 ל', 100 כ"ס, שמשודך לתיבה אוטומטית עם 4 הילוכים. בספרד יכולנו לדגום את המנוע הזה רק עם תיבה ידנית בת שישה הילוכים. למרות הנתונים הדומים, ביונדאי מגדירים אותו כמנוע חדש והוא קל וקומפקטי יותר.

ההתחלה מבטיחה והמנוע מתעורר בשקט מופתי, ובחניה קשה בכלל להרגיש שהוא עובד. גם פעולת התיבה מדויקת וקלילה ואפילו היציאה הראשונית מהמקום טובה. אלא שבהמשך הדרך ועם עליית המהירות, המנוע הרבה פחות מרשים. רחוק מלהיות נמרץ, ומסתפק בביצועים סבירים. הגמישות סבירה, אך המנוע הקוריאני מרגישה רדום ובאף שלב, כולל בסל"ד גבוה, לא "מתעורר" או מרגיש חזק.

התנהגות
אין ספק שהיכולת הדינמית של ה-i20 החדשה מגובשת משמעותית מזו של קודמתה. ההגה אמנם קל מדי ואינו מעביר מידע לידי הנהג, אבל המכונית מגיבה היטב להפנייתו, משנה כיוון באופן מדויק והתחושה המתקבלת היא של מכונית בטוחה בפניות ומאוד יציבה. גם הבלמים מעניקים תחושת ביטחון רבה.
צילום: אלי שאולי, יצרן
תגיע אלינו עם מנוע בנזין בנפח 1.4 ליטר ותיבה אוטומטית עם ארבעה הילוכים
סעיף נוחות הנסיעה קצת יותר מורכב. על כבישי האריחים העירוניים בספרד הפתיעה המכונית בכושר הספיגה, אך כשהמהירות עלתה חיבורי כביש ובורות הורגשו מדי ויצרו תחושה פחות בוגרת.

סיכום
הסופרמיני החדשה של יונדאי מדגימה שוב את גרף השיפור הרציף שמציג היצרן מהשקה להשקה. זו מכונית טובה בהרבה מקודמתה, והחדשות הטובות הן המראה המעניין, המרחב ותחושת הגודל – וגם האיכות המשופרת. מצד שני יש עוד מה לשפר, בעיקר מבחינת הביצועים (וזה עוד לפני שנהגנו בגרסה האוטומטית, שמסתפקת בארבעה הילוכים). כרגיל במכוניות קטנות, למחיר תפקיד חשוב: יש להניח שלמרות השיפור ודיבורי היבואן על התייקרות, הוא יישאר תחרותי, ויונדאי i20 החדשה תמשיך להיות שחקן משמעותי בארץ.
צילום: אלי שאולי, יצרן