עוד לפני ניתוח המכונית, כמוצר, אי אפשר להתעלם מהעובדה ששיווקית זה אחד הדגמים הכי "נכונים" בתקופה הזו של מרצדס. תקופה בה היא עוברת תהליך של הצערה – בו לראשונה יש לה דגמים וגרסאות הפונות גם לקהל צעיר יותר ועשיר פחות.
ומי שנושאת על גבה את הרנסנס היא הפלטפורמה הקומפקטית של היצרן. אותה פלטפורמה המשמשת את ה-A קלאס, ה-B קלאס וה-CLA. עתה מצטרף להיצע גם "ג'יפון" (מרצדס GLA כמובן), הנושא בשמו את האות המחייבת "G", האמורה לשאת ניחוחות של יכולת שטח וקשיחות עוד מימי ה-G-וואגון. בזכותו אמורה הפלטפורמה הזו להרים את שולי שמלותיה, ולהניף רגל נעולה בנעלי גולדה קשוחות אל העולם המרתק שמחוץ לאספלט.

GLA200 אורבן
גם אם ה-GLA לא נראית מאוד "ג'יפ", הרי שהמעצב עשה, לטעמי, עבודה מצוינת. היא משלבת את המראה המותגי החדש – והאגרסיבי – של מרצדס, יחד עם מכסה מנוע ארוך וקבינה המשוכה לאחור – בפרופורציות כמעט רודסטריות. המותניים רחבים מאד מאחור, וקווי הצד המובלטים יוצרים תחושת כוח ודינאמיות גם כשהאוטו נייח. יש בנוסף את כל ה"דקורציה" המתחייבת: נגיעות בוהקות דמויות מיגון בפגוש הקדמי והאחורי, חצאיות צד מעובות ופסי מטען מוכספים. כך שהמסר בהחלט עובר, והוא נכון וקולע למטרה.
צילום: מערכת אוטו
מכסה המנוע ארוך והקבינה משוכה לאחור יוצרים פרופורציות כמעט רודסטריות

עיצוב סביבת הנהג והנוסעים גם הוא "מרצדסי" אופייני מהדור האחרון. בולט בה מסך מולטימדיה הצף מעל לדשבורד וחמשת פתחי האיוורור העגולים, לא רק יעילים, אלא גם קורצים למרצדסים של שנות ה-70'. לוח המחוונים וצג-המידע שבמרכזו עתירי מידע ונוחים לקריאה. גלגל ההגה השמנמן מאכלס את הכפתוריאדה המקובלת ובקרת השיוט מופעלת, כרגיל במרצדס, דרך מנוף קטן מתחת למנוף המאותת. אותו מנוף, אגב, מרגיש פריך, ויחד עם חלקי פלסטיק דקים ופשוטים בסביבת הנהג, שגם קרקשו מדי פעם, יצר את הרושם שחסכו עלינו הפעם. וזה לא לעניין באוטו כזה. בתחום הבטיחות אציין את ההתרעה על התנגשות ושבע כריות אוויר. יש מצלמת רוורס עם פסי הכוונה וגם בלם חניה חשמלי המשחרר עצמו אוטומטית בתחילת נסיעה.

הישיבה מאחורי גלגל ההגה עמוקה ונמוכה – בוודאי ביחס לז'אנר הג'יפונים. מכסה המנוע, על בליטות הכוח שלו, נמצא כמעט בגובה העיניים והתחושה היא יותר של מכונית כביש ספורטיבית מאשר עז הרים. המושבים עצמם מרווחים מאוד, ומקנים תמיכה טובה בבסיסם ומעט פחות טובה במשענת.

הכניסה למושבים האחוריים צרה יחסית ובעיקר נמוכה. משהתיישבתם, תגלו מרווח מוגבל לראש (גם בשל גג השמש) ולרגליים (אפילו כשהמושב הקדמי מכוון לנהג ממוצע), בסיס קצר שלא תומך יפה בירכיים אבל משענת נדיבה. מנהרת ההינע – אפילו שהגרסה שלנו היא בעלת הנעה קדמית בלבד – גונבת עוד קצת מקום מהמרווח המצומצם גם כך.
צילום: מערכת אוטו
מסך המולטימדיה בולט בראש הדשבורד

עוד קצת אחורה תגלו תא מטען בנפח 421 ליטר, אוזני קשירה, שקע מתח ותאי אחסון נוספים. רצפת תא המטען נמוכה יותר מהשפה – והרצפה שלו קשיחה ומצופה שטיח – מצוין. בתחום המכאני מצוידת הגרסה הזו במנוע 1.6 ליטר טורבו המפיק 156 כ"ס ב-5,300 סל"ד ו-25 קג"מ מ-1,250 סל"ד. העברת הכוח נעשית על ידי תיבה רובוטית דו-מצמדית עם שבעה הילוכים, וזו מניעה את הגלגלים הקדמיים בלבד (קיימת גרסת הנעה כפולה).

חשוב לציין כי המפרט ה"סדרתי" יהיה מעט עשיר יותר משל רכב ההדגמה, ויכלול בקרת אקלים מפוצלת עם יחידת שליטה אחורית, דלת תא מטען חשמלית ושמשות כהות בחלק האחורי של הרכב. כל זה במחיר, יקר למדי, של 275,000 שקלים (גם מחיר הגרסה הפחות מאובזרת, 250,000 שקלים, גבוה יחסית).

נסיעה
בעיר ומחוצה לה ה-GLA נוחה למדי, סופגת באופן סביר את תחלואי הכביש כל זמן שאלו לא מוגזמים, ושומרת על הנוסעים בה מרוצים וקרירים מהמזגן. לגלגלים הגדולים ולצמיגים השמנמנים שעליהם יש תרומה רבה לעניין, כמו גם ל-NVH שהוא ברובו טוב מאד. כאן אני חייב להסתייג מרעשי רוח נוכחים מאד מקורות A כבר ממהירות של כ-100 קמ"ש, ואלו הולכים ומתגברים לרמה לא סבירה – בטח במכונית כזו – מ-120 קמ"ש וצפונה.
צילום: מערכת אוטו
נוחות הנסיעה בשבילים לא רעה

התגובה הראשונית של המנוע טובה, כמקובל במנועי טורבו, אך מעבר לכך מורגש החסרון בסוסים, ומצאתי עצמי דוחק בו ומאלץ עצמי לנהוג באופן אסרטיבי כדי להפיק ממנו יותר. המשקל העצמי סביר, 1435 ק"ג, והאשמה תלויה ככל הנראה בניהול מנוע מכוון לחיסכון וליחסי העברה ארוכים בתיבה. העברת הפיקוד למצב "S" אכן תעיר את העניינים אבל אז צריכת הדלק הטובה תתעופף מהחלון. כך הגענו בבחינה לממוצע של 9.5 ק"מ לליטר – לא מדהים.

כשאתם כבר לוחצים את ה-GLA, תשמחו לגלות שיש שמחה מתחת למראה הג'יפי הזה. למרות העדר המצומק, התנהגות הכביש של המכונית טובה מאד. יש נכונות טובה לשנות כיוון, תגובות שלדה נכונות תוך-כדי-פניה וריסון צידי מצוין. כל זה יעודד אותך להעלות את הקצב בכביש מפותל, תוך ניצול האפשרות להעברת הילוך במשוטים (ההילוך יעלה בכל מקרה כשתגיע לקו האדום). כאן בפיתולים גיליתי הגה מדויק ועם משוב טוב, בלמים מצוינים עם מינון כירורגי וסלידה מדעיכה. אפילו סף הכניסה של ה-ABS היה מספיק רחוק כדי ליהנות מנהיגה נמרצת. בהחלט מתגמל.

בשבילים היכולת מוגבלת, גם יחסית לקטגוריה, בשל זוויות מרכב שטוחות. אבל טיול שבילים יהיה עניין נעים למדי כל זמן שהשביל לא משובש מדי.
צילום: מערכת אוטו
המחיר גבוה ובידוד הרעשים טעון שיפור

סיכום
מרצדס GLA משלימה את השילוש הגרמני בסגמנט הפנאי הקטן, יחד עם אודי Q3 ו-ב.מ.וו X1. לצד עיצוב מרשים מאד והסמל ה"נכון" עבור אנשים רבים, תמצאו ב-GLA בגרסה שבחנו, יחידת הנעה שלא עומדת בקנה אחד עם דרישות הבסיס העליזות של הז'אנר. הוסיפו לזאת גם ציון בינוני באיכות הפנים ובידוד רעשים, ואת המחיר הגבוה, ול-GLA מתחילה להיווצר בעיית תמורה אל מול המתחרים הישירים.