אני חייב להודות, חשבתי שיהיה קל יותר לבנות את חניית חלומותיי – זו הרי ה-שיחה בין חברי המערכת. תכלס, גם עם מרבית חבריי הקרובים (זה המקום לומר; "בוא'נה, לחבר'ה האלה ב'אוטו' אין חיים..."). תרגיעו. יש לנו חיים, לי לפחות. הכוללים, נכון לעכשיו, אישה וילד. מה שאומר שהסכום הנ"ל, עמכם הסליחה, לא ממש מספיק לי. חבריי אומרים לי ש"תלונות" היה צריך להיות שמי האמצעי, אז כן, אני מתלונן סדרתי. עוד דבר שכדאי שנשים על השולחן כבר עכשיו, לא רק אדון רוטקופ אוהב לשוטט בלוחות המכירה... ועכשיו, כשהכל ידוע, נתחיל לעבוד.

400 אלף ש"ח. אמממ. נתחיל מהסוף – ממני. מכונית החלומות שלי – כלומר, זאת שנכנסת בתקציב – היא ב.מ.וו M3 של השנים 1999-2005. שם קוד E46, זאת שבמפרטה הטכני השילוב בין המכאניקה לאלקטרוניקה עדיין נטה לטובת הראשונה. חלום ישן מאז נהגתי באחת, ידנית, כשגרתי תקופה מסוימת בטורונטו, קנדה. ההיצע בארץ לא ממש רחב, כך שאני נאלץ להסתפק באחת (ויחידה כרגע, לפחות ביד 2) משנת ייצור 2004 עם תיבה רובוטית (SMG). גם הצבע (שחור) הוא לא הבחירה הראשונה שלי. אבל מנוע השישה צילינדר בטור, על 343 סוסיו, צלילו המשכר מעל ל-5,500 סל"ד, ויכולתו להיות נעים ביום יום ומרגש בלילה לילה, עדיין שם. והנה הלכו להם 140 אלף שקלים. נשארנו עם 260 אלף.
צילום: מנהל
בלוחות הייתה רק אחת, שחורה עם תיבה רובוטית. אנחנו פגרנו לכם אחת כחולה וידנית
משפחה זה מעל לכל, ורצונה של אישה – היא חובתו של הגבר. לה, יש שתי דרישות: שיהיה אוטו' וכמה שיותר קטן (אגב, את היאריס TS היא מאוד אהבה למרות התיבה הידנית. זה עדיין לא הפריע לה לקלף ת'צבע האדום בחניות...). אבל דבר נוסף שהיא רצתה זה ילד, ומה לעשות – אוטו קטן וילד לא הולכים הכי טוב ביחד. גולף GTI היא פיתרון אידיאלי. אפשר לומר הרבה על פורצת הדרך הזו: הזקינה, השמינה, איבדה את חדוות הנהיגה עם השנים. הכל נכון, אולי, אבל העובדה היא שהיום, השילוב בין שימושיות מקסימאלית להנאה אמוציונאלית, נמצא, לדעתי, בגולף הזו בצורה אידיאלית. כסף לחדשה אין, אז נסתפק בדור 6: מודל 2010, יד ראשונה, מרכב 5 דלתות בצבע לבן, DSG כמובן, עם 58 אלף ק"מ על השעון. 135 אלף שקל. כלום כסף.

שתי מכוניות כביש מובהקות כבר יש בחנייה. עכשיו צריך משהו לשטח. פה אני כבר לא מתכוון להתפשר – יכולת שטח אמיתית ותיבה ידנית. ג'יפ רנגלר. השיטוט בלוחות מייאש, אבל "יגעת מצאת": רוביקון קצר בציר 2008, יד שנייה, והכי חשוב – ידני. אפילו צבעו הצהוב (הצבע שאני הכי פחות אוהב במכונית) לא מפריע לי. קצת מיקוח, והוא יכנס בול לתקציב. זהו, אזל הכסף.
צילום: מנהל
גולף GTI. בקטנה, בשביל האישה
מה ייצא? שלבני הקטן, שאך עכשיו התחיל ללכת, ואוטוטו מתחיל הכשרות מעשיות בנהיגה (כבר שולט ברזי בקרת האקלים ומערכת השמע...), יש בחנייה מכונית ספורט אמיתית, מכונית משפחתית אמיתית, ומכונת שטח אמיתית. טוב, למרות תקציב מוגבל, ושוק רכב מוגבל לא פחות, המצב בחנייה לא כזה גרוע – רק חבל שזה חלום.