בוודאי לא תופתע לשמוע כי ב.מ.וו M3 היא מכונית טובה. אפילו מצוינת. בשביל לדעת את זה לא היית צריך להיכנס לכתבה הזו. אמת ידועה ומוכרת היא שסדרה שלוש של ב.מ.וו היא אחת המשפחתיות הטובות ביותר שיש לעולם הזה להציע כבר כמה עשורים וגלגולים. הוסף לזה מנוע עב בשר ועתיר יכולת והתוצאה לא אמורה להפתיע אף אחד.

ה-M3 המקורית, זו שהתחילה את הסיפור והפכה מאז לסמל לאנינות מוטורית, השתמשה במתכון בסיסי פשוט למדי. גוף קטן וקל, מנוע חזק, הנעה אחורית ויעילות מקסימאלית. בניגוד לאחיותיה הזולות והסוררות, נחשבה גרסת העל למכונית מהירה מאוד, מדויקת ומאוזנת מאוד. לא פלא – היא תוכננה ככלי מסלול ייעודי.
צילום: אריאל אלסיבוני,יצרן
הדור הרביעי בשושלת ארוכה ומפוארת
יש שתי מכוניות שהוצגו בשלהי שנות השמונים והפכו לקלאסיקות מוטוריות עוד בחייהן (ושתיהן הגיעו לכביש בגלל חוקי הומוליגציה). האחת צמחה על מסלולי הראלי, השנייה התחרתה (בעיקר) על מסלולי אספלט. שתיהן זכו לניצחון ותהילה. שתיהן מככבות בחלומו של כל מי שמלאכת הנהיגה לגביו היא עמל הנושא עימו ברכה. אם אתה רוצה הוכחה לגדולה של המתכון הבסיסי ב-M3, אתה יכול להביט בדפי הסיכום של מרוצים מהעידן ההוא.

ה-E30 הייתה חזקה ותחרותית מאוד באליפות מכוניות הסאלון, אבל לא אחת היא חצתה את הקווים ורשמה הצלחות באירועי ראלי רשמיים. כן, מעבר ל-12 תארי אליפות במרוצי הסאלון – באליפות העולם, באליפות אירופה וגם באליפויות של גרמניה, איטליה, אנגליה ואוסטרליה, רשומים על שמה גם הצלחות במרוצי ראלי בינלאומיים ולאומיים. זו דוגמא נדירה למכונית אחת שהתכנון הבסיסי שלה מוצלח כל כך עד שהוא מאפשר לקבוצות ולנהגים לחגוג משני צידי הגדר.
צילום: אריאל אלסיבוני,יצרן
ב.מ.וו M3. עושה חשק לקראת ארבעה ימים באלפים
הפתעה ראשונה
במדינתו השח(כ)ונה, קשה לשים יד על M3 מכל דור ושנה. במינכן קל יותר לעשות את זה. אז קבעתי לעצמי דייט עם אחת, והיא תפסה אותי לא מוכן. כבר לא מעט זמן בונים את ה-M3 בשביל למכור מכוניות, לא בשביל לנצח מרוצים. היא גם לא נראית שונה כל כך מסתם סדרה שלוש. "סדרה שלוש עם שתי דלתות והמון כוח" דסקסתי ביני לבין עצמי. סדרה 3? – זה הבסיס ללא ספק, אבל כמו אותו הדור הראשון (ובניגוד לשני הדורות שאחרי) ל-M3 הנוכחית, יש מראה ייחודי.

זוהי גרסת הקופה מולי, ולמרות שאני לא חסיד של הקו החדש (כבר די ישן) של ב.מ.וו, הפה שלי נפער קלות. היא רחבה, נמוכה, אגרסיבית על גבול המאיים, מכונסת סביב הצמיגים האדירים כאילו היא עומדת להתפקע. נגיעות של קרבון משתלבות היטב בכחול העמוק שבו היא צבועה. היא נראית כאילו דחפו חושניות ותכליתיות למיקסר ושפכו את התוצאה במגרש החנייה הזה. אני יודע שיש בפנים V8 שיודע לטוס אל מעבר לקו ה-8,000 סל"ד ולהטיח בעורף הנהג 414 כ"ס. וביודעי זאת ה-M3 הזו נראית כעטיפת המתנה הכי ראויה בעולם.
צילום: אריאל אלסיבוני,יצרן
מנוע V8 אטמוספרי מופלא מבית ב.מ.וו.
הפתעה שנייה
אז לאן ניסע? אני מאוד רוצה להפנות את החרטום הזה לכיוון הנורבורגרינג, זו נראית לי כמסיבת סיום הולמת לשושלת שזכתה להצלחה גם במרוצי סיבולת במסלול הזה. מנסה להזין את היעד אל תוכנת הניווט, אבל משהו מפריע. משהו שדורש תשומת לב במפגיע. עוצמה ונוכחות שלא ניתן להתעלם מהם. זה המנוע. זהו ככל הנראה סוף העידן הלא מוגדש של המשפחתית הגרמנייה. ה-M3 הראשונה הייתה מכונית אטמוספרית רבת סל"ד בשנים בהן טורבו הייתה מילה נרדפת לכוח וביצועים.

ה-M3 הבאה תהיה ככל הנראה בעלת פחות צילינדרים ועם יותר יניקה מאולצת, כי טורבו היום היא מילה נרדפת ליעילות וחיסכון. עניין של אופנה? אולי. אבל בכי לדורות העומדים לבוא הוא לא מענייני ה-V8 המופלא הזה, הוא יותר בקטע של לשחרר צרחות של הנאה מהדור הנוכחי. אני לא עומד לבזבז את התכונות המטמטמות שלו על 20 ק"מ, מהירים ומופלאים ככל שיהיו. הפנים מופנות אל האלפים, לגן המשחקים של אלוהים ולקילומטרים אין סופיים של אספלט מפותל ומשובח.
צילום: אריאל אלסיבוני,יצרן
האות M וסכימת הטריקולור מופיעות בכל פינה
אספלט משובח מדי, כמו שאני עומד לגלות. כוח לא חסר כאן. גם כפתורים לא. אחד מהם על ההגה הוא אומני-לחצן. באמצעותו אפשר לכוון את אופי ועוצמת המנוע, את העברות תיבת ההילוכים (כפולת מצמד חדשה שנעה לפי מצב הרוח של הנהג – מנעים ושפוי לאלים ומהיר כברק), את המתלים (בין "הי זו מכונית נוחה בהתחשב בייעוד" ל"נפלה לי סתימה אל בין המושבים") ואת בקרת היציבות (יש, אין, או חצי).

החלטתי כבר על האוטובאן (290 קמ"ש על השעון, היא יכלה יותר אבל הייתה המון תנועה, באמת) שאני מכוון את כל המערכות לפעולה הכי שפויה והגיונית שלהן לנסיעה הזו (בכל זאת צפויים לי אלפי ק"מ בארבעת הימים הקרובים) ואת כפתור ה-M הכול יכול אני מכוון לMוד פסיכוטי (מתלים הכי קשים, מנוע הכי חזק, תיבה הכי מהירה, בלי בקרות כלל). הסכמתי שבכל רגע שהכביש מתפתל הכפתור הנ"ל לחוץ יילחץ. ובכל פעם שהכביש החל מתפתל ואיתו האצבע שעל כפתור ה-M, עלתה וצפה עובדה אחת: ה-M3 הזו נשארת ניטראלית בכל מצב.
צילום: אריאל אלסיבוני,יצרן
תצורת קופה קלאסית של ב.מ.וו, ותייר שנכנס לפריים...
ההתנהגות שלה נטועה כל כך, לא משנה עד כמה יתעלל כוח המנוע או עוצמת הבלמים בצמיגים אדירי המידות, לא משנה כמה אלימה תהיה הפניית ההגה, הב.מ.וו הזו תבלום, תפנה ותאיץ כאילו אין מחר. ניסיונות ליצירת היגויי ייתר משלהבים יתקלו בחומת אחיזה בצורה. תהיה משכנע יותר, והאחיזה נקרעת לרגע, מייצרת פסיעה לא ליניארית וחוזרת לדרך הישר. מה לעזאזל קורה כאן? המנוע הזה, ששמח בכל הזדמנות להטיס את 414 כ"ס האלה לגלגלים והניף את המכונית הזה למאה קמ"ש בכ-4 שניות, מתעקש לייצר דחיפה יעילה בפניות גם כשאני מתחנן לפסיעה מעשנת ומשמחת הצידה.

וכמובן, האספלט השוויצרי על זיזיו המחבקים עושה איתו יד אחת. מי שחשב לרגע שה-DNA של ה-M3 ההיא אבד, ישמח לגלות שהוא כאן. המנוע מרגיש כמו V8 שתי פעימות, נע מבשרנות מפמפמת לצרחת סל"ד מטמטמת. אני לא יכול להפסיק ללחוץ אותו עוד ועוד כנגד הקו האדום ולשמוע את האוויר חופר את עצמו לתוך המנוע ואל מחוץ לאגזוז, עוטף את קירות הסלע שמסביב ומהדהד חזרה לתוך המוח של הנהג, שלוחץ אותו שוב, חזק יותר ורחוק יותר, רק להמשיך את ריקוד האוויר המוטרף הזה. גם התיבה, במצבה האלים, מוסיפה שריקת תמסורת, מכוונת ומדודה, שנשמעת כאילו הייתה לקוחה ממכונית מסלול. ה-M3 הזו מתקיפה אותך בכל בכיוונים. ואז הכביש מתיישר, לחיצה נוספת על הסופר כפתור, ואתה חוזר לנהוג במכונית איכותית, מהירה ומיוחדת.
צילום: אריאל אלסיבוני,יצרן
לאות M משמעות רבה כשזה מגיע לב.מ.וו
הפתעה אחרונה בהחלט?
לילה יורד על העיר אינסברוק. באחד המלונות שבפאתי אזור התעשייה של העיר יושב אדם. מתוסכל. מהורהר. כבישי האלפים נפלאים אך אין הם, על התהומות האדירים הפעורים מצידיהם והאספלט האוחז להפליא שלהם, מקום טוב לבחינת גבולות של מכונה ומה שמתרחש מעבר אליהם.

אחת בלילה. המכונית הכי טובה בעולם? אם אתה רוצה רק מכונית אחת אז התשובה חייבת להיות כן. היא מקפלת לתוכה כל מה שבן אדם צריך מארבעה גלגלים. אתה צריך רק להחליט איזו תצורת מרכב מתאימה לך ולמצב המשפחתי שלך, כי לכל דבר אחר יש לה תשובה סדורה ברורה ומשכנעת. מאוחר, אבל השלמות המכאנית שחשתי כל היום השאירה בי חסך מאוד ברור. ניטראליות היא תכונה נפלאה לשלדה של מכונית, אבל למעלה מארבע מאות כוחות סוס בגלגלים האחוריים, ואף לא החלקת כוח ראויה אחת לרפואה?!
צילום: אריאל אלסיבוני,יצרן
"ה-M3 הזו נראית כעטיפת המתנה הכי ראויה בעולם"
אזור התעשייה נטוש בשעות הללו. M3 כחולה משוטטת בחשיכה. מחפשת פיתרון. מחפשת מקום. וכך בחסות האופל מצאנו יחד את מגרש הניסויים הראוי. פנייה שמאלית דו נתיבית רחבה מאוד, לאחר כמה עשרות מטרים כיכר, חזרה אל הפניה והפעם ימינה, עוד כיכר וחוזר חלילה. אינני יודע אם זו השעה המאוחרת או נטול העופרת 98 ששתתה ללא הפסקה, אך היא גילתה את הסוד שלה. צריך להגיע לפניה מהר, מהר ממה שנראה לך הגיוני, ממה שנראה שסביר במכונית שערכה נמדד במאות אלפי שקלים. הפנייה מהירה מאוד של ההגה, בלי נגיעה מרגיעה מהבלם, בלי דחיפה מכוונת של גז, רק פעולת היגוי רבת כוונה וחוקי הפיזיקה שולחים את המסה הגרמנית לרוחב הנתיב. זה הזמן לתת למנוע הנהדר הזה לחזור ולתת את הטון.

הוא וההגה מתעוררים מחדש לחיים, מגיבים בדיוק טלפאתי לצרכים שלך ומנצחים ביד רמה על החיפוי העשן למקהלת צווחות הצמיגים וצליל המנוע הזו. אין במעשה הזה רגע אחד של הפתעה, אין טעם קל של חשש, היא איננה מנסה לשלוח אותך כרגע אל המדרכות ולעזאזל. פיצחת את הסוד שלה, והיא שלך.
ב.מ.וו M3 GTS. נפרדים מה-M3 האטמוספרית