שבוע טיילתי בצפון איטליה ובשוויץ. כן, אני יודע, מעכשיו אסור לי להתלונן לפחות חצי שנה. רכוב בפיאט 500 בעלת גג פנורמי ותנוחת נהיגה גרועה, חציתי לא פחות מ-2,300 קילומטרים של נופים מרהיבים, עטויי הרים מושלגים, אגמים צלולים ועיירות ציוריות, או שזה היה כפרים, אבל זה לא באמת משנה. בקיצור, היה קשה. מאוד. ומשעמם. אפילו קסאם אחד לא זרקו עלינו שם. לא יודע איך הם יכולים לחיות עם עצמם בשקט הפסטורלי הזה.
צילום: הדס כרמיאל
יודעים להעריך קלאסיקה. מיני מינור למכירה אי שם בשוויצריה היפה. רק 13,000 פרנק (49,400 שקל)

אבל למה יושב אני וכותב כרגע את טור המרמור הזה? לא כי אני מצר שאין לנו את אותם נופים, שהרי עשיתי זאת כשחזרתי בעבר מאותו חבל ארץ אירופי, אלא מסיבה אחרת לגמרי. סיבה שהיא רק אחת ממספר תובנות שגיליתי במהלך אותם 2,300 קילומטרים: הגברים בצפון איטליה חייכנים יותר מהנשים, הפיצה באיטליה באמת אלוהית, השוויצרים עושים לך טובה כשהם מוכרים לך משהו במחיר מופקע, צפון איטליה מדהימה ביופייה, בהשוואה לשוויץ היא מכוערת, בצפון איטליה יש הרבה אקזוטיות, בשוויץ הרבה פחות אך המון משופרות (כאשר חלק לא מבוטל מהם, בסר טעם), השילוט בכבישים באיטליה טוב משוויץ, וכאן אני מגיע לנקודת המרמור שלשמה התיישבתי לכתוב: הבנת תנועה.
צילום: הדס כרמיאל
"לא יכול להיכנס פנימה, זה בצבע של בנות" | פורשה 911 RS משודרגת סדנת קרמר הנודעת

לא תרבות נהיגה – הבנת תנועה. עזבו את זה שהכבישים באיטליה, בייחוד הבינעירוניים, סלולים היטב, מהירים באמת (110 קמ"ש ברובם וחלק 130 קמ"ש), כאשר גולת הכותרת אלו היציאות מהם לכבישים עירוניים שהן קלות להבנה ולהשתלבות. נכון, הכבישים המהירים אלו כבישי אגרה, אך זה שווה כל שקל. או כל אירו. אבל עזבו את הגורם החומרי ותנו מבט לגורם האנושי, הוא מצליח לנתח תנועה ולהשתלב בקלות, או טוב מזה, לגרום לאחרים להשתלב בקלות בכביש.
צילום: הדס כרמיאל
"בנות? קיבינימט, יש כאן כלוב התהפכות!!" | פעם ראשונה שלפורשה 911 RS הזו יש בעלים עם רחם

משתלבים לכביש מהיר? הנוסעים בימין עוברים נתיב. לא פעם ולא פעמיים ראיתי שלוש ואף יותר מכוניות עוברות נתיב יחד ומפנות לי דרך קלה להשתלב. מישהו בטעות גרם לך להאט? תכף יוציא ידו וינופף לסליחה. יוצאים מחנייה? תמצאו מיד מישהו שיעמוד מאחוריכם וידאג שתוכלו להשתלב בקלות. הכביש הופך לחד נתיב? אף אחד לא יידחף וינסה לגנוב ולשדרג עצמו קדימה. פקק בכביש מהיר עקב עבודות בכביש? כל אחד שהאט הפעיל ארבעה איתותים למען ידעו אלו שמאחוריו שיש הפרש מהירויות רציני לפניהם. מבינים תנועה החבר'ה שם. נכון, הם לא אוהבים לאותת, אבל זה נסלח לאור כמות הצפירות ששמעתי במהלך השבוע ו-2,300 הקילומטרים. את הצפירות, אגב, ניתן לספור על אצבעות יד אחת. של יוצא הנדסה קרבית.
צילום: הדס כרמיאל
הפיאט 500 ישבה על הזנב של האודי RS6 בכל העיקולים. עד שהמשאית שלפנים פנתה

לקראת סוף הטיול גיליתי נקודת חושך שהגיעה דווקא במקום בו הדת השנייה איננה רוחנית אלא מוטורית. מאראנלו, מקום מושבה של פרארי, האלוהים האחר של האיטלקים. שם הבנת התנועה אצל האוחזים בגלגל ההגה פחות טובה, כמה אירוני. ביחס ישיר לזה, פלא שאצלנו, שכל אחד מצהיר על עצמו שהוא מינימום שומאכר, הבנת התנועה כל כך גרועה?
צילום: הדס כרמיאל
רצינו לכתוב כאן משהו. אבל אז נזכרנו שאסור לקלל