סיטרואן דה-שבו במסע מים אל ים
דה-שבו ושטח לא מתחברים אסוציאטיבית, בדרך כלל. אלא אם קראתם כבר על מעללי צ'רלי – נווט משאית בדקאר, הרפתקן בנפש ויהודי חם – באפריקה (בגיליון 311). מתברר שההתנסות ההיא לא רק שלא לימדה אותו לקח (למשל בסגנון של "קנה דיפנדר משופר בפעם הבאה"), אלא השאירה אותו עם תאבון לעוד. וכך מצאו עצמם הוא, אלכסנדר והדה-שבו במשעולי חצי האי האיברי כחלק מקבוצה של 50 מכוניות, במסע של עשרה ימים מים אל ים, מהתיכון אל האטלנטי. נמנעים ככל הניתן מהאספלט, מגלים את נפלאות הספר האיברי, אותם בדרך כלל לא מגלים בטיולים המאורגנים לספרד או בדילים של הדקה ה-90 לליסבון.
צילום: Charly Gotlib, Colette Pauwels, Christian Luyten, Alexandre Joos
50 מכוניות התייצבו לתחילת המסע
נתחיל בפרטים היבשים – עשרה ימים, כאמור, מ-L’estartit שלחופי הים התיכון ועד Figueras da Foz, שלחופי האוקיינוס האטלנטי בפורטוגל. בערך 2,500 ק"מ של מסע, מהם כשני שליש בשטח. אלכסנדר עוד הגדיל לעשות וירד עם הדה-שבו בנסיעה מבלגיה לנקודת ההתחלה – ואז בחזרה מפורטוגל... 50 מכוניות התייצבו, כאמור, על קו ההתחלה – אחרי שהמארגנים, חברה צרפתית בשם 'Piter Pen Productions', נאלצו לדחות חלק מהנרשמים משיקולי לוגיסטיקה – וכולן גם הגיעו לקו הסיום. המשתתפים חולקו לשתי קטגוריות – קיטו (מלשון "שקט") וראנצ'ו. הראשונים הסתפקו בניווט היומי, שהתבצע בשיטת סיפור הדרך, ובוצע בצורה עצמאית וחופשית למדי. בקבוצה השנייה נכללו לא מעט כלים שעברו שינויים רבים, וחלקם נראו כמו באגי קליל יותר מאשר דה-שבו, והם הוסיפו על הניווט גם מקצה תחרותי במסלול סגור בסופו של כל יום. כן, מרוץ עם מדידת זמנים במסלול מאולתר בשדה אקראי, בלי ביטוח מיוחד, אבטחה משטרתית או אישורים של משרד הביטחון. הייתם מאמינים? פרימיטיביים...
צילום: Charly Gotlib, Colette Pauwels, Christian Luyten, Alexandre Joos
מקצה תחרותי בסוף כל יום
בניגוד למסע הקודם, הפעם לא נדרשו כמעט הכנות מקדימות. למען האמת, צ'רלי טוען כי לא נדרשו הכנות מקדימות כלל. הם פשוט תדלקו את הדה-שבו הנאמנה, שהמתינה בסבלנות בחניה מאז החזרה מאפריקה, ארזו ציוד מחנאות – ויצאו לדרך. במפתיע – או שאולי אנחנו כבר לא אמורים להיות מופתעים? – סוס המלחמה הזקן לא מחה על העדר תשומת הלב והיחס, ולקח אותם אל יעדם בנאמנות וכמעט בלי תקלות. כמעט – כי בכל זאת בלי תקלות בכלל יהיה משעמם. ברכב שלהם התנתקה צמת החשמל בתא המנוע ממקומה, נגעה בסעפת הפליטה ונמסה – עניין שעם קצת עבודת בלשות, איזולירבנד וכמה חוטי חשמל נפתר בהצלחה – בהמשך נשברה סעפת הפליטה עקב הטלטלות העזות. כמה דקות עם רתכת, וגם זה תוקן. ברכב של קריסטיאן וקולט, איתו הם נוסעים בצמד עוד מאפריקה, היו קצת יותר בעיות, שרובן נבעו מהעובדה שברכב הושתל מנוע של ויזה. זה האחרון אומנם חזק יותר, אך גם מעט מסובך יותר, עם יותר אלקטרוניקה, וגם ההתאמה לדה-שבו לא מושלמת ויוצרת בעיות. בקיצור – אם כבר החלטתם שאתם חוצים יבשות עם דה-שבו, לכו עד הסוף – או שמא יש לומר "הישארו בבסיס" – ועשו זאת עם דה-שבו מקורית ככל האפשר. הרי ביננו, ההבדל בין 19 ל-34 כ"ס זה לא מה שיעשה את ההבדל.
צילום: Charly Gotlib, Colette Pauwels, Christian Luyten, Alexandre Joos
טיפול שדה בצמת החשמל שהותכה
ואל תזלזלו בבקשה ב"לחצות יבשות", כי מתברר שחובבי "שני הסוסים" הצרפתיים לא עושים לעצמם הנחות או מחפשים את הדרך הקלה. ה"שטח" במסלול לא הורכב בלעדית מ"שבילי קק"ל" רחבים ומפולסים, ממש לא. "היו כמה מקומות שלא האמנתי שנצליח לעבור" מודה צ'רלי. "עליות תלולות ומפותלות עם דרדרת, שלא נראה שרכב חלש ובלי הנעה כפולה יצליח לטפס. אבל הצלחנו, ואיפה שבכל זאת נעצרנו, באו אנשי השיירה לעזרה ובכוח השרירים עברנו גם את זה. אבל המארגנים דאגו, ליתר ביטחון, גם לרכבי סיוע – כמה לנד-קרוזרים ופיצגאוור (משאית 6X6 קלה, שבמקור שירתה בצבא – נ.א) שבמקרים קיצוניים עזרו גם כן".
צילום: Charly Gotlib, Colette Pauwels, Christian Luyten, Alexandre Joos
רכבי הסיוע במקרים קיצוניים בלבד
אבל הירידות התבררו כבעיה לא פחות קשה מהעליות. הבלמים בדה-שבו, מסתבר, לא תוכננו משום מה לשאת בעומס מתמשך, כמו זה שנוצר בירידות אל מנזר סניורה דה ג'ברה, עם רכב עמוס בציוד, והם מצאו עצמם עם בלמים שרתחו עד חוסר יכולת לעצור בשיאה של ירידה תלולה ומשובשת. "עד עכשיו", מספר צ'רלי "לא ברור לי איך הגענו למטה בחתיכה אחת. אלו היו ירידות שגם עם רכב שטח ייעודי ומשופר הייתי חושב פעמיים אם לרדת. אבל זה מה שהיה כתוב בספר הדרך – אז ירדנו...". באופן כללי סבלו הבלמים בדה-שבו מהחום הכבד בזמן המסע, ונטו להתחמם. וכך מצאו עצמם לא פעם צ'רלי וחבריו מתאמנים בספורט חדש – שאיבת מים מנחלים מזדמנים כדי לקרר את הבלמים הרותחים. עם הזמן הם אפילו פיתחו מיומנות בנושא, ולמדו את הדרך היעילה ביותר לעשות זאת (קושרים בקבוק לחבל, חותכים פתח בצדו ושמים אבן בתוכו כדי לוודא שהוא לא סתם יצוף על המים. למקרה שתהיתם).
צילום: Charly Gotlib, Colette Pauwels, Christian Luyten, Alexandre Joos
שאיבת מים מנחלים מזדמנים לקירור הבלמים
המנזר עצמו, שבנוי על קירו של נקיק צר ותלול, היה מחזה שבהחלט שווה את המאמץ – והוא לא היה היחיד. המארגן הפגין הכרות מעמיקה עם חצי האי האיברי, ושירטט מסלול שלקח אותם מפנינת טבע אחת לשנייה, מנוף עוצר נשימה אל שרידים עתיקים. אל מקומות שקשה להאמין שעדיין קיימים באירופה המודרנית, בהם נדמה כי הציוויליזציה של האלף השלישי היא חלום רחוק מתוך ספר פנטזיה ותו לא – מקומות בהם הדה-שבו נראתה עתידנית, ולא שריד אנאכרוניסטי מהאלף שעבר.
צילום: Charly Gotlib, Colette Pauwels, Christian Luyten, Alexandre Joos
נופים עוצרי נשימה ביבשת הישנה
ואם בשלב זה אתם מנידים ראש בצער על האומללים שדעתם השתבשה והם מתעקשים להמשיך ולדבוק בדה-שבו הפרימיטיבית במקום לעבור לרכב מודרני, דעו לכם כי צ'רלי ושאר צוותי המסע הם ממש לא יוצאי דופן ביבשת הישנה, והאהבה לצפרדע הצרפתית היא תופעה רחבת היקף. המסלול עבר דרך Alcaniz, בה נערך באותו זמן מפגש הדה-שבו הדו-השנתי העולמי, ואליו הגיעו יותר מ-6,000 דה-שבו מכל השנים וכל הגרסאות. משתתפי האירוע עצרו שם ליום אחד – להתערבב, לראות ולהראות וכמובן להשלים חלקים. הרבה ניצלו את ההזדמנות כדי לקנות את כונס האוויר המקורי, שמזרים אוויר ממניפת המנוע אל הבלמים, חלק שבדרך כלל פורק על ידי הבעלים המקורי, אבל במסע התברר, כאמור, כחיוני. זה עזר קצת – אבל עדיין נדרשו מדי פעם "הפסקות שתיה" לקירור הבלמים.
צילום: Charly Gotlib, Colette Pauwels, Christian Luyten, Alexandre Joos
קירור מים לברקסים
ועלות, אי אפשר כמובן בלי עלות. ההרשמה למסע עלתה כ-500 יורו לאדם, ועל כך יש להוסיף הוצאות אוכל ודלק – ותחזוקה. צ'רלי מעריך את ההוצאה הסופית בכ-800 יורו לאדם, לא כולל טיסות. כן... אם אתה גר באירופה, אתה יכול לצאת לשבוע וחצי של הרפתקה אמיתית בעלות של נופשון סופשבוע ממוצע (לישראלי). אנחנו, במדינה מוקפת אויבים עם התקף חמור של קדחת האביב, צריכים להסתפק בחלומות – או להתחיל למצוא קרובי משפחה באירופה עם מקום פנוי בחניה לדה-שבו מאובזרת... אגב, זה לא חייב להיות באירופה, חברת פיטר פן האמורה מארגנת מסעות גם באפריקה ודרום אמריקה. שייט רפסודות על האמזונס עם דה שבו, מישהו?